רבי אהרן מקרלין (השני)
| לידה |
6 ביוני 1802 א' בסיוון תקס"ב | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
23 ביוני 1872 (בגיל 70) י"ז בסיוון תרל"ב | ||
|
| |||
רבי אהרן פרלוב מקרלין-סטולין (א' בסיוון תקס"ב, 1802 – י"ז בסיוון תרל"ב, 1872) היה האדמו"ר הרביעי של חסידות קרלין. ידוע על שם ספרו "בית אהרן". היה נחשב בזמנו לגדול האדמו"רים במרחב הליטאי, והשפעתו הגיעה גם לווהלין[1].
קורות חייו
נולד לפייגא ולרבי אשר מסטולין (הראשון), בנו של רבי אהרן הגדול מקרלין, מייסד החסידות. נישא לחוה בתו של רבי מרדכי מקרמניץ שהיה בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. בשנת תקפ"ז (1826), בגיל 25 שנה, התמנה לאדמו"ר בקרלין במקום אביו. בשנת תרכ"ד עבר להתגורר בעיירה סטולין הסמוכה.
בנוסף לגדלותו בתורה היה רבי אהרן גם בעל כושר ארגוני וב-45 שנות הנהגתו גדלה מאוד השפעת החסידות. עיירות שלמות על תושביהן הצטרפו לחסידות קרלין ובמועדים היו אלפים מגיעים לחצרו. כמו אביו, תמך גם הוא ביישוב החסידי בארץ ישראל שבו הייתה נציגות גם לחסידי קרלין עוד מימי עליית דודו, רבי יעקב, בנו של רבי אהרן הגדול מקרלין. בין היתר פעל לחידושו של בית הכנסת של רבי מנחם מנדל מוויטבסק בטבריה. קבוצה קטנה נוספת מחסידיו התגוררה בירושלים, ביניהם רבי דוד צבי שלמה בידרמן, האדמו"ר מלעלוב.
רבי אהרן מקרלין נפטר בי"ז בסיוון ה'תרל"ב (1872) בצאת השבת שעה שהחסידים היו בסעודה שלישית. בדרכו לחתונת נכדתו ונקבר בעיירה מלינוב שבוואהלין. את מקומו מילא בנו רבי אשר מסטולין (השני) שלא האריך ימים ונפטר כשנה לאחר אביו.
"בית אהרן"
ספרו של רבי אהרן השני מקרלין, "בית אהרון", מאסף את חידושי תורתם של אדמו"רי קרלין, ונחשב לספר היסוד של חסידות קרלין בפרט ושל חסידות בכלל. הודפס לראשונה לאחר מותו, בברודי בשנת ה'תרל"ה (1875) ומאז הודפס בעוד ארבע מהדורות, ובעשרות אלפי עותקים.
שם הספר נבחר על ידי רבי אהרן מקרלין על סמך תשובה שהשיב סבו, רבי אהרן הגדול מקרלין, למקורו של פיוטו "יה אכסוף" בתשובה "הוא כתוב בספר בית אהרן", תשובה שהיוותה כרמז לשם ספרו. בספר מופיעים חידושי תורתו של רבי אהרון הגדול ושל בנו רבי אשר מסטולין, אך רוב הספר הוא חידושי תורה של רבי אהרון השני מקרלין. בראש הספר ובסופו מופיעים הנהגות שונות שכתבו אדמור"י קרלין לתלמידיהם. מלבד זאת, כולל הספר חידושי תורה של רבי אהרן מקרלין לפרשת השבוע, אמרות חסידיות מלוקטות בשמו ואגרות ששלח לחסידיו ולבנו.
בשנת תשס"ז נדפס הספר שוב על ידי רבי ברוך מאיר יעקב שוחט האדמו"ר מקרלין, עם תוספות מכתבי יד של זקני חסידות קרלין.
מאמר ביבליוגרפי מקיף על ספר בית אהרן, כתב הרב אברהם אביש שור בקובץ בית אהרן וישראל בהוצאת מוסדות קרלין סטולין[2].
צאצאיו
- רבי אשר האדמו"ר מסטולין השני.
- מרים, אשת רבי אברהם יעקב מסדיגורה, בנו של רבי ישראל מרוז'ין.
- בת ציון ציפורה פייגא (נפטרה בט"ו בשבט תרס"ט – 6/2/1909). אשת רבי דוד טברסקי מזלטיפולי[3], בנו של רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריווקא בן רבי מרדכי טברסקי מצ'רנוביל.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ אברהם יעקב פפירנא, "זכרונות", ספר השנה [בעריכת נ' סוקולוב], ווארשא תר"ס, עמ' 71.
- ^ ד, א (תשמט) קכא-קלג; ד, ב: קיט-קל; ד, ג: קלט-קנג; ד, ד: קלה-קמו; ד, ה: קיט-קמ; ד, ו: קטז-קכו; ה, ב (תשנ) קכט-קמא; ה, ג: קמג-קנא; ה, ד: קלז-קמז; ה, ה: קיא-קכד; ה, ו: קמא-קנח; ו, א (תשנא) קלט-קנד
- ^ נפטר בי"א בטבת תרע"ה – 28/10/1914
| הקודם: רבי אשר מסטולין (הראשון) |
אדמו"רי קרלין | הבא: רבי אשר מסטולין (השני) |
