ניקולאוס קופרניקוס
 | |
| ענף מדעי | אסטרונומיה, פיזיקה, מתמטיקה |
|---|---|
| תרומות עיקריות | |
| המודל ההליוצנטרי | |
ניקולאוס קוֹפֶּרניקוּס (בפולנית: Mikołaj Kopernik, בלטינית: Nicolaus Copernicus; 19 בפברואר 1473 - 24 במאי 1543) היה אסטרונום, מתמטיקאי ואיש אשכולות בן תקופת הרנסאנס, נתין נסיכות-הבישוף של וארמייה. ידוע כמי שפיתח את המודל ההליוצנטרי (שלפיו כוכבי הלכת סובבים את השמש), באופן מפורט מספיק כדי שיהיה שימושי מבחינה מדעית. תפקידיו הרשמיים היו בווארמייה שבפרוסיה המלכותית כאיש כנסייה (שימש כקאנון - פקיד בקתדראלה), מושל, משפטן, אסטרולוג ורופא. אסטרונומיה הייתה עיסוק צדדי ותחביב שלו. התאוריה שלו לגבי מיקומהּ של השמש במרכז מערכת השמש, בניגוד למודל הגאוצנטרי (ששם את כדור הארץ במרכז) ששלט בכיפה עד אז, נחשבת לאחת התגליות החשובות ביותר בהיסטוריה, והיא נקודת התחלה בסיסית באסטרונומיה המודרנית ובמדע המודרני בכלל, וניתן לומר כי פתחה את המהפכה המדעית המודרנית. התאוריה שלו השפיעה גם על תחומים רבים אחרים בחיים האנושיים.
ביוגרפיה
קופרניקוס נולד ב-1473 בעיר טורון שבפרוסיה המלכותית, אז ברית נחלות אוטונומיות שהייתה כפופה למלך פולין. אביו ניקולאס, אזרח קרקוב (בירת פולין דאז), עבר לשם ב-1460 ונעשה לאזרח מכובד בטורון לאחר המלחמה עם האבירים הטבטונים. הוא היה סוחר נחושת עשיר, שמת כשקופרניקוס היה בן עשר. על אמו, ברברה ווצנרוד, ידוע אך מעט, אך כנראה היא מתה עוד לפני בעלה. דודו מצד האם, לוקאס ווצנרוד, איש כנסייה ואחר-כך הנסיך-בישוף של וארמייה, גידל אותו ואת שלושת אחיו לאחר מות אביהם. אחיו אנדז'יי נעשה לכומר בפרומבורק. אחותו, ברברה, נעשתה לנזירה בנדיקטינית, ואחותו האחרת, קתרינה, נישאה לאיש עסקים, ברתל גֶרטנר.
ב-1491 החל קופרניקוס ללמוד באוניברסיטה היגלונית בקרקוב, ושם התוודע לאסטרונומיה, הודות למורו אלברט בּרוּדְזֶבסקי (Albert Brudzewski). מדע זה ריתק אותו, וספריו (שנבזזו על ידי השוודים, וכיום נמצאים בספרייה של אופסלה) מראים זאת. לאחר ארבע שנים וביקור קצר בטורון, הוא עבר לאיטליה, שם הוא למד משפטים ורפואה באוניברסיטאות בולוניה ופדובה. דודו מימן את לימודיו, ורצה שגם הוא יהיה לבישוף. אך בעת שלמד משפט ציבורי וכנסייתי בפרארה, הוא פגש במורה דומניקו מריה נובארה דה פררה (Domenico Maria Novara da Ferrara), אסטרונום מפורסם. הוא למד אצלו, ונעשה לתלמיד מובהק ועוזר שלו.
התצפיות הראשונות שערך קופרניקוס יחד עם מורו דומניקו נובארה, ב-1497, רשומות בחיבורו De Revolutionibus Orbium Coelestium ("על תנועתם של גרמי השמים").
ב-1497 נעשה דודו לבישוף של וארמייה, וקופרניקוס הוסמך לכומר בקתדרלה של פרומבורק, אך הוא המתין באיטליה לשנת 1500, אז הגיע לרומא שם יכול היה לצפות בליקוי ירח, וכמו כן הרצה שם בענייני אסטרונומיה ומתמטיקה.
הוא ביקר בפרומבורק רק ב-1501. מיד כשהגיע לעיירה, ביקש רשות לחזור לאיטליה ולשוב ללימודיו בפדואה ובפררה, שם ב-1503 הוא קיבל תואר דוקטור במשפט כנסייתי. מניחים כי בפדואה הוא גילה את הפסקאות בכתבי אפלטון וקיקרו על דעות ההוגים בעת העתיקה לגבי תנועת כדור הארץ, ושם הוא קיבל את האינטואיציה הראשונה לתאוריה שלו. התצפיות והרעיונות שלו על התאוריה הזו החלו ב-1504.
לאחר שסיים את לימודיו עזב את איטליה ושב לפרומברוק. זמן מה לפני שחזר לוורמיה, הוא קיבל משרה בכנסיית הצלב הקדוש בברסלאו, שלזיה, שם הוא נשאר לשנים רבות עד שפרש כמה שנים לפני מותו, בשל מחלה. לכל אורך חייו המשיך בתצפיות ובחישובים אסטרונומיים, אך תמיד בזמנו הפנוי ולא כמקצוע.
קופרניקוס עבד במשך כמה שנים בדיאט הפרוסי על רפורמות כלכליות, שעליהן ייעץ למלך זיגמונד, ופרסם כמה מחקרים על ערך הכסף; כמושל ורמיה, ניהל את ענייני המסים וכן ישב לכס המשפט. בזמן זה קופרניקוס חשב על אחת מהגרסאות הראשוניות למה שהיום ידוע כחוק גרשאם. בשנים אלה הוא ערך נסיעות רבות בענייני ממשל ודיפלומטיה, בשליחות הבישוף של ורמיה.
ב-1514 הוא כתב את ה"קומנטריולוס" (Commentariolus) – טקסט קצר בכתב יד, המתאר את הרעיונות שלו לגבי ההיפותזה ההליוצנטרית, ופרסם אותה בין חבריו. לאחר מכן הוא המשיך לאסוף ראיות שתומכות בתאוריה שלו באופן מפורט יותר.
בזמן המלחמה בין המסדר הטבטוני לבין ממלכת פולין (1519–1524) הגן קופרניקוס בהצלחה על אלנשטיין, בראש הכוחות המלכותיים, שהיו במצור בידי כוחות של אלברט מפרוסיה.
ב-1533 העביר יוהאן וידמנשטטר (Widmanstetter), מזכירו של האפיפיור קלמנס השביעי, סדרת הרצאות ברומא שהציגו את התאוריה של קופרניקוס. ב-1536 התאוריה כבר הייתה מנוסחת בצורה ברורה, ושמועות עליה הגיעו לכל המדענים באירופה. ממקומות שונים ביבשת, קופרניקוס קיבל הזמנות לפרסם את התאוריה, אך הוא פחד מרדיפות מהממסד בשל האופי המהפכני של התאוריה שלו. הקרדינל ניקולאוס משנברג מקפואה, ארכיבישוף קפואה, שלח לו מכתב, בו הוא מבקש שיפרסם את רעיונותיו וביקש גם עותק לעצמו. יש שהציעו כי בקשה זו היא שהלחיצה את קופרניקוס ומנעה ממנו לפרסם, ואילו אחרים חושבים כי הכנסייה דווקא רצתה שהוא יפרסם את דעותיו.
קופרניקוס עדיין עבד על התאוריה שלו ב-1539, כשגיאורג יואכים רטיקוס, מתמטיקאי חשוב בוויטנברג, הגיע לפרומבורק. פיליפ מלנכתון אירגן פגישות בין רטיקוס לכמה אסטרונומים. רטיקוס נעשה לתלמידו של קופרניקוס, ונשאר עמו לשנתיים, שבמהלכן חיבר ספר בשם "נרטיו פרימה" ( Narratio prima), שבו כלולה תמצית התאוריה שלו.
ב-1542 פרסם רטיקוס בשם קופרניקוס חיבור על טריגונומטריה. תחת לחץ כבד מרטיקוס, ולאחר שראה כי הספר הראשון לא נתקבל היטב בציבור, קופרניקוס הסכים לבסוף לפרסם את ספרו בנירנברג, בעזרת חברו טידמן גיזה (Tiedemann Giese), בישוף חלמנו (Chełmno).
האגדה מספרת כי העותק הראשון של "דה רבולוטיוניבוס" הגיע לידיו של קופרניקוס ביום מותו, כך שהוא יכול היה להיפרד מה"אופוס ויטה" שלו, וכי הוא התעורר מהתרדמת שהיה שרוי בה, הסתכל בספר, ומת בשלווה.
קופרניקוס נקבר בקתדרלת פרומבורק. אך קבוצת ארכאולוגים שחיפשה את גופתו ב-2004 לא הצליחה למצוא אותה, אף שמצאו כמה קברים אחרים מאותה תקופה. החיפושים נמשכו בשנת 2005, ושרידי גופתו אכן נמצאו, וזוהו על פי בדיקות גנטיות. הוא נקבר מחדש בטקס מפואר בשנת 2010.
התאוריה ההליוצנטרית של קופרניקוס
ערך מורחב – המהפכה הקופרניקאית
תאוריות מוקדמות
רבות נכתב על התאוריות ההליוצנטריות המוקדמות. פילולאוס (בתחילת המאה ה-4 לפנה"ס) היה מהראשונים שהציעו כי הארץ נעה, כנראה בהשראת התאוריות של פיתגורס על הגלובוס העגול.
אריסטרכוס מסמוס (המאה ה-3 לפנה"ס) פיתח כמה תאוריות של הרקלידס פונטיקוס (שכבר דיבר על סיבוב של כדור הארץ סביב צירו) והציע את התאוריה הרצינית הראשונה המוכרת לנו של מערכת שמש הליוצנטרית. החיבור שלו על ההיפותזה ההליוצנטרית לא שרד, ולכן אנו יכולים רק לנחש מה הוביל אותו למסקנותיו. לפי פלוטארכוס, כותב אחר, בן זמנו של אריסטרכוס, האשים אותו בחוסר אדיקות בשל כך ש"הניע את הארץ".
קופרניקוס ציטט את אריסטרכוס ופילולאוס בכתב יד ראשוני של ספרו ששרד, כשהוא כותב: "פילולאוס האמין בתנועת הארץ, ויש אף שאומרים כי גם אריסטרכוס איש סמוס היה בדעה זו". מסיבות שאינן ידועות הוא מחק את הפסקה הזו לפני פרסום ספרו.
החיבור של האסטרונום המוסלמי בן המאה ה-14, אבן אל-שאטיר, כולל תצפיות וחישובים הדומים לאלה של קופרניקוס, ויש שהציעו כי קופרניקוס הושפע ממנו.
התאוריה הקופרניקאית
התאוריה של קופרניקוס פורסמה בספר "על תנועתם של גרמי השמים" (De revolutionibus orbium coelestium) בשנת מותו, 1543, אף שהוא פיתח אותה כמה עשורים מוקדם יותר.
ספר זה מציין את ראשית המעבר מיקום גיאוצנטרי (בעצם, אנתרופוצנטרי), שהארץ במרכזו. קופרניקוס טען כי הארץ היא אחת מכמה כוכבי לכת, המסתובבים סביב שמש שאינה נעה, וכי היא משלימה את הקפתה פעם בשנה, יחד עם סיבוב סביב צירה פעם ביום. הוא הגיע לסדר הנכון של כוכבי הלכת, ואף הצביע על שינוי איטי בכיוון ציר הסיבוב של כדור הארץ כגורם לתופעה הידועה כנקיפה (פְּרֶצֶסיה), וכן הסביר כי קיומן של עונות נובע מהעובדה שציר הסיבוב אינו ניצב למישור הסיבוב של כדור הארץ, אלא נטוי בזווית. הוא אף הוסיף תנועה נוספת לכדור הארץ, השומרת על כך כי הציר שלה יהיה מכוון כל הזמן לאותה הנקודה (צפון-דרום). לאחר מכן, בזמנו של גלילאו גליליי הובהר, כי אין כאן תנועה נוספת, וכי אם הארץ לא הייתה נשארת באותה נקודה, הרי שהיה צורך בתנועה כזו.
קופרניקוס טען כי כל המסלולים במערכת השמש הם מעגליים, דבר שאינו מדויק, שכן הם אליפטיים, ולפיכך המודל שלו היה לא מדויק ולא יכול היה לחזות אירועים אסטרונומיים בצורה טובה מזה של תלמי, שהיה מקובל אז. הוא גם סבר שמערכת השמש קטנה בהרבה מגודלה הממשי, כמו רוב האסטרונומים בתקופתו.
ובכל זאת, למודל שלו הייתה השפעה מכרעת על מדענים רבים דוגמת גליליי, טיכו ברהה ויוהנס קפלר, אשר אימצו ושיפרו אותו (בעיקר, קפלר).
רק תצפיותיו של גליליי אל כוכב הלכת נוגה בעזרת הטלסקופ שבנה, היו הראיות הממשיות הראשונות לתאוריה של קופרניקוס.
את המערכת הקופרניקאית אפשר לסכם בשבע נקודות, כפי שקופרניקוס עצמו עשה בסיכום שנמצא ופורסם רק ב-1878:
- למסלולים של גופים אסטרונומיים אין מרכז אחד ששייך לכולם.
- מרכז הארץ אינו מרכז היקום, אלא רק המרכז של מסת הארץ ושל מסלול הירח.
- כל כוכבי הלכת מסתובבים במסלול סביב השמש, ולכן השמש היא מרכז היקום (קופרניקוס לא היה בטוח האם השמש נעה או לא, כשהוא טוען כי מרכז היקום הוא "בשמש, או לידה").
- המרחק בין הארץ לשמש, ביחס למרחק בין הארץ לכוכבים הקבועים, הוא קטן מאד.
- התנועה היומית של השמש היא למראית עין בלבד, והיא נראית כנעה בגלל הסיבוב של כדור הארץ סביב צירו.
- הארץ סובבת סביב השמש, כמו שאר כוכבי הלכת, כך שכל התנועות-לכאורה של השמש במהלך השנה הן למעשה תנועה של הארץ.
- תנועות אלו של הארץ ושל השמש, יכולות להסביר את כל המסלולים והמיקומים של שאר כוכבי הלכת.
De Revolutionibus Orbium Coelestium
חיבורו של קופרניקוס "על תנועתם של גרמי השמים" (1543), אשר הוקדש לאפיפיור פאולוס השלישי, מחולק לשישה חלקים:
- החלק הראשון כולל הצגה כללית של המודל ההליוצנטרי, וסיכום רעיונותיו על העולם.
- החלק השני הוא תאורטי בעיקר, ומדבר על עקרונות האסטרונומיה, וכן כלולה בה רשימת כוכבים (כבסיס לטענותיו המובאות בהמשכו של חלק זה).
- החלק השלישי עוסק בעיקר בתנועותיה לכאורה של השמש, ולתופעות הקשורות בה.
- החלק הרביעי כולל תיאור דומה של הירח, של תנועותיו ושל מסלולו.
- החלקים החמישי והשישי כוללים תיאור של המודל החדש.
קופרניקוס וקופרניקניזם
לתאוריות של קופרניקוס יש חשיבות רבה בהיסטוריה של הידע האנושי. רבים הציעו כי רק לגאומטריה האוקלידית, לתאוריית האבולוציה של דרווין ולפיזיקה של ניוטון הייתה השפעה דומה על התרבות האנושית ככלל ועל המדע בפרט.
ישנן משמעויות רבות לתאוריה שלו, לבד מהערך המדעי שלה. חיבורו היה מהפכני ביחס שלו לדת המקובלת, לדוגמטיזם, ולחופש של המחקר המדעי, ומשווים אותו בזה לגלילאו גליליי.
כשחיבורו פורסם, הוא סתר את הדוגמה הדתית המקובלת: הצעתו הייתה, כי אין צורך בישות חיצונית כלשהי שתיתן נשמה, כוח וחיים לעולם ולאנושות, וכי המדע יכול להסביר את הקיום.
אולם, הקופרניקניזם גם פתח פתח לאימננטיות, הדעה שהכוח או הישות האלוקית קיימת בתוך כל דבר ביקום, רעיון שפותח רבות בפילוסופיה המודרנית. אימננטיזם גם מוביל לסובייקטיביזם מטפיזי: התאוריה שנקודת המבט היא שיוצרת את המציאות, וכי אין מציאות אמיתית כללית שקיימת לבד מהחישה. לפיכך, יש שאומרים כי קופרניקוס הרס את היסודות של המדע והמטפיזיקה של ימי הביניים.
אחת מהתוצאות של התאוריה הקופרניקאית היא כי חוקים מדעיים אינם תמיד מתאימים למה שנראה בעין. רעיון זה סותר את המערכת של אפלטון, שהדגישה מאד את הידע המתקבל מהחושים.
החידוש של קופרניקוס היה מהפכה מדעית. עמנואל קאנט, לדוגמה, ראה את המשמעות הסמלית של המהפכה הקופרניקאית, כשהוא רואה אותה כמייצגת את הדעה שהרציונליות האנושית היא המקור האמיתי לתופעות הנצפות. גם פילוסופים מודרניים רואים משמעות פילוסופית רבה בקופרניקניזם.
הנצחתו
פסלו של קופרניקוס, מעשה ידי הפסל הדני ברטל ת'ורוואלדסן, ניצב בחזית ארמון סטאשיץ בוורשה, משכנה של האקדמיה הפולנית למדעים. על שמו נקראו מכתש קופרניקוס על הירח ועל המאדים וכן אסטרואיד 1322. בינואר 2010 הוחלט כי היסוד הכימי שנקרא בעבר אונונביום ייקרא על שמו של קופרניקוס - קופרניקיום. בעיר ולבז'יך שבפולין הוקם תיכון על שמו, ובעיירה לובין הוקמה אוניברסיטה על שמו.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: ניקולאוס קופרניקוס |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ניקולאוס קופרניקוס |
- מוזיאון ניקולאס קופרניקוס בפרומברוק
- תמונות של קופרניקוס
- דף של אוניברסיטת קיימברידג' המתאר את הפעילות האסטרולוגית של קופרניקוס
- צילום פקסמיליה מלא של "תנועת גרמי השמים"
- הטקסט של "תנועת גרמי השמים"
- ניקולאוס קופרניקוס
- העלאת ספרו של קופרניקוס לרשת על ידי אוניברסיטת הרווארד De revolutionibus orbium coelestium
- אבני דרך, עשר התגליות הגדולות בפיזיקה ובאסטרונומיה, באתר ifeel
- ביוגרפיה של ניקולאוס קופרניקוס, באתר MacTutor (באנגלית)
- הסבר על ה"דודל" (שרבוט גוגל) שפרסמה גוגל לציון יום הולדתו ה-540 של קופרניקוס, באתר מנוע החיפוש "גוגל" (באנגלית), 19 בפברואר 2013
- דניס דניאלסון, תיק קופרניקוס, במדור סיינטיפיק אמריקן של מכון דוידסון, 31 במרץ 2014
