אביגדור קלגסבלד
 | |
| לידה | 1953 (גיל: 71 בערך) |
|---|---|
| השכלה | אוניברסיטת תל אביב |
| השתייכות | משרד ד"ר א. קלגסבלד ושות', עורכי דין |
| תפקידים בולטים |
ייצוג ראשי הממשלה אהוד ברק ואריאל שרון |
| פעילויות נוספות |
מרצה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב |
אביגדור ("דורי") קְלַגְסְבְּלָד (נולד ב-1953 בתל אביב) הוא עורך דין ישראלי, עומד בראש משרד ד"ר א. קלגסבלד ושות', עורכי דין. בשנת 2006 הורשע בגרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים ונידון ל-13 חודשי מאסר בפועל.
ביוגרפיה
אביגדור קלגסבלד נולד בתל אביב, בנם של מרה והתעשיין שמעון קלגסבלד. אחיו הצעיר הוא עו"ד רון קלגסבלד.
בשנת 1967 סיים את בית הספר היסודי "בלפור", ובשנת 1971 סיים את עירונית א'. בצה"ל שירת בחיל אוויר.
בשנת 1982 קיבל תואר מוסמך במשפטים מטעם אוניברסיטת תל אביב. עבודת המוסמך שלו נושאת את השם "חוקי היסוד: לקראת חוקה כתובה בישראל". בשנת 1987 קיבל תואר דוקטור למשפטים מטעם אוניברסיטת תל אביב. הדוקטורט שלו, בהנחייתו של פרופ' אמנון רובינשטיין, עוסק בנושא "ועדות חקירה ממלכתיות בישראל". בשנת 2001 פרסם ספר בשם "ועדות חקירה ממלכתיות", המבוסס על עבודה זו. קלגסבלד פרסם מאמרים בכתבי עת משפטיים, לימד משפט חוקתי במרכז הבינתחומי הרצליה וסמינרים באוניברסיטת תל אביב ונחשב מומחה למשפט מנהלי.
בתחילת דרכו, הועסק קלגסבלד גם ככתב ספורט ב"מעריב", תחת השם "דורי קלגד". בשנת 1984 הקים יחד עם ד"ר יורם דנציגר, את משרד עורכי הדין דנציגר, קלגסבלד ושות', שנחשב לאחד המשרדים המובילים בישראל בתחום המשפט המסחרי, והתמחה בעיקר בליטיגציה של תיקים בעלי פרופיל ציבורי גבוה, כמו גם בפירוק ושיקום חברות. קלגסבלד עמד בראש מחלקת הליטיגציה של המשרד והוא אחד הליטיגטורים המובילים בישראל בתחום עבירות צווארון לבן, הגבלים עסקיים, סכסוכים מסחריים ומשפט חוקתי.
על פי דירוג חברת "Chambers" הבינלאומית, קלגסבלד מדורג כאחד משלושת עורכי הדין הטובים בישראל בתחום הליטיגציה, ומשרד "דנציגר, קלגסבלד ושות'" היה מהמובילים בשוק בתחום זה.
קלגסבלד ייצג את ראש הממשלה, אהוד ברק בוועדת אור לחקר אירועי אוקטובר 2000 וייעץ למנהל הקמפיין שלו, טל זילברשטיין, בפרשת עמותות ברק, עד לסגירת התיק נגדו. ייצג את שר הביטחון שאול מופז בנוגע לכשירותו לעמוד לבחירות לכנסת, את ראש הממשלה אריאל שרון בחקירות המשטרה שנוהלו נגדו בפרשת האי היווני ובקשר עם קשריו עם איש העסקים סיריל קרן בפרשה הקרויה על שמו, את ראש הממשלה בנימין נתניהו בוועדת טירקל לחקר המשט לעזה, את האלוף יואב גלנט בהליכים בפני מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה הקשורים למינויו לרמטכ"ל ואת צבי זמיר בתביעת דיבה שהגיש נגדו אלי זעירא בפרשת אשרף מרואן. משמש כבורר מטעם ישראל בסכסוך הכספי הממושך שלה עם איראן בעניין חברת קו צינור אילת אשקלון[1].
תאונת הדרכים ותקופת המאסר
ב-11 באפריל 2006 הרג קלגסבלד בתאונת דרכים את יבגניה וקסלר בת ה-23 ובנה ארתור בן ה-6, כשנהג ברכב מסוג "פולקסווגן טוארג". בחקירת המשטרה טען קלגסבלד כי אינו זוכר דבר ואינו מסוגל לשחזר את מעשיו בשעת התאונה. קלגסבלד סיפר ששתה כוסית אחת של יין לפני התאונה והמשטרה קבעה, על פי דגימה שנלקחה ארבע שעות אחרי התאונה במשרדו, שהוא לא היה שתוי בעת התאונה[2]. מחשב הרכב ("מח") לא נבחן על ידי המשטרה. המשטרה קבעה שלא שוחח בטלפון ולא נסע במהירות גבוהה בהרבה מן המותר. הקביעה האחרונה עמדה במחלוקת במהלך המשפט. בחודש ספטמבר 2006 הועמד קלגסבלד לדין באשמת גרימת מוות ברשלנות והורשע על-פי הודאתו[3].
בחודשים שקדמו למשפטו היה קלגסבלד נתון למתקפה ציבורית בעיתונות ובאינטרנט, אשר קראה לענישה מחמירה נגד קלגסבלד, לטענתו, בשל מעמדו החברתי והכלכלי. עם זאת, העיתונות ביקרה את מעורבותם של בכירים, בהם שופטת בית המשפט העליון נאור שהביעה את תמיכתה בקלגסברד במהלך שהייתו במעצר בית[4]. בית המשפט לתעבורה בתל אביב-יפו (השופט יצחק גרטי) גזר את דינו של קלגסבלד ל-15 חודשי מאסר בפועל, 15 חודשי מאסר על-תנאי, שלילת רישיון נהיגה לעשר שנים וקנס של 10,000 ש"ח[5]. בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי, טענו סנגוריו של קלגסבלד כי העונש שהוטל עליו הושפע מן המתקפה הציבורית נגדו ושהעונש החמור ניתן בשל מעמדו[6]. עמדתם התקבלה חלקית, ומן העונש קוצצו חודשיים ל-13 חודשי מאסר בפועל, כאשר דעת המיעוט גרסה כי ראוי היה לקצץ יותר[7].
לאחר 8 חודשים, ביוני 2007, השתחרר קלגסבלד לאחר ניכוי שליש ממאסרו בשל התנהגות טובה.
חזרה לפעילות משפטית
באוקטובר 2007 הקים קלגסבלד משרד עצמאי המתמחה בליטיגציה אזרחית ופלילית, לאחר ששותפו למשרד, יורם דנציגר, מונה לשופט בבית המשפט העליון. במסגרת המשרד החדש חזר קלגסבלד לפעילות משפטית והעניק ייעוץ משפטי לאנשי ציבור בכירים (בהם ראש הממשלה בנימין נתניהו, האלוף יואב גלנט ועוד), לחברות מסחריות, ייצוג בתביעות לשון הרע וייצוג במשפט הונאה מול רשות ניירות ערך.
קלגסבלד חזר ללמד באוניברסיטת תל אביב משפט ציבורי באוקטובר 2008.
ייעץ לשלדון אדלסון וייצג אותו בעניינים שונים, ומייצג את תאגיד השידור הישראלי בעתירתו לבג"ץ נגד הוצאת מחלקת החדשות מהתאגיד[8].
קלגסבלד נשוי לסופרת והעיתונאית יעל טבת-קלגסבלד, ולהם בן ובת. מתגורר בכפר שמריהו.
קישורים חיצוניים
- הדס מגן, לקח אותו שרון, באתר גלובס, 23 באוקטובר 2003
- נורית רוט, יורם דנציגר: לא נורא אם דורי לא ייצג את ראש הממשלה הנוכחי; כשיחזור הוא יוכל לייצג את ראש הממשלה הבא, באתר TheMarker, 22 בפברואר 2007
- עמית בן-ארויה וגיא לשם, דוהר קדימה, באתר הארץ, 15 בנובמבר 2007
- הדס מגן, משוקם: עו"ד קלגסבלד - 4 שנים אחרי התאונה הקטלנית, באתר גלובס, 28 באוקטובר 2010
הערות שוליים
- ^ אבי בר-אלי, המיליונרים של קצא"א נחשפים: משפטנים ב-3 מדינות ועו"ד קלגסבלד, באתר TheMarker, 11 בדצמבר 2014
- ^ אסף כרמל, עו"ד קלגסבלד לא היה שיכור בתאונה הקטלנית, באתר הארץ, 20 באפריל 2006
- ^ ניר חסון, התביעה ביקשה לגזור על קלגסבלד מאסר משמעותי, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2006
- ^ הדס מגן, משוקם: עו"ד קלגסבלד - 4 שנים אחרי התאונה הקטלנית, באתר גלובס, 28 במרץ 2010
- ^ ורד לוביץ', עו"ד קלגסבלד הולך לכלא; המשפחה: יש צדק, באתר ynet, 25 באוקטובר 2006
- ^ ארנון בן יאיר, דורי קלגסבלד עירער על חומרת עונשו: "גזר הדין הושפע מלינץ' תקשורתי שנעשה בי בדמגוגיה פופוליסטית ומזעזעת", באתר הארץ, 6 בנובמבר 2006
- ^ ורד לוביץ', עונשו של עו"ד קלגסבלד הופחת בחודשיים, באתר ynet, 8 בפברואר 2007
- ^ יוסי ורטר, נתניהו שיחק בגורל "ישראל היום" - האם זמן הנקמה של אדלסון הגיע?, באתר TheMarker, 5 במאי 2017
