פורטל:אישים/הידעת?/קטעי הידעת? - 4

קטעי "הידעת?" נוספים

לקט קטעי "הידעת?"

301	ארון המתים בו נקבר אדמירל הוריישו נלסון, גיבור קרב טרפלגר, הוענק לו עוד בחייו על ידי אחד מפקודיו. קפטן בנג'מין הלוול קארו, שפיקד על האוניה "סוויפטשור" בקרב הנילוס, ציווה להכין את הארון משברי התורן הראשי של אוניית הדגל הצרפתית "ל'אוריין" שהושמדה בקרב. במכתב שצירף כתב קארו לנלסון, כי ראוי שיסיים את הקריירה הצבאית שלו באחת ממזכרות הניצחון שלו, והוסיף כי הוא מייחל מעומק לבו שיום זה לא יגיע בקרוב. מספרים כי המתנה מצאה חן בעיני נלסון, והוא שמר זמן מה את הארון צמוד אל דופן התא שלו, מאחורי הכיסא בו נהג לסעוד את ארוחותיו. לאחר מותו ב־1805 בקרב טרפלגר, הונחה הגופה בחבית גדולה שמולאה ברנדי. כשהגיעה הגופה, המשומרת בברנדי, לחופי בריטניה, הועבר האדמירל לארונו של הלוול, ובה הוא נקבר.	עריכה \| תבנית \| שיחה
302	הגילויים הארכאולוגיים במערת האיגרות, שליד עין גדי, העשירו את הידע על מרד בר כוכבא לאין ערוך. בסך הכול, נמצאו במערה כ-70 מסמכים. 14 מתוכם הם איגרות בר כוכבא – שכתב בר כוכבא בעצמו, כפקודות לחייליו. 35 מתוכם הם מסמכים אישיים, של אישה בשם בבתא. בבתא בת שמעון הייתה אלמנה, בעלת מטעים אמידה. המסמכים שהותירה מהווים מקור ראשון במעלה להבנת החיים היומיומיים, הכלכליים והמשפטיים, בפרובינקיות הרומיות ערביה ויהודה, בתקופה שקדמה למרד. על אף מעמדה, לא ידעה בבתא קרוא וכתוב, ואת עסקיה ניהלה בעזרת רשמים.	עריכה \| תבנית \| שיחה
303	-	הוספה
304	-	הוספה
305	קמילו גולג'י, שעל שמו קרויים כיום מספר מושגים בסיסיים בביולוגיה, נולד בשנת 1843, בכפר, שכיום קרוי על שמו, והקדיש את חייו למחקר מערכת העצבים המרכזית. גולג'י פיתח שיטת צביעה (שגם היא קרויה כיום על שמו), המאפשרת לצבוע חלקים מרקמת עצבים, ולראות אותם היטב, על רקע שאר רקמת העצב, שלא נצבעה. בזמן בו הוא השתמש בשיטה, ניטש ויכוח בין המדענים בשאלה, אם העצבים מורכבים תאי עצב נפרדים. גולג'י סבר שרשת העצבים אינה מורכבת מתאים נפרדים, והמאמר המדעי בו דיווח על התצפית בעצבים, בעזרת הצביעה, כביכול חיזק השערה זו. אלא שקולגה שלו, סנטיאגו רמון אי קחאל, שסבר ההפך ממנו, השתמש דווקא בשיטת הצביעה שפיתח גולג'י, כדי להוכיח שגולג'י טועה. רמון אי קחאל, שהיה מדען וצייר, דילל את הצבע של גולג'י, וחזר על הצביעה. כאשר הצבע היה דליל יותר, קל היה לראות במיקרוסקופ, שרשת העצבים בנויה מתאים נפרדים, ושביניהם יש רווחים קטנים. בשנת 1906, חלקו גולג'י ורמון אי קחאל את פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בזכות תגלית זו.	עריכה \| תבנית \| שיחה
306	-	הוספה
307	בשנות ה-70 הנהיג אידי אמין משטר צבאי באוגנדה. הוא ערף את ראשי הקצינים שלא תמכו בו, ולפי השמועות, גם אכל אותם. "חוליות הרצח" שייסד רצחו מאות אלפי אזרחים, כולל הארכיבישוף של אוגנדה, נשיא בית המשפט העליון, רקטור אוניברסיטת מקררי, נגיד הבנק המרכזי ואחדים משריו. אמין גירש רבבות אסיאתים, שהיוו חלק חשוב ממעמד הביניים, בטיעון שאלוקים דרש זאת, בחלומו. אמין ניתק את הקשר הדיפלומטי עם בריטניה, וקרא לעצמו "הוד מעלתו הנשיא לכל החיים, פילדמרשל החאג' דוקטור אידי אמין, VC, DSO, MC, אדון כל חיות האדמה ודגי הים, כובש האימפריה הבריטית באפריקה בכלל ובאוגנדה בפרט, ומלך סקוטלנד". אמין ניתק גם את הקשר עם ישראל, הציע לאש"ף את בניין שגרירותה, וסייע למחבלים פלסטינים שחטפו מטוס (ראו מבצע יונתן). אולם את כנפי הצניחה שקיבל מצה"ל, המשיך לענוד. הוא ענד מדליות כה רבות, עד שחולצותיו נקרעו ממשקלן. וכשהוא נעדר קשרים עם כל מדינה שהיא, פלש עם צבאו לטנזניה, הובס והודח.	עריכה \| תבנית \| שיחה
308	-	הוספה
309	בסוף מלחמת העולם הראשונה, המציא לב סרגייביץ' טרמן, אזרח ברית המועצות, את כלי הנגינה האלקטרוני הראשון - הטרמין. טרמן ניגן בכלי זה בפני לנין ומרעיו. אך במהלך סיבוב הופעות במדינות המערב, הוא השתקע בניו יורק. ב-1938 נעלם הממציא באופן מסתורי, וכעבור שנים אחדות נודע שחזר לברית המועצות, בעיצומם של "הטיהורים הגדולים" של יוסיף סטלין, והפך שם לאסיר פוליטי. תחנתו הבאה בחיים הייתה ממציא ציוד האזנות סתר עבור הק.ג.ב.. בתפקידו זה, הוא היה מחלוצי השימוש העולמי באור תת-אדום, כשהמציא מכשיר אופטי, המשחזר את הנאמר בחדר סגור, בעזרת מדידת רטט זכוכית חלונו. מכשיר אחר שהמציא, שנקרא "הדבר" היה גאוני בפשטותו, ואפשר לברית המועצות לצותת במשך שבע שנים לכל הנאמר במשרד שגריר ארצות הברית, במוסקבה. "הדבר" הושתל בחפץ נוי במשרד, והכיל ממברנת אודיו מוליכת חשמל ואנטנה דקה וקצרה בלבד (ראו בתמונה). הממברנה רטטה לקול הנאמר בחדר, ורטט זה הורגש בתדר החזרת גלי הרדיו, ששודרו מחוץ לבניין.	עריכה \| תבנית \| שיחה
310	האדם הראשון שהקיף את כדור הארץ, לדעת חלק מההיסטוריונים, היה גבר יליד מלזיה בשם אנריקה, שהוטבל לנצרות במלאקה. הוא נלקח למסעו של פרדיננד מגלן, שהחל בספרד, כמתרגם למלאית, הקיף עם הצוות את יבשת אמריקה הדרומית במצר מגלן, חצה את האוקיינוס השקט והגיע לפיליפינים ב-1521. שם נמלט מהמשלחת וחזר למקום הולדתו, תוך שהוא משלים את הקפת כדור הארץ מערבה. מגלן עצמו נהרג בפיליפינים, ולא זכה להיות בין 22 המלחים ששבו לספרד. יומני הספינה, שפיגרו ביממה אחרי לוח השנה בספרד, אימתו את ההשערה בדבר איבוד יממה בהקפת העולם מערבה, ויצרו את הצורך בקו תאריך בינלאומי.	עריכה \| תבנית \| שיחה
311	בשנת 1908 הקימו פקידי משרד המשפטים הפדרלי של ארצות הברית מחלקת בילוש לא חמושה ודלת סמכויות, בת 34 עובדים. נבחרי הציבור קיבלו דיווח על ההקמה רק לאחר מעשה. עד שנת 1924, שבה מונה ג'ון אדגר הובר (בתמונה) למנהל המחלקה, מספר העובדים בה גדל פי עשרים. הובר החזיק במשרה זו במשך 48 שנים, עד יום פטירתו, והקדיש לה את כל זמנו. הוא מעולם לא הקים משפחה, הוא גר אצל אמו, וכשיצא לחופשות בילה בחברת סגנו ומזכירתו. מיד עם כניסתו לתפקיד הוא החליף רבים מעובדיו בעורכי דין ורואי חשבון. הוא עסק בהתמדה בשיפור איכות והגדלת כמות כוח האדם בארגון, שיפור שיטות העבודה שלו, הרחבת סמכויותיו, והעסקתו במשימות חשובות ככל האפשר. הוא העסיקו במלחמה בארגונים חתרניים, במאפיה, במבריחים ובעבריינים שהתחמקו ממשטרות מקומיות, ובאיתור נעדרים, מרגלים זרים ורוצחים סדרתיים. מעריכים כי נבחרי הציבור לא עמדו בדרכו של הובר, כי בלשיו גילו מידע מביך או מפליל גם אודותם. כך הפך ה-FBI לגוף אכיפת החוק הבולט בארצות הברית.	עריכה \| תבנית \| שיחה
312	-	הוספה
313	-	הוספה
314	דוד בן גוריון הקים את מפלגת רפ"י בשנת 1965, כאלטרנטיבה למפא"י, שממנה פרש. משה דיין הצטרף לרפ"י לקראת הבחירות לכנסת השישית, וכך מצא עצמו באופוזיציה. פעילותו בכנסת הייתה מינימלית, ואת עיקר זמנו הקדיש לכתיבת ספרו "יומן מערכת סיני", ולעיסוקים חוץ פרלמנטריים כגון כיו"ר מועצת חברות הדיג ישראליות, שליח חברת רסקו לחיפוש משקיעים ברחבי העולם, וכתב צבאי מטעם מעריב במלחמת וייטנאם (בתמונה). את שהייתו בווייטנאם ניצל ללמידה מקרוב של ניהול מלחמה מודרנית, בסדרי גודל שלא נודעו בצה"ל, כשעליו פיקד, ותוך ניצול טכנולוגיה כשימוש נרחב במסוקים. יתכן ששליחותו זו סייעה לו בניהול מלחמת ששת הימים, לאחר שהתמנה לשר הביטחון.	עריכה \| תבנית \| שיחה
315	פרד מונוסון, יהודי ציוני תושב בוסטון במדינת מסצ'וסטס שבארצות הברית, כונה "מלך מעילי הגשם של בוסטון". מונוסון הקים את היישוב נוה מונוסון, סמוך לנמל התעופה בן-גוריון, לאחר שעובד מכס בשדה התעופה סיפר לו שהוא מגיע לעבודה מנתניה הרחוקה. מונוסון שלח מעילי גשם בכל חורף לילדי היישוב ולחיילי צה"ל. לפעמים היה מצפין כרטיס טיסה באחד המעילים, כדי שחייל יזכה באקראי בפרס יקר.	עריכה \| תבנית \| שיחה
316	דון שמואל פאלאג'י, רב, דיפלומט וסוחר, יליד מרוקו, היה בעיסוקיו גם שודד ים יהודי. בחסות הסולטאן, יסד והנהיג פאלאג'י, בסוף המאה ה-16, צי שעסק בשוד ימי של ספינות ספרדיות ששבו עמוסות סחורות מיבשת אמריקה. מספרים שבספינת הדגל שלו היה בית-כנסת זעיר, וכן שהיה רב מוסמך. למרות עיסוקו האלים, הקפיד פאלאג'י על קלה כחמורה ונהג לומר תדיר כי הוא אינו מתפרנס משוד עוברי הימים. עקב היותו צאצא למגורשי ספרד יש הטוענים שפעל מתוך כוונה לנקום בכתר הספרדי על גירוש ספרד. עוד מסופר עליו שכשהיה מגיע לבית כנסת, היו האנשים מבקשים ממנו בנימוס: "כבוד הרב, אין זה ראוי להכניס חרב לבית התפילה", והוא היה תמיד עונה: "לא תרד חרבי ממותני עד שלא אנקום במלך ומלכת ספרד על כל מה שעשו לאחיי היהודים". ואכן, לאחר גירוש ספרד ופורטוגל, פיראטים יהודיים סייעו בהבסת הצי הספרדי-קיסרי בקרב פרבזה, בלכידת צי האוצר הספרדי, בכיבוש חלק מברזיל על ידי הולנד מידי פורטוגל וסיוע לבריטים בכיבוש ג'מייקה הספרדית. אם כי פאלאג'י עצמו היה סוכן כפול. הוא ריגל למען ספרד.	עריכה \| תבנית \| שיחה
317	הדיוויזיה ההררית אס אס ה-13 הייתה דיוויזיה בוואפן אס אס (הזרוע הצבאית של האס אס), שרבים מחייליה היו מוסלמים. בשיאה מתנה הדוויזיה 21,065 חיילים, מרביתם מגויסים מקרב האוכלוסייה המוסלמית של בוסניה והרצגובינה ומיעוטם מוסלמים אלבנים מקוסובו. הדיוויזיה הופעלה בעיקר למלחמה בפרטיזנים ביוגוסלביה, וביצעה במהלכה פשעי מלחמה רבים כנגד סרבים ויהודים. המופתי של ירושלים, אמין אל-חוסייני (בתמונה), אנטישמי נודע ומתנגד חריף לציונות, שהיה גם אחראי לפרעות ומתקפות על היישוב היהודי בארץ ישראל ובארצות ערב, הגיע במיוחד לבוסניה לשם עידוד הגיוס, וזאת לאחר שכוהני דת מוסלמים מקומיים פרסמו שלוש פתוות נגד שיתוף פעולה עם הנאצים ובעלי בריתם הקרואטים. מפקד האס אס ויוזם התכנית, היינריך הימלר, יצא בטענה שהבוסנים המוסלמים אינם אלא בני הגזע הארי שהתאסלמו. אדולף היטלר לא ראה זאת בעין יפה.	עריכה \| תבנית \| שיחה
318	אחרי הסכם שביתת הנשק בין גרמניה הנאצית וצרפת, בשנת 1940, הוציא היטלר צו גירוש לבני התערובת מדרגה ראשונה, מצבא גרמניה (צבא שכונה "וורמאכט"). בין המגורשים היה ורנר גולדברג – החייל בעל חזות ארית, שהתפרסם בכרזת הגיוס הנפוצה של הוורמאכט (בתמונה), בה הופיע הכיתוב "החייל הגרמני האידיאלי". גם ארהרד מילך, גנרל-פלדמרשל בלופטוואפה (חיל האוויר), סגנו של הרמן גרינג במשרד התעופה וחבר במפלגה הנאצית, היה בן של יהודי. מילך ניסה להסתיר זאת, אך גרינג והיטלר היו מודעים לכך. גרינג מנע את סילוקו, באומרו שבלופטוופה: "רק אני מכריע מיהו יהודי!". כבר בשנת 1935, פתח הגסטפו בחקירת מוצאו של מילך. בסופו של דבר, זכה מילך בתעודת ייחוס ארי, וגם למעמד יציב בצמרת המפלגה. כי גם כשנכשל בתפקידו, האשים בכישלון את גרינג, והודח, הוא התמנה לבכיר במשרד החימוש, תחת אלברט שפר.	עריכה \| תבנית \| שיחה
319	משך שנתיים שט סמואל לנגהורן קלמנס הצעיר בספינה על נהר המיסיסיפי, עד שהוסמך לנווט מדופלם. תעודת הנווט הקנתה לו את הזכות להשיט ספינה כבדה, בעלת שוקע של שני פאתום (יחידת מידה לאורך השקולה לשש רגליים או כ־1.83 מטרים). עומק מים זה נדרש לספינות הנהר כדי לשוט בבטחה ללא חשש לעלייה על שרטון. לימים, כשנהיה עיתונאי מתחיל, סמואל בחר שם עט, המציין עומק זה. שם העט שבחר היה מארק טוויין (Mark Twain), שפירושו המילולי "סַמֵן שניים".	עריכה \| תבנית \| שיחה
320	בתקופת שהותו באושוויץ, רכש הרופא, דוקטור יוזף מנגלה, מוניטין של פושע מלחמה נאצי נורא. הוא ביצע ניסויים כאילו-מדעיים, המנוגדים לאתיקה הרפואית, בכלואים, שבמחנה ההשמדה. מנגלה גילה עניין מיוחד במחקרי תאומים. משנת 1943 בחר בתאומים שהגיעו למחנה ושיכן אותם במבנה מיוחד (בתמונה). בין הניסויים המחרידים היה ניסוי לשנות צבע עיניים על ידי הזרקת כימיקלים לעיני ילדים וקטיעות של איברים שונים. באחד המקרים ביצע ניסוי ללא תכלית רפואית, שבו תפר בגב ובפרקי הידיים שני תאומים צוענים בני ארבע, והפך אותם לתאומים סיאמיים. סבלם היה כה גדול עד כי אמם השיגה מורפיום ושמה קץ לחייהם. לאחר מלחמת העולם השנייה אבדו עקבותיו של מנגלה, ורק בשנת 1992 הוכיחה בדיקת סמני DNA, כי העצמות, שנחשדו כשרידי גופתו, הן אכן שרידיו. מאז ועד שנת 2016, עצמותיו היו מונחות במכון לרפואה משפטית בסאו פאולו בברזיל, עת הוחלט להשתמש בהן לניסויים.	עריכה \| תבנית \| שיחה
321	-	הוספה
322	-	הוספה
323	-	הוספה
324	-	הוספה
325	-	הוספה
326	-	הוספה
327	-	הוספה
328	-	הוספה
329	-	הוספה
330	-	הוספה
331	-	הוספה
332	-	הוספה
333	-	הוספה
334	-	הוספה
335	-	הוספה
336	-	הוספה
337	-	הוספה
338	-	הוספה
339	-	הוספה
340	-	הוספה
341	-	הוספה
342	-	הוספה
343	-	הוספה
344	-	הוספה
345	-	הוספה
346	-	הוספה
347	-	הוספה
348	-	הוספה
349	-	הוספה
350	-	הוספה
351	-	הוספה
352	-	הוספה
353	-	הוספה
354	-	הוספה
355	-	הוספה
356	-	הוספה
357	-	הוספה
358	-	הוספה
359	-	הוספה
360	-	הוספה
361	-	הוספה
362	-	הוספה
363	-	הוספה
364	-	הוספה
365	-	הוספה
366	-	הוספה
367	-	הוספה
368	-	הוספה
369	-	הוספה
370	-	הוספה
371	-	הוספה
373	-	הוספה
373	-	הוספה
374	-	הוספה
375	-	הוספה
376	-	הוספה
377	-	הוספה
378	-	הוספה
379	-	הוספה
380	-	הוספה
381	-	הוספה
383	-	הוספה
383	-	הוספה
384	-	הוספה
385	-	הוספה
386	-	הוספה
387	-	הוספה
388	-	הוספה
389	-	הוספה
390	-	הוספה
391	-	הוספה
392	-	הוספה
393	-	הוספה
394	-	הוספה
395	-	הוספה
396	-	הוספה
397	-	הוספה
398	-	הוספה
399	-	הוספה
400	-	הוספה