מנחם אוסישקין
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות
פרמטרים ריקים [ שנות הפעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
.jpg) | |
| לידה | 14 באוגוסט 1863 |
|---|---|
| פטירה |
2 באוקטובר 1941 (בגיל 78) ברלין |
אברהם מנחם-מנדל אוּסישְקין (ברוסית: Усышкин; 14 באוגוסט 1863 - 2 באוקטובר 1941) היה מראשי הציונות, איש חובבי ציון וראש לקבוצה שכונתה ציוני ציון, אשר פעל רבות בקונגרסים הציוניים, יזם וניהל את "הכנסייה הארצישראלית" והקים מוסדות שונים של התנועה הציונית, ועמד בראש קרן קיימת לישראל.
תולדות חייו ופועלו
אברהם מנחם-מנדל אוסישקין נולד בשנת 1863 בעיירה הקטנה דוברובנה שברוסיה הלבנה (בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית) למשפחה חב"דית. בילדותו עברה משפחתו למוסקבה. הוא הרבה לעסוק בשאלת הזהות היהודית-לאומית עוד בצעירותו, כשנחשף לספרות התחייה הלאומית ואף ייסד אגודה של עלייה לארץ ישראל שהתאחדה עם תנועת ביל"ו. היה חבר באגודת "בני ציון" ולאחר מכן היה מראשי התאחדות אגודות חובבי ציון באזור מוסקבה, תנועות שדגלו בעלייה והתיישבות ציונית.
בשנת 1891 עבר לפלך יקטרינוסלב שברוסיה. הוא התוודע בווינה לבנימין זאב הרצל והתרשם מספרו מדינת היהודים. בקונגרס הציוני הראשון ב-1897 נבחר להיות "מזכיר לעברית" והשתתף בוויכוח על נוסח תוכנית בזל. בקונגרסים הבאים היה לחבר הוועד הפועל הציוני, פעל רבות למען החדרת השפה העברית, והתמנה למורשה הציוני של כל רוסיה הדרומית.
בעקבות הזעזוע מפרעות קישינוב שהיה עד להן בשנת 1903, ערך אוסישקין ביקור ארוך בארץ ישראל כדי לארגן ולאחד את היישוב היהודי. לשם כך נוסדה ביוזמתו בזכרון יעקב "הכנסייה הארצישראלית" בהשתתפות 67 אנשי היישוב היהודי. אך למרות התקוות, נכשל ניסיון האיחוד תוך זמן קצר ביותר. היו שראו בו ניסיון של אוסישקין לקרוא תיגר על הרצל, בעיקר בשל התנגדותו החריפה לתמיכת הרצל בתוכנית אוגנדה. בכינוס ה"כנסייה" הביא אוסישקין אחרי מאבק קשה להחלטה חלוצית על זכותם השווה של נשים לבחור ולהיבחר, זו הפעם הראשונה בגוף יהודי כלשהו. בנוסף, גם תוכניתו לאגד את המורים לגוף אחד (מיד אחרי כינוס "הכנסייה") עלתה יפה: הוקמה "אגודת המורים העבריים בארץ ישראל", שהפכה מאוחר יותר להסתדרות המורים.
בשנת 1902 נבחר, באספה הכללית של חובבי ציון שהתקיימה באודסה, להיות ראש הוועד שיעסוק ברכישת קרקעות בארץ ישראל ומכירתן לאנשים פרטיים (בהמשך חברת גאולה שנוסדה למטרה זו בשנת 1904).
כאשר התפרסמה תוכנית אוגנדה ביוזמתו של הרצל, עמד אוסישקין בראש מתנגדיה ונאבק כדי לסכלה. קריאתו להתיישבות יהודית בארץ ישראל בלבד התקבלה לבסוף בקונגרס הציוני השביעי ב-1905. בתקופה זו פרסם את חיבורו החשוב "הפרוגרמה שלנו". חיבור זה תרם להתעוררות לפעולה מעשית ולהתיישבות בארץ, ובו הונחו היסודות לזרם הציונות הסינתטית, שעיקרה שילוב בין פעילות מעשית לפעילות מדינית כדי להגשים את הציונות בארץ-ישראל.
משנת 1918 עמד בראש ועד הצירים, שנבחר כדי לארגן את היישוב בארץ מצד אחד, וכדי לקשר בינו לבין השלטון הבריטי מצד שני. אוסישקין היה בעל השפעה בייסוד אספת הנבחרים והוועד הלאומי ופעל רבות למען החדרת השפה העברית כלשון לאומית רשמית. יחד עם חיים ויצמן פעל להקמת האוניברסיטה העברית.
בפברואר 1919 ייצג את התנועה הציונית בועידת ורסאי בפריז, שם נשא נאום בעברית שעורר הד רב, בו קרא להקמת מדינה יהודית. באותה שנה עלה לארץ ישראל. ביוני 1920, בקבלת פנים רשמית לנציב העליון הרברט סמואל, סירב אוסישקין ללחוץ את ידו של המופתי כאמל אל-חוסייני ויצר בכך תקרית דיפלומטית שהוזכרה לימים כמה פעמים מפיו של אמין אל-חוסייני. אוסישקין הסביר את סירובו לגד פרומקין בנימוק "איך יכולתי להושיט ידי לשלום לראש הדת שבניה פגעו בבנות ישראל".[1] בקונגרס הציוני ה-13 בשנת 1923 לא נבחר עוד לראש הוועד הפועל הציוני, עקב חילוקי דעות עם חיים ויצמן, ותחת זאת נתמנה ליו"ר הקרן הקיימת לישראל. בתפקידו כראש הקרן (שבו כיהן עד יום מותו ב-1941), נקנו על ידי חברת הכשרת היישוב קרקעות רבות עבור הקק"ל ויוערו יערות; גולת הכותרת הייתה גאולת קרקעות עמק יזרעאל. במסגרת תפקידו פעל רבות נגד חוקי המנדט שהגבילו רכישת אדמות. אוסישקין היה פעיל ביותר גם בקונגרסים הציוניים: ב-1935 נבחר לנשיא הוועד הפועל הציוני וב-1936 נאבק נגד תוכנית החלוקה של ועדת פיל.
מאימרותיו : "בשנאה מהרסים עולמות, באהבה בונים עולמות".[2]
מותו וקבורתו במערת ניקנור בהר הצופים
ב-1941 נפטר ונקבר לבקשתו על הר הצופים במערת ניקנור הנמצאת במתחם הגן הבוטני הלאומי, אותה קיווה להפוך לפנתיאון לאומי של גדולי האומה. אוסישקין דאג להעלות לשם את עצמותיו של פינסקר מאודסה אך תוכניתו לא התממשה והם היחידים שנקברו שם. לאחר קום המדינה הוקמה חלקת גדולי האומה בהר הרצל בירושלים, בין השאר מכיוון שהר הצופים היה מובלעת בתוך ירדן.
נכדו הוא הארכאולוג דוד אוסישקין.
הנצחה
אוסישקין זכה להנצחה כבר בחייו: לכבוד יום הולדתו ה-70 החליט ועד שכונת רחביה בירושלים לקרוא על שמו את הרחוב בו התגורר (שנקרא עד אז רחוב הקרן הקיימת),[3] ולרגל אותו אירוע נקראה גם קבוצת יישובים באצבע הגליל על שמו: מצודות אוסישקין.
לאחר מותו הונצח שמו ברחובות ערים ובמוסדות רבים בכל רחבי ישראל, וביניהם: מוזיאון אוסישקין על יד קיבוץ דן, בית ספר אוסישקין בנתניה, ברמת השרון, בכפר סבא, בתל אביב ועוד.
הקיבוץ כפר מנחם נקרא גם הוא על שמו.
אולם הכדורסל ההיסטורי של הפועל תל אביב נקרא באופן בלתי רשמי על שמו (בשל מיקומו ברח' אוסישקין). אחרי שנהרס האולם, הוקם מועדון כדורסל חדש - הפועל "אוסישקין" תל אביב.
מפרסומיו, חיבוריו וספריו
- גאולת הקרקע לאור הגאות הכלכלית בארץ , ירושלים: הלשכה הראשית של הקרן הקימת לישראל, תרצ"ג-1933.
- דברים אחרונים, מבוא מאת א. ציוני (יצחק וילקנסקי) וולקני, ירושלים: הלשכה הראשית של הקרן הקימת לישראל, תש"ז-1947.
- קול האדמה, פרקי מחשבות וזכרונות, תל אביב: ידיעות אחרונות, תש"ח-1948.
- הפרוגרמה הציונית שלנו, ורשה: ציוני ארץ-ישראל, תרס"ה-1905.
- ספר אוסישקין (ליובל השבעים שלו), ירושלים: הוועד להוצאת הספר, תרצ"ד-1934.
- מנחם אוסישקין: מנהיג העם, מבשר התחיה, איש ירושלים, גואל הקרקע – מדבריו, במלאת שנה לפטירתו (י"ב בתשרי תש"ג), ירושלים: הלשכה הראשית של הקרן הקימת לישראל, תש"ג-1943.
- והנה אלה מצפון ומים, ירושלים: הלשכה הראשית של הקרן הקימת לישראל, תש"א-1941.
- דברים בעיתם, אודסה: תרע"ח-1918.
לקריאה נוספת
ספרים
- שלום שווארץ, אוסישקין באגרותיו: ממוסקבה ועד ירושלים, ירושלים: ראובן מס, תש"י-1949.
- יוסף ויץ, אוסישקין – שרטוטים לדיוקנו, ירושלים: תשכ"ב-1962.
- יוסף גולדשטיין, אוסישקין – ביוגרפיה, ירושלים: מאגנס, תשס"א-2001.
מאמרים
- נורית גוברין, על שלושה ועל רביעי : "ארבעה שומרים" מאת מנחם אוסישקין, בתוך עיתון 77, 56, תשמ"ד-1984.
- אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל, כרך ב', פרק ס"ה: "בליל פסח בירושלים עם אחד העם": מזכרונות מנחם מנדל אוסישקין, 1891
- אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל, כרך ב': פרק ע"ה: "שעות כושר שהוחמצו": מנחם מנדל אוסישקין, 1903
- יוסי כץ, המפנה ביחסם של אוסישקין וחובבי ציון לפיתוח ירושלים ולהקמת האוניברסיטה העברית לפני מלחמת העולם הראשונה , בתוך: "ירושלים בתודעה ובעשיה הציונית", תשמ"ט-1989.
- מתתיהו מינץ, בורוכוב ואוסישקין בעת פולמוס אוגאנדה, בתוך: "אסופות", מס' 12, תשכ"ח-1968
- חיים ראובן רבינוביץ, מ.מ. אוסישקין ויחסו לדת, בתוך: "שנה בשנה", תשל"ב-1972.
- יאיר שפירא, שרוצה להיקבר שם אצל פינסקר: אתגרי צוואתו וקבורתו של מנחם מנדל אוסישקין, בתוך: עת-מול, 233, 2014, עמ׳ 19 - 22.
- יאיר שפירא, מערת ניקנור בהר הצופים: הפנתאון שקדם להר הרצל, בתוך: ארץ-ישראל, כרך כ״ח, 2007, עמ׳ 454 - 462.
- דותן גורן, זכר איש הברזל בעיר אבן ושמיים: הנצחת אוסישקין בירושלים – מהעיר העתיקה לבנייני האומה", עת-מול, 233 (מרץ 2014), עמ' 23–26.
- דותן גורן, נמצא במותו נפרד מעמו: ביקורים בקבר אוסישקין בתקופת ירושלים החצויה, עת-מול, 241 (יולי 2015), עמ' 30–33.
.jpg) בקונגרס ה-12 בקארלסבאד, 1921 |
.jpg) אוסישקין באיסטנבול, 1919 |
.jpg) אוסישקין בין השנים 1924-1934 |
.jpg) אוסישקין, איור של הרמן שטרוק |
.jpg) אוסישקין, 1890 |
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: מנחם מנדל אוסישקין |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מנחם אוסישקין |
זיכרון אוסישקין במרחב ובנוף - ד"ר דותן גורן, סרטון באתר יוטיוב- ד"ר יוסף אבינרי, אברהם מנחם אוסישקין, "מגד ירחים" (עלון חודשי להנחלת משנת הראי"ה ומורשתו בהוצאת בית הרב), גיליון 132, תשרי תשע"א, עמ' 4
- מנחם אוסישקין, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים ירושלים (סימול החטיבה:A24).
- בן-ציון אייזנשטט, ר' אברהם מענדיל אוסישקין, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק א, עמוד 7, באתר HebrewBooks
- מנחם אוסישקין, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
- אברהם מנחם (מנדל) אוסישקין, באתר תנועת העבודה הישראלית
- אברהם מנחם מנדל אוסישקין, באתר מוזאון הרצל
- יוסף גולדשטיין, אוסישקין ו"פרשת אוגנדה" : בין אידאולוגיה לפוליטיקה, הציונות כ', תשנ"ו-1996
- ישראל רוזנסון, בסוכה עם מנחם מנדל (אוסישקין), מקור ראשון, מוסף "שבת", 16 באוקטובר 2011, גיליון 740
שגיאות פרמטריות בתבנית:TheMarker
פרמטרים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ט. גרקן, ראשיתו של עמק, באתר TheMarker, רשימה היסטורית על המסע שנערך מאחורי הקלעים עד יום ההתיישבות הראשון בעין חרוד.- קרן קיימת לישראל: עשור שלישי (1921–1930)
הערות שוליים
- ^ גד פרומקין, דרך שופט בירושלים, עמוד 224; התקרית והשלכותיה נדונות אצל אילן פפה, אצולת הארץ: משפחת אל-חוסייני, עמודים 229-230
- ^ פרופ'אדיר כהן, "ספר הציטטות הגדול", הוצאת כנרת, 1966, עמוד 527
- ^ ראו: תום שגב, מה רוצים ממנחם אוסישקין, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2007; אנשיל פפר, האם אוסישקין ייפול שנית, גם בבירה?, באתר הארץ, 20 בספטמבר 2007
- אספקלריה - צניעות/צניעות/נוער
- יהודים בלארוסים
- יהודים רוסים
- משתתפי הקונגרס הציוני העולמי הראשון
- ראשי ההסתדרות הציונית
- ראשוני הציונות
- חובבי ציון
- ציוני ציון
- ציונים ילידי המאה ה-19: אנשי היישוב
- חברי אספות הנבחרים
- חברי הוועד הלאומי
- יושבי ראש הקרן הקיימת לישראל
- גואלי אדמות בארץ ישראל
- אישים שעל שמם יישובים בישראל
- אגודת בני משה
- אישים שהונצחו על בולי ישראל
- אישים שעל שמם פרס ספרותי
- נפטרים ב-1941