הרב ברוך מאיר יעקב שוחט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר מקרלין
הרב ברוך מאיר יעקב שוחט
אדמור מקארלין סטולין.jpg
לידה 10 בדצמבר 1954 (גיל: 69)
י"ז בכסלו תשט"ו
ניו יורק
מדינה ישראל
מקום מגורים גבעת זאב
מקום פעילות ירושלים
בת זוג חיה מרים
אב עזרא שוחט
אם פייגא שוחט-פרלוב
מספר צאצאים 16
אדמו"ר מקרלין סטולין ה-9
תשכ"ד

הרב ברוך מאיר יעקב הלוי שוחט (ניו יורק, י"ז בכסלו תשט"ו, 10 בדצמבר 1954) הוא האדמו"ר מקרלין סטולין, נכד לאדמו"ר מקרלין הקודם, רבי יוחנן פרלוב.

ביוגרפיה

נולד בניו יורק, לעזרא ולפייגא שוחט. אמו הייתה בת האדמו"ר רבי יוחנן מסטולין שכיהן בלוצק, בנו הקטן של האדמו"ר רבי ישראל פרלוב מסטולין-"הינוקא" ששרד את השואה והיה לאדמו"ר לרוב חסידי אחיו שנרצחו בשואה.

כשהיה בן תשע, כשמונה שנים לאחר פטירת סבו רבי יוחנן, קיבלו אותו עליהם כאדמו"ר חלק מחסידי קרלין, ובפרט הצעירים שבהם. בשל גילו הצעיר הוא כונה "ינוקא"[1] כסבו זקינו. צוות מחנכים נסע לארצות הברית כדי להכינו ולהדריכו לקבלת האדמורו"ת. הוא למד בתלמוד תורה של חסידי סטולין בניו יורק.

רוב זקני החסידות העדיפו שנה קודם הכתרתו לקבל את הנהגת רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב. לאחר האיחוד נקראה חסידות זו 'קרלין לעלוב'. לאחר פטירתו של רבי משה מרדכי סירב בנו רבי שמעון בידרמן להיקרא 'אדמו"ר מקרלין-לעלוב' כיון שלא רצה להיכנס למחלוקת וכן לא היה תלמידם של אדמו"רי "סטולין", בעקבות זאת עזבו אותו חסידיו הקרלינאים וקיימו בחירות פנימיות שבסופן נבחר רבי אהרן רוזנפלד לאדמו"ר. בהליך בוררות שנערך בין שני הפלגים בשנת תשנ"א (1991) הוחלט כי החסידות בראשות רבי ברוך שוחט תיקרא קרלין-סטולין ואילו זו של 'זקני קרלין' תיקרא פינסק-קרלין.

היה נשוי לבת דודתו למשך שנתיים, עד שהתגרשו, מנישואים אלו נולדו לו בן אחד. בשנת תשל"ז נישא בשנית בארצות הברית לחיה מרים, בת הרב משה דוד שטיינוורצל, ראש ישיבת באבוב, מנישואיו אלו נולדו לו 15 מילדיו.

הנהגתו

החל להנהיג את חסידות קרלין בשלבים. בשנת תשכ"ד הגיע בליווי הוריו בפעם הראשונה לארץ ישראל. הוא נסע עם קהל עדתו למקומות הקדושים בצפון הארץ וביקר בקבר סבו בבית הקברות היהודי העתיק בטבריה. שמחת בר המצווה שלו התקיימה בבית המדרש המרכזי של החסידות בירושלים. בשמחת נישואיו קיבל לראשונה את כתב ההכתרה, שעליו היו חתומים קהילות וראשי חסידות קרלין סטולין, ומאז החל רשמית להנהיג את החסידות.

בשנת תשמ"ה פרש ממוסדות העדה החרדית שבירושלים והחל לקחת למוסדותיו כספים מרשויות המדינה. בעקבות זאת פרשה מן החסידות קבוצת חסידים בראשות הרב יוסף ציינוירט ופתחה קהילה נפרדת. לימים מונה בקבוצה זו הרב אברהם חנון לאדמו"ר, והם נקראים "קהל חסידי ירושלים".

בשנת תשנ"א עלה לישראל והתיישב בירושלים. בתשנ"ו עבר להתגורר בגבעת זאב והקים שם קריה עם כמאתיים משפחות, בשם "פרי הארץ".

בשנת תשנ"ו הכתיר בביתו את אחיו הרב יוחנן שוחט לאדמו"ר מלוצק, ואף עודד חלק מחסידיו לעזור לאחיו לבסס את קהילתו.

פעלו

בתקופת הנהגתו גדלה חסידות קרלין והיא מונה כאלפיים משפחות, רובן בישראל - ירושלים, גבעת זאב, מודיעין עילית, ביתר עילית, בני ברק וטבריה, וכן ריכוזים בבורו פארק, מונסי וליקווד שבארצות הברית, ובשכונת סטמפורד היל שבלונדון. הוא עודד את חסידיו להרחיב את הנוכחות החסידית בטבריה.

כשהחל גל העלייה לאחר קריסת ברית המועצות בשנת 1991 שלח הרב שוחט שליחים כדי להביא לישראל נערים ונערות יהודים ולקרבם לשמירת מצוות. הוא הקים להם בישראל מוסדות לבנים "לציון ברינה" ולבנות "בת ציון". בקייב שבאוקראיינה פתח מוסדות בנשיאותו.

דעותיו

הרב שוחט ממעט להשתתף באירועים ציבוריים ומקפיד שלא יצלמוהו ואינו נוקט קו רשמי בפוליטיקה הארצית עקב צוואת סבו האדמו"ר רבי יוחנן, השקפתו הפוליטית היא ימנית, ובתקופת תוכנית ההתנתקות דיבר רבות על הצורך לעזור ולהתפלל על היהודים המגורשים מגוש קטיף. הוא השתתף בלוויית שלושת הנערים שנחטפו ונרצחו ביוני 2014.

הוא דוגל בגישה פתוחה יחסית ללימודים אקדמיים לנשים. בסמינר של החסידות קיימים מסלולי הכנה לבגרות.

בניגוד לעמדת רוב הרבנים החרדים בישראל, הרב שוחט סבור שלא ניתן לאסור באופן גורף את השימוש באינטרנט ובמכשירי סמארטפון, ושזוהי גזרה שהציבור אינו יכול לעמוד בה ולכן גם לא תועיל. תחת זאת, לדעתו, יש להקפיד על סינון[2]. לכן תמך בהקמת ספק האינטרנט המסונן אתרוג[3] ונתיב.

הרב שוחט יודע לנגן בכמה כלים[דרוש מקור] (זאת על אף העובדה שחסרות לו שלוש אצבעות ביד שמאל).

הרב שוחט הוא אספן של ספרים וכתבי יד תורניים עתיקים, וספרייתו מכילה כתבי יד נדירים[4][5][6].

ילדיו

לרב שוחט 16 ילדים. ביניהם:

  • בנו בכורו מזיווג ראשון, הרב דוד יהושע, הוא רב קהילת "קהל חסידים שארית יעקב" בלוס אנג'לס.
  • בנו הרב יוחנן, חתן הרב ישראל אליעזר אדלר, האדמו"ר מדז'יקוב ויזניץ.
  • בנו הרב ישראל חיים, חתן הרב נחום טברסקי מראשי ישיבת 'מאור עינים' רחמסטריוקא[7].
  • בנו הרב אהרן, משמש כרב הקהילה בבורו פארק. הוא חתנו של הרב אברהם פינטער מבקאווסק לונדון.
  • בנו הרב אשר שוחט, משמש כרב הקהילה בטבריה. הוא חתנו של הרב אברהם נתן בורנשטיין רב קהילת רדומסק בבני ברק[8].
  • בנו הרב משה צבי, חתן רבי ישעיה דוד מלכיאל האדמו"ר מטולנה בית שמש, חתנו של הרב יצחק מאיר פלינטנשטיין מקאפטישניץ.
  • בנו הרב אברהם אלימלך, חתנו של רבי יעקב מייזליש רב קהילת עבודת הלב בירושלים, ונכדו של הרב נפתלי הלברשטאם מטשאקווא.
  • בנו הרב מרדכי, חתנו של הרב שלמה קוטיינר, ר"מ בישיבת לב שמחה של חסידות גור בלונדון[9].
  • חתנו הרב שרגא פייבל רוזנבוים רו"כ קרלין בגבעת זאב
  • חתנו הרב אשר אנשיל איכנשטיין, בן האדמו"ר מטריסק
  • חתנו הרב יהודה שפירא בן האדמו"ר מפיסצנא
  • חתנו הרב מיכאל אליעזר קאהן, בנו של הרב ישעיה שלום קאהן ראש ישיבת טשרנוביל אשדוד

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


הקודם:
רבי יוחנן פרלוב
אדמו"רי קרלין הבא:
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0