רבי יוחנן טברסקי (רחמסטריווקה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר מרחמסטריווקה
רבי יוחנן טברסקי
רבי יוחנן טברסקי (הראשון).jpg
לידה 1816
תקע"ו
פטירה 1895 (בגיל 79 בערך)
ד' בניסן תרנ"ה
בת זוג חנה (קולק)
אב רבי מרדכי טברסקי
אם פייגע (לבית לייקס)
אדמו"ר מרחמסטריווקה ה־הראשון
אחרי תקצ"זתרנ"ה
רבי מנחם נחום טברסקי (חסידות רחמסטריווקה)
רבי דוד טברסקי (זלטיפולי)

רבי יוחנן טברסקי (ר' יוחנטשע, תקע"ו, 1816 - ד' בניסן תרנ"ה, 1895) היה אבי שושלת רחמסטריווקא, בנו הצעיר של רבי מרדכי טברסקי "המגיד מצ'רנוביל".

ביוגרפיה

נולד לרבי מרדכי ופייגע בת רבי דוד לייקס. נישא לחנה בת הרב פנחס קולק, בנו של רבי זאב וולף מז'יטומיר וחתנו של רבי צבי אריה מאליק. לאחר פטירת אביו בשנת תקצ"ז, החלו אחיו לכהן באדמו"רות. הוא סירב לכהן באדמו"רות, ורק לאחר מספר שנים, כשהתמנה למגיד בעיירה רחמסטריבקה, החל לנהוג באדמו"רות.

הוא נהג בפשטות ובצניעות. כך למשל, כשבאו אליו חסידים נהג לקצר בתפילתו כדי שלא ימתינו לו. הוא נודע כעניו. כך למשל לאחר שאביו אמר עליו נשמת רבי יוחנן בן זכאי, התבטא שהוא שמו יוחנן, ואביו "זכאי". הוא התבטא שלאחר פטירת אביו כל האחים לקחו אחת מתכונות נפשו של האב, הוא רצה ליטול את ה"גורנישט", כלומר את הענווה, אך אחיו רבי משה קדמו, וכך נשאר לו "גורנישט מיט גורנישט", כלום שבכלום[1]. כך כמעט שלא אמר דברי תורה לחסידיו.

בסוף ימיו נחשב לזקן האדמו"רים ברוסיה.

בשנת תשע"ח יצא עליו הספר "שופריה דרבי יוחנן" (בארא פארק תשע"ח) הכולל את תולדותיו בהרחבה.

דברי תורתו יחד עם תורת צאצאיו אדמור"י השולשלת לוקטו בספר "אוצר פתגמין קדישין" (ירושלים תשפ"א) הנדפס יחד עם הספר אמרי קודש.

צאצאיו

לקריאה נוספת

  • יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות - אישים, בערכו.
  • חיים יוסף דוד וינברג, מזקנים אתבונן (סיפורי זקנו ישראל שמעון קסטלניץ), ירושלים תשע"ב, חלק ב' עמודים שי - שיד.

הערות שוליים

  1. ^ משמש במשמעות כפולה: ראשית כתיאור שלא נשאר לו כלום, ושנית שהוא לגמרי אינו שווה כלום.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0