בערך נכתב: 'הוצא לסקילה על ידי הסנהדרין'.
א. האסמכתא מדברת על תליה ולא על סקילה. בפועל הוא נצלב.
ב. האם היתה לסנהדרין סמכות לבצע גזר דין מות תחת השלטון הרומי?
עודד ~~~~
נושא בדף שיחה:אותו האיש/ארכיון
סמכות הסנהדרין לדון נפשות בטלה רק לאחר שגלתה מהר הבית (ל'חנויות' כמדומני)
גם תחת השלטון הרומאי הייתה לה סמכות כזו גם מאת הנציב ותעיד על כך העובדה שהורדוס נשפט כידוע ע"י הסנהדרין על הרג יהודים דבר שהוא דיני נפשות.
גם כשהסנהדרין הפסיקה לדון היא הפסיקה מבחירתה "משרבו הרוצחים" שלחלקם הייתה חסות מאת השלטון הרומאי.
בקיצער, זה תלוי בשאלה מתי קרה סיפור הריגתו.
א. מניין לך?! ב. לסנהדרין יש סמכות.
הערה מיותרת
הטענה הנוצרית כלפי היהודים היתה כי הם הרגו את ישו. זכור לי מספרו של השופט חיים כהן 'משפטו ומותו של ישו הנוצרי', כי תחת השלטון הרומי לא היתה סמכות זו בידי היהודים וטענה זו נופלת. הנציב הרומי פילאטוס הוא ששפט את ישו וגזר את דינו. עונשו היה מחוייב משום שטענותיו היו בגידה במלכות. כיוון קראתי את הספר לפני שנים רבות ואני מסתמך על זכרוני, סיימתי בסימן שאלה. העלתי עניין משפטי עובדתי ומיד עולה בך חשד שאינו לעניין ואינו ראוי בדבר החוג שאני משתייך אליו.
זהו שהמכלול נוהג ע"פ דברי חז"ל ולא ע"פ ספר של שופט. אבל אנשמח לשמוע את דעתו של Vמאירי (העוסק בשכתוב הערך בימים אלו ממש)
טענתך מוזרה מאד בעיני. אם יבוא לפניך נושא של אסטרונומיה, היסטוריה, רפואה או תאולוגיה תתעלם מכל הידע החיצוני ותביא את דברי חז'ל בלבד? הרי חז'ל לא התעסקו בכל תחומי המחשבה והחקירה. דעתי שיש להביא מקורות ותפיסות שונות כדי לתת ידע מקיף לקורא ולא להגביל אותו למקור יחיד גם אם חשוב ובעל ערך עבורנו. באשר לאותו שופט, חיים כהן למד וידע תורה היטב היטב, ובנוסף למד וחקר את ההיסטוריה והמשפט הרומי שהם דרושים להבנת הנושא. אם תגביל עצמך לדברי חז'ל בלבד תגביל את ידיעתך ותצא נפסד. עודד ~~~~
לטעמי, מקור דעותיך ונושא השקפתך איננו מן הענין, ולכן אעדיף לא לדון בו.
לגופם של דברים, אם תקרא את הערך היטב תראה, שנאמר בו שאין הדבר פשוט שמדובר הוא על אותו אדם, וכבר קידמוך רבותינו הראשונים. כאשר על פי חישובים שונים חלק מהתיאורים יפים לכ-150 שנה קודם החורבן, בזמן רבי יהושע בן פרחיה. הנושא הועלה בערך ושובץ היטב. (ד.א., לתשומת לבך אודות הגנות שראית במקום אחר בהעתקות מויקיפדיה, כאן הערך נלוש היטב..) יש לבחון אם גם בתקופה זו נשללה מהסנהדרין יכולת השיפוט (להבנתי היה זה בתקופת החירות האוטונומית שהיתה עד לפלישה בשנת -63).
אולם גם אם מדובר בתקופה כזו, דברי חז"ל בעינם עומדים "והתניא בערב הפסח תלאוהו לאותו האיש והכרוז יוצא לפניו מ' יום קודם שהוא יוצא ליסקל על שכישף והסית והדיח את ישראל" תלמוד בבלי,מסכת סנהדרין, דף מג, עמוד א'.
ובודאי שאין באים לדון אלא מה חז"ל אומרים. וכדברי פתיח המשפט: "זיהויו של אותו האיש כפי שמופיע במקורות היהודיים..." אין מהראוי להכניס מילים אחרות בפי חז"ל.
לא זכיתי להבין, חז"ל אומרים מפורש שארבעים שנה לפני החורבן הפסיקו לדון דיני נפשות, ומשמע בפירוש שעד אז דנו והיתה יכולת לדון.
יתכן ואין מעכבת הוצאת גזר הדין באמצעות הנציב הרומי. וגם, ואני אומר זאת מסברה שלי, יתכן ומוות 'תליה' נכלל ב'חנק' שנפסק שהוא המוות הקל ביותר, והלכך, אם לא ניתן להוציא לפועל את המיתה החמורה, לפחות הוציאוהו במיתה הקלה. (הגם שמשמע בפשטות שנסקל, יתכן לפי זה שנתלה, ורק הכרוז היה צריך לקרוא "שהוא מוצא להיסקל" בכדי שיבואו ללמד עליו זכות וידעו שזה על מה שהסית והדיח).
שימו לב שבתורה אין עונש מוות בתליה, אלא כל הנסקלים נתלים אחר כך עד שקיעת החמה. וכציטוט שהובא מהגמרא "תלאוהו" "יוצא ליסקל".
מקוה הסתיר את הרשומה הזאת (היסטוריה)
ייתכן גם כי אכן מדובר בתקופה שבה לא הניחו הרומאים לסנהדרין לדון בנפשות ,ולכן הם דאגו שהרומאים כבר "יסדרו את העניין"....
למען הרחבת הידע מובא בתוספות בכתובות כד. אם אינני תועה שלמרות שהפסיקו לדון דיני נפשות בכללות ועברו הסנהדרין לחנויות בעת הצורך חזרו למקומם וכן דנו
בנוגע לגמ' המצוטטת מסנהדרין, הגמ' עצמה אומרת שם שהסיבה שהיו צריכים להכריז עליו למרות שהוא היה מסית היא בגלל שהוא היה מקורב למלכות וכביכול היו צריכים להראות ששמשפטו הוגן וכן בטענות של תלמידיו עם הפסוקים רש"י כותב שהיו צריכים להשיב להם בגלל המלכות, כך שנראה שיש מקום מדברי הגמרא ורש"י שמי שהרגו אותו בפועל היו הרומאים והסנהדרין רק דנו אותו.