שערי תשובה
ערך זה עוסק בספרו המפורסם של רבנו יונה. אם התכוונתם למשמעויות אחרות וספרים אחרים בשם זה, ראו שערי תשובה הוא ספרו של רבנו יונה גירונדי. ספר זה הוא חלק מספר גדול יותר, בשם "שערי צדק", אותו מזכירים בני הדור שאחריו. אולם רובו של הספר אבד, ונותר החלק על ענייני תשובה[1].
כיום, הלימוד בספר זה רווח בעולם הישיבות בסדר מוסר בעיקר בזמן אלול.
הספר וחלקיו
הספר "שערי תשובה" נחלק לארבעה חלקים, או "שערים":
- השער הראשון מפרט את פעולות התשובה הנדרשות מהחוטא הבא לשוב. ביניהם מונה המחבר את החרטה, עזיבת החטא, היגון, שבירת התאוה הגשמית, הוידוי, התפילה ועוד.
- בשער השני מונה המחבר ששה גורמים המביאים את האדם לחזרה בתשובה: צרות, זקנה, מוסר, עיסוק בתורה, עשרת ימי תשובה וחשש ממוות פתאומי.
- השער השלישי אינו דן כמעט בנושא חזרה בתשובה, אלא בפירוט של עשרות מצווה ועבירה, מסודרים לפי חומרתן. המחבר עשה זאת כדי שידע השב בתשובה את "גודל כל חטא מחטאיו... כי לדעתו רוב העוון וגודלו, נפשו ירעה (=מרירה) לו, או אז יכנע לבבם ואז ירצו את עוונם".
- רבנו יונה מחלק את מערכת העברות לעשרה חלקים או "מדרגות", מן הקל אל הכבד. המדרגה הראשונה היא האיסורים מדרבנן, והעשירית היא העברות ש"אין לעושיהן חלק לעולם הבא". בשער זה דן המחבר גם במהותן של ארבע הכתות ש"אינן מקבלות פני שכינה".
- השער הרביעי מפרט את סוגי הכפרה הנדרשים לעברות השונות. ישנן עברות שדי בתשובה כדי לכפר עליהן, ישנן כאלו שיש להמתין גם לכפרת יום הכיפורים, ישנן כאלו הדורשות גם ייסורים, וישנה אף עברה שאינה מתכפרת אלא על ידי המוות. בשער זה מחדש המחבר, שיום הכיפורים אינו מכפר על כל העברות.
רבינו מנחם המאירי הטמיע בספרו "חיבור התשובה" דברים רבים מהספר "שערי תשובה", אך לא ציין בהם את מקורם.[2]
בנוסף כתב רבינו יונה קונטרס קצר בשם "יסוד התשובה" המהווה מעין תקציר הדרכה לחוזר בתשובה.
הספר "שערי צדק"
כפי האמור, הספר הוא שריד לספר גדול יותר בשם "שערי צדק" שאבד. ישנם כנראה שרידים נוספים:
א. הספר "יסוד היראה" (קרוי גם ספר היראה) שנספח ברוב ההוצאות לשערי תשובה, הוא כנראה "שער היראה" מתוך שערי צדק.
ב. בפירושו הנודע של רבינו יונה לספר משלי מופיעים קטעים מתוך "שערים" והכוונה כנראה לציטטות מתוך ספרו שערי צדק.
ג. הספר "שערי העבודה" (בני ברק תשכ"ז), הוא לפי טענת המו"ל - רבי בנימין זילבר - מפרי עטו של רבינו יונה, ומהוה חלק נוסף מן הספר שערי צדק העלום. המו"ל טוען כי את הספר איתר בנו בכתב יד. בהוצאות מאוחרות של הספר הוא מביא הוכחות נוספות לזיהוי, ודוחה השגות שונות עליו. הסטייפלר סבר שהספר לא חובר על ידי רבנו יונה[3].
ספר הלכה
למעשה הספר שערי תשובה הוא ספר מוסר אך מתייחסים אליו גם כספר הלכה[4].
לקריאה נוספת
- יוסף ויכלדר, "ורבים השיב מעון", "המודיע" ט"ו אלול תשס"ו
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: שערי תשובה |
- ספר "שערי תשובה"
- יסוד התשובה (הדרכה מעשית בשלבי התשובה) מתוך אתר שופר.
- סדרת שיעורים בשערי תשובה | הרב בועז שלום | אתר 'טעמו וראו'
הערות שוליים
- ^ יש כנראה עוד שרידים, ראו להלן הספר "שערי צדק".
- ^ הרב יעקב חיים סופר, מנוחת שלום, ירושלים תשס"ב, חלק ה' עמ' ר'-ר"א. ראה שם רשימה חלקית.
- ^ "אורחות רבנו הקהילות יעקב" שכך מסר הרב חיים קנייבסקי
- ^ ראה חפץ חיים - הקדמה שכתב ”כי באמת נראה לעינים להמתבונן היטב במאמריו הקדושים בכמה מקומות, ששמר ודקדק את דבריו שלא יצא מגדר הדין, ובפרט בדיני לשון הרע שלו”.