רבי אברהם אדרוטיל
| לידה |
1482 ה'רמ"ב קסטיליה |
|---|---|
| פטירה |
(לא לפני) 1566 (לא לפני) ה'שכ"ו מרוקו |
| מדינה | מרוקו |
| מקום מגורים | קסטליה, פאס |
| מקום פעילות | פאס |
| תקופת הפעילות | המאה ה-16 |
| השתייכות | אחרונים, מגורשים |
| תחומי עיסוק | תלמוד, קבלה, היסטוריה |
| בני דורו | רבי חיים גאגין, רבי יהושע קורקוס, רבי יהודה עוזיאל |
| חיבוריו | תשלום סדר הקבלה לראב"ד, אבני זיכרון (כתב יד) |
| שם השושלת | אדרוטיל |
| אב | שלמה |
רבי אברהם בן רבי שלמה אדרוטיל (נקרא גם: אברהם מטרוטיאל. נולד ה'רמ"ב - 1482 - נפטר לא לפני ה'שכ"ו - 1566) היה רב, מקובל וכרוניקן, מראשי קהילת המגורשים בעיר פאס שבמרוקו.
ביוגרפיה
רבי אברהם נולד בקסטיליה שבספרד, בשנת ה'רמ"ב (1482), לאביו רבי שלמה. בהיותו כבן עשר משפחתו גורשה מספרד והיגרה לעיר פאס שבמרוקו. אביו היה מתלמידיו המובהקים של רבי יצחק קנפנטון שאצלו למד למעלה מעשרים שנה, הוא לימד תלמידים שנים רבות ונפטר זקן בפאס, בשנת ה'רנ"ג (1493).[1]
על פעילותו הרבנית של רבי אברהם לא ידוע הרבה, אבל המקורות ההיסטוריים מלמדים כי הוא היה מבכירי החכמים של קהילת המגורשים. כבר בשנת ה'רפ"ו (1526) אנו מוצאים אותו חותם יחד עם הדיינים וראשי הישיבות של קהילת המגורשים בפאס, על תקנת המגורשים בעניין היתר הנפיחה. בשנת ה'רצ"ה (1535) אנו מוצאים אותו חותם עמם שוב על אותו עניין. בשנת ה'שכ"ו (1566) אנו מוצאים אותו חותם על פסק הלכה אודות גט שבוצע על ידי יהודי שהמיר את דתו והיגר לפורטוגל.
חיבוריו
תשלום ספר הקבלה
בשנת ה'ר"ע (1510), הוא כתב כרוניקה המשלימה לספר הקבלה של רבי אברהם אבן דאוד. הוא חילק את חיבורו לשלושה שערים:
1. רשימת החכמים שחיו עד לזמנו של הראב"ד אשר לא נזכרו בחיבורו.
2. השלמה של דורות החכמים שהופיעו מעת שנכתב ספר הקבלה (משנת ד'תתק"כ-1160 עד לשנת ה'ר"ע-1510).
3. סקירה על מלכי ספרד בזמן הסמוך לגירוש, תיאור תלאות הגירוש וקשיי קליטתם של המגורשים במרוקו.
אבני זיכרון
בחיבור זה עוסק רבי אברהם בצורה עיונית במושגי הקבלה, לשם כך הוא מלקט הרבה מדברי קודמיו. בהקדמתו לחיבור זה הוא כותב כי בשל הערפול במושגי הקבלה הסתייגו ממנה חכמים רבים, וכמעט שהיא נשכחה, ולדבריו, לולי רבי יצחק קנפנטון ותלמידיו הייתה הקבלה נשכחת. חיבורו זה השפיע רבות על המקובל רבי יעקב איפרגן (המאה ה-16), המצטט ממנו הרבה.[2]
החיבור מצוי בכתב יד[3] ונדפס בשנת ה'תשפ"א על ידי מכון חכמי ירושלים והמערב.
ראו גם
לקריאה נוספת
- גרשום שלום קריית ספר כרך ו, עמודים 259–276, תרפ"ט-תר"ץ
- גרשום שלום קריית ספר כרך ז, עמודים 457–465, תר"ץ-תרצ"א
- הרב פרופסור משה עמאר "מבוא" ל-עץ חיים: פולמוס הלכתי בין מגורשי ספרד לתושבים, תשמ"ז
קישורים חיצוניים
- רבי אברהם אדרוטיל, "סדר הקבלה לר' אברהם בר' שלמה" בתוך: נויבאואר, סדר החכמים וקורות הימים, חלק א עמוד 101, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ בהקדמה לחיברו "אבני זיכרון" יכנה רבי אברהם את עצמו: "שועל בן ארי".
- ^ ראו למשל: רבי יעקב איפרגן, מנחה חדשה, עמודים: 8, 23, 25, 34, (תשס"א).
- ^ אבני זיכרון, במאגר כתבי היד הסרוקים של הספרייה הלאומית.
