מיחזור
מיחזור הוא תהליך שבו מפרקים פסולת ומחזירים אותה למצב של חומר גלם, אשר ישמש לייצור מוצרים חדשים. המיחזור מאפשר חיסכון בחומרי גלם בתוליים מצד אחד ומצמצם את כמויות הפסולת והזיהום מצד שני, ועל כן נודעת לו חשיבות גם כלכלית וגם אקולוגית. מיחזור הוא העדיפות הרביעית בסדר העדיפויות של מדרג הפסולת.
סוגי מיחזור (לפי סוג החומר או סוג הפסולת)
מיחזור נייר
ערך מורחב – מיחזור נייר
בתהליך של מִיחזור נייר- מרסקים נייר ישן בתוך מים ליצירת עיסה נוזלית, אשר נפרשת בשכבה דקיקה על רשת לייבוש. בתום הייבוש ניתן לקלף נייר מן הרשת - זהו הנייר הממוחזר.
בכל פעם שהנייר עובר את תהליך המיחזור, סיבי הנייר מתפרקים, ואיכות הנייר יורדת. גורמים נוספים שמפחיתים את איכות הנייר הממוחזר הם: הדיו עמו כותבים או מדפיסים על הנייר, וציפוי מבריק מכל סוג. נייר ממוחזר מאיכות נמוכה משמש למוצרים אשר דורשים איכות נייר נמוכה יותר, או שהוא מעורבב עם נייר חדש כדי להעלות את איכותו.
אחד משלבי תהליך מיחזור הנייר הוא הלבנה, ומטרתה להשיב לנייר את הצבע הלבן ולאפשר לו לשמש כמשטח יעיל לכתיבה ולהדפסה. תהליך ההלבנה נעשה על ידי חומרים כימיים שונים (כלור במרבית המקרים).
מיחזור אלקטרוניקה
- ערך מורחב – מיחזור אלקטרוניקה
תהליכי מיחזור פסולת אלקטרונית נעשים באמצעות מגוון שיטות מכניות ותעשייתיות. השיטה הפופולרית והיעילה ביותר לסביבה היא שיטת ההנדסה ההפוכה (Demanfacturing) בה מופרדים הרכיבים האלקטרונים הניתנים למיחזור באופן ידני, לאחר מכן נגרסים במספר שלבים מכניים מורכבים, ואז מופרדים בתהליכים כימיים לחומרי היסוד הניתנים לשימוש מחודש. החומרים המוחזרים לתעשייה הם מתכות כבדות, עופרת, בדיל, פלטינה, בריליום, כספית וזהב. שאר החומרים, אשר אינם ניתנים למיחזור, מועברים להטמנה במטמנות עירוניות על מנת למנוע שריפה בלתי מבוקרת. תהליך מיחזור הפסולת האלקטרונית יקר ועל כן מחייב סבסוד או רגולציה ממשלתית בדומה לנהוג באיחוד האירופאי ("Waste Electrical and Electronic Equipment Directive") ותקני ה-EPA האמריקאים.
מיחזור פלסטיק
- ערך מורחב – מיחזור פלסטיק
תהליך מיחזור הפלסטיק משתנה על פי סוג הפלסטיק שאותו מבקשים למחזר (יש 6 סוגי פלסטיק עיקריים). לא ניתן למחזר סוגי פלסטיק שונים יחד שכן לסוגי פלסטיק שונים יש תוכנות שונות (למשל נקודת התכה שונות). ערבוב בתהליך המיחזור של סוגי פלסטיק שונים ייצור סוג פלסטיק החלש יותר בתכונות (למשל עמידות וחוזק)
אחד מסוגי מיחזור הפלסטיק בארץ כולל מיחזור פלסטיק מסוג PET (פוליאתילן טרפתאלט), המשמש לרוב בייצור גוף בקבוקי השתייה. בתהליך מיחזור זה, בקבוקי השתייה נשטפים, נגרסים ועוברים עיבוד, עד שמתקבלים פתיתים (Flakes). הפתיתים גם מופרדים לפי צבע כאשר ערכם של הפתיתים השקופים גבוה יותר מהצבעוניים (שכן פתית שקוף ניתן לצבוע לאחר מכן לכל צבע שהוא). מפתיתים אלו מיוצרים מוצרים כגון סלסילות לפירות וירקות, תבניות לביצים, סרטי קשירה ומוצרי טקסטיל שונים, וכן החומר פליס (או: פליז) המשמש לייצור שטיחים, שמיכות, מעילים וכובעים.
מיחזור מתכת
- ערך מורחב – מיחזור מתכת
מיחזור מתכת נחשב ליעיל במיוחד שכן הפחת בתהליך הוא נמוך, ואין הגבלה על מספר הפעמים שניתן למחזר. עלות המיחזור נמוכה פי כמה מעלות כריית חומר גלם בטבע. למשל עלות מיחזור פלדה-קטנה פי ארבעה מעלות הפקתה מתחמוצות ברזל שקיימות בטבע (מגנטיט והמטיט), ועלות מיחזור אלומיניום זולה פי עשרים מהפקתה מהתחמוצת, אלומינה.
מיחזור פסולת פלדה ומתכות ברזליות נעשה במפעלי התכה בתנורים שעובדים בטמפרטורות גבוהות, כ-1800°C. פסולת המתכת שנאספת נכנסת לתנור, מותכת ומועברת לתבניות ליציקת מוצרים חדשים.
על פי סקר הרכב אשפה שנעשה בשנת 1995, בישראל המתכות השונות מהוות כ-4% ממשקל הפסולת הביתית. מתכת במיחזור תעשייתי באה לרוב מכלי תחבורה, מוצרי חשמל ופסולת בניין.
מיחזור פסולת בניין
מיחזור פסולת בניין מתבצע בעיקר באתרי טיפול ייעודיים לקליטת פסולת בניין. פסולת זו היא לרוב שאריות מפירוק מבנים שונים מענף הבנייה. סוגי החומרים שאותם ניתן למצוא בפסולת זו הם בטון, חוטי מתכת, קרשים מעץ, רעפים, לבנים ועוד. בתהליך זה עוברת פסולת הבניין תהליכים הכוללים הפרדה, גריסה, ניפוי וסינון. התוצרים של תהליכים אלו הם סוגים שונים של חומרים גרגיריים המשמשים לתעשיית הבניה והסלילה. בסמוך למחלף הסירה בהרצליה נמצא אחד ממפעלי המיחזור בארץ לסוג פסולת זה, בו מגיע אחוז הפסולת הממוחזרת ל-94%.
כשמבצעים עבודות הריסה בקנה מידה גדול, ניתן להקים מערך מיחזור נייד בתוך אתר העבודה ולמחזר את פסולת הבניין הנוצרת כתוצאה מתהליך ההריסה, לשימוש מיידי באתרי בניה אחרים, או לשימוש מאוחר יותר לבנייה באותו אתר בו התבצעה העבודה.
מיחזור אשפה אורגנית
- ערך מורחב – מיחזור פסולת אורגנית
מיחזור אשפה אורגנית הוא שימוש חלופי לפסולת אורגנית. פסולת אורגנית כוללת שיירי צמחים ומזון ופסולת גינה - גזם. הגזם מהווה אמנם רק כ־3.95% ממשקל הפסולת בישראל, אך הוא עדיין מהווה בעיה באתרי פסולת. כמות הגזם בישראל מוערכת בכ-500,000 טון לשנה, מתוכם מוחזרו בשנת 2002 כ־160,000 טון. השימושים העיקריים בגזם הם ייצור קומפוסט (בשילוב עם חומרים נוספים כדוגמת חומר אורגני רקבובי, זבלים ובוצות), חיפוי קרקע וכן רפד לרפתות. היתרון במיחזור הגזם הוא בכך שבמרבית הרשויות המקומיות הגזם מופרד משאר הפסולת, כך שאין צורך בהקמת תשתית מיוחדת למיחזור.
מיחזור של אשפה ביתית ניתן לבצע על ידי קומפוסטציה ביתית. בטבע מתרחש תהליך תמידי ויעיל מאד של מיחזור אורגני, כאשר כל הפסולת של אורגניזם אחד (למשל עלים שנשרו מעץ), משמשת כמשאב עבור אורגניזמים אחרים (למשל חיידקים וחרקים הניזונים מהעלים ומפרקים אותם בחזרה לאדמה).
מיחזור מים
- ערך מורחב – מיחזור מים
מי שופכין ניתנים למיחזור חלקי, שאחריו הם אינם ניתנים לשתייה, אך יכולים לשמש בהשקיה, והמשקע שבהם ליצירת קומפוסט.
מים אפורים הם מים שנעשה בהם שימוש בפעולות ביתיות של מקלחת, מי כיורים ושטיפת כלים, וכביסה, והם מהווים כ-50%–80% מהשפכים הביתיים. מים אפורים אינם מכילים פסולת אנושית. מערכות מיחזור מים אפורים ביתיות מסוגלות לאסוף מים אפורים מהבית, לבצע בהן תהליך של סינון וטיהור ולהביא אותן לטובת שימוש שני - הדחת אסלות, השקיה ועוד. ישנן גם מערכות מיחזור מים תעשייתיות המובילות מים משימוש ראשוני כמו קירור וקיטור לשימוש חוזר, או לשימוש של שטיפה ותחזוקה. כמו כן, ברמת השלטון המקומי ישנן מערכות מיחזור מים לעיריות, בתי ספר ומתקנים ציבוריים.
מיחזור שמן
- ערך מורחב – ביו דיזל
ביו דיזל הוא דלק ביולוגי המיוצר משמנים צמחיים כתחליף לדיזל מחצבי. הוא יכול להיות מופק משמן צמחי נקי (סויה, קנולה, קוקוס, תירס, בוטנים ועוד) או להיות ממוחזר משמן טיגון ואף משומן בעלי חיים. בתהליך ההפקה, הגליצרול (גליצרין), מוצא באופן כימי מהשמן. ביו דיזל יכול לשמש כל מנוע דיזל, וכן לצורך הסקה ביתית.
מיחזור פריטים מסוימים
מיחזור בקבוקים ופחיות שתייה
שימוש חוזר בבקבוקי זכוכית קטנים היה בארץ עוד בשנות ה-70 של המאה העשרים. הבקבוקים הוחזרו למפעל, עוקרו ושבו לשימוש. במקרים מסוימים שברי הבקבוקים שמשו לייצור בקבוקים חדשים.
עם הקמת המשרד לאיכות הסביבה, וביתר עוצמה משנת 1998 החלו ניסיונות להעביר את חוק הפיקדון על מכלי המשקה לאיסוף ומיחזור בקבוקי שתיה ופחיות שתייה. החוק נחקק בה'תשנ"ט (1999), ושנתיים אחר כך בעקבות החוק הוקם תאגיד המיחזור אל"ה[1].
במרכולים הונחו מכונות לאיסוף פחיות (רובם עשויות מאלומיניום), ונבנו תחנות איסוף בערים. כמו כן החלה פעילות איסוף נרחבת בקרב הציבור והתפתחה תופעה של איסוף בידי חסרי אמצעים.
בנוסף לכך הוקמו בארץ מפעלים המשתמשים בפלסטיק PET (פוליאתילן טרפתאלט) שמקורו מבקבוקי שתייה ליצירת רהיטי גן, וכן פליס (או: 'פליז'). מפעל "אביב תעשיות מיחזור", מפעל המיחזור הראשון שעסק בכך, הציב ברחבי הארץ מכלי איסוף, אף הם תוצרת הארץ, שבהם משולב החומר הממוחזר מתוצרתם. הרשות המקומית הראשונה בה הוצבו מכלים הייתה תל אביב-יפו. בשנת 2002 אירע אסון ברמת בית שמש וילדה נהרגה מנפילת מכל מסוג זה[2]. בעקבות האסון שונו התקנים וההוראות לגבי הצבת המכלים והמבנה שלהם.
חסרונות המיחזור
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
'נושא: איכות הסביבה' אינו ערך חוקי
תעשיינים טוענים כי ישנו קושי לייצר על בסיס חומר גלם ממוחזר, משום שהדבר מוביל לבעיות בקווי הייצור עקב פגמים במוצרים או בחלקים מהם. הטיעון הוא כי שימוש בחומר גלם ממוחזר מוזיל אמנם את עלות חומרי הגלם, אך מוביל לעלויות כוללות גבוהות יותר עקב מוצרים רבים שאינם עוברים את בקרת האיכות ועקב השקעה רבה יותר בקווי הייצור.
למרות הפופולריות הרבה שקיבלו פעולות המיחזור בעשורים האחרונים, אלו עדיין פעולות יקרות באנרגיה ומשאבים - עצם תהליך המיחזור מייצר גזי חממה ופסולת רבים, בשל הצורך בשינוע ועיבוד הפסולת.[דרוש מקור]
חלופות של המיחזור
יש להבחין בין מיחזור, כפי שתואר לעיל, לבין שימוש חוזר - שמשמעותו היא שימוש רב פעמי באותו המוצר שוב ושוב - למשל מילוי חוזר של בקבוק משקה, הטענת סוללות רב-פעמיות, מסירת חפצים משומשים שמצבם טוב ותיקון חפצים מקולקלים.
הן המיחזור והן השימוש החוזר הם "פתרונות קצה", כלומר דרכים לטיפול במוצרים ב"סוף חייהם", כאשר הם במצב של "פסולת". עבור חלק מהמוצרים הללו, ניתן למנוע את הפיכתם לפסולת עוד בראשית חייהם, על ידי עצם ההימנעות מצריכתם. שיטה זו, המכונה "הפחתה במקור", מכוונת להימנעות מצריכת אותם מוצרים שאפשר להסתדר בלעדיהם, כמו חלק מהאריזות והשקיות שניתנות במרכולים (החלופה: לשים כמה מוצרים באריזה אחת, או אריזת חיסכון, הליכה לחנות עם שקית-בד או עם תיק), וכן הימנעות מקניית מוצרים מיותרים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: מיחזור |
| ערך מילוני בוויקימילון: מחזור |
 ספר לימוד בוויקיספר: הקמת מערך מיחזור |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מיחזור |
- מיחזור, אתר המשרד להגנת הסביבה
- עולם המיחזור, אתר לילדים בנושא המיחזור
- תאגיד המיחזור ישקיע 20 מיליון שקל בשנה, באתר nrg, 12 באוקטובר 2010
- אביב לביא, הטעות תוקנה, אפשר למחזר בקבוקים, באתר nrg, 18 באוקטובר 2010
- עדי חשמונאי, מהפכה בבקבוק: סיפור ההצלחה של המיחזור, באתר nrg, 2 ביוני 2012
- עינת אלפסה, סקר המיחזור הגדול: משכילים ממחזרים יותר, באתר ynet, 29 באוקטובר 2014
- סבינה סגרה, על סמל המיחזור, באתר מכון דוידסון, יוני 2012
הערות שוליים
- ^ חוק הפיקדון באתר המשרד לאיכות הסביבה
- ^ אפרת וייס, בת 5 נהרגה לאחר שנמחצה מתחת למתקן איסוף בקבוקים, באתר ynet, 19 באוגוסט 2002
.jpg){kind=link}
