רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה (הראשון)
 | |||||
| ציור דמותו של רבי אברהם יעקב מסדיגורה | |||||
| לידה |
כ' בחשוון ה'תק"פ רוז'ין רוסיה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
י"א באלול ה'תרמ"ג סדיגורה | ||||
| מקום קבורה | סדיגורה | ||||
| השתייכות | סדיגורה | ||||
| רבותיו | אביו | ||||
| חיבוריו | אמת ליעקב | ||||
| בת זוג | מרים (פרלוב) | ||||
| אב | רבי ישראל פרידמן | ||||
| אם | שרה (לבית אפרתי) | ||||
| צאצאים | ראה להלן | ||||
| חותנים | רבי אהרן מקרלין | ||||
| |||||
רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה (כ' בחשוון ה'תק"פ - י"א באלול ה'תרמ"ג; 8 בנובמבר 1819 - 13 בספטמבר 1883), היה בנו השני של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין ומייסד חסידות סדיגורה. נקרא גם 'האדמו"ר הזקן מסדיגורה'.
ביוגרפיה
נולד בכ' בחשוון תק"פ לרבי ישראל פרידמן האדמו"ר מרוזין ולשרה בתו של רבי משה אפרתי. נישא לבתו של רבי אהרן מקרלין מחבר הספר "בית אהרן". ר' יעקב החל לכהן כאדמו"ר בסדיגורה לאחר פטירת אביו ואחיו הגדול, ר' שלום יוסף ששימש זמן קצר כאדמו"ר ונפטר בתוך שנת האבל לאביו בי"א באלול תרי"א. המשיך את דרכו המלכותית של אביו והיה נחשב כמייצג הראשי של חסידות רוז'ין בתקופתו.
היה ידוע בחיבתו הגדולה לארץ ישראל ולתושביה. כמו אביו עמד גם הוא בראש "כולל וואהלין" שהיה אחראי על איסוף הכספים והעברתם לחסידים שהתגוררו בארץ ישראל. בהשתדלותו הסתיימה בניית בית הכנסת "תפארת ישראל" בירושלים שהתחילה בזמן אביו. קיימת מסורת בעל פה לפיה כאשר ביקש ממנו לורנס אוליפנט לתמוך בהקמת יישובים בארץ ישראל אמר לו: "אנו מקווים לגאולה נסית מן השמים ולא על ידי בשר ודם"[1], אך עם זאת פרסם מכתב הקורא ליהודים לעלות ארצה ועודד את חסידיו לכך[דרוש מקור].
בעקבות הלשנה נעצר באשמת זיוף כספים וישב בכלא, מניסן תרט"ז עד כ"ג בתמוז תרי"ז. יום שחרורו הפך ליום חג בחסידות סדיגורה-בויאן.
בגלל מעמדו עורר עליו את ההתנגדות המרכזית מצד רבי חיים הלברשטאם מצאנז בזמן המחלוקת הידועה, "מחלוקת צאנז-רוז'ין".
נפטר ביום י"א באלול תרמ"ג 32 שנה בדיוק לאחר שהתחיל לכהן כאדמו"ר ונטמן בסדיגורה לצד אביו.
בין חסידיו המפורסמים היו רבי דוד אורטנברג, רבי יעקב מרגליות ראב"ד ברדיצ'ב ורבי שעפטיל הורוויץ מברדיצ'ב.
תורתו
- ליקוטים תלפיות, נדפס בסוף ספר בנין שלמה, פרמישלה תרנ"ב.
- בית היין - ליקוטים תלפיות, תשע"ח.
ילדיו
- בנו הבכור רבי אשר נפטר בתור חתן.
- בנו השני רבי שלמה פרידמן, נפטר בחיי אביו אך זקני החסידים נהגו בו כבוד כמו אדמו"ר[2].
- רבי יצחק פרידמן, ה"פחד יצחק", מייסד חסידות בויאן.
- רבי ישראל פרידמן, ה"אור ישראל", ממלא מקום אביו בסדיגורה.
- הדסה פייגא אשת רבי אבי עזרא זעליג שפירא בנו של רבי חיים מאיר יחיאל שפירא ממוגלינצא (נינו של רבי ישראל מקוז'ניץ ואביו של רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ'), בנו של רבי אבי עזרא זעליג היה רבי יצחק מרדכי חתן דודו רבי ישראל פרידמן.
- פערל אשת בן דודה רבי מנחם נחום דב בער (נחום בער'ניו) מסדיגורה (בן רבי שלום יוסף מסדיגורה).
- שרה רבקה אשת רבי ישראל שלום יוסף השיל ממעז'יבוז' בנו של בן דודה רבי אברהם יהושע העשיל ממעז'יבוז' (חתן רבי שלום יוסף מסדיגורה).
- בת-שבע רוחמה פרידמן אשר הייתה נשואה לבן דודה רבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב, בעל הספר "גנזי ישראל".
שושלת סדיגורה
עץ שושלת כלל אדמור"י רוז'ין
| עץ שושלת רוז'ין | |
|---|---|
|
קישורים חיצוניים
- אדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה, באתר MyTzadik
- רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה (הראשון), ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים
- ^ יצחק אלפסי הנימוקים בעד הפעילות הציונית דתית והנימוקים נגדם
- ^ צאצאיו מפורטים בערך חסידות סדיגורה
| הקודם: רבי שלום יוסף פרידמן, בנו בכורו של רבי ישראל מרוז'ין |
האדמו"ר מסדיגורה | הבא: רבי ישראל פרידמן |
.png){kind=small}
שגיאת ציטוט: קיימים תגי <ref> עבור קבוצה בשם "hebrew", אך לא נמצא תג <references group="hebrew"/> מתאים.