לדלג לתוכן

רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה (הראשון)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
'האדמו"ר הזקן מסדיגורה'
רבי אברהם יעקב פרידמן
ציור דמותו של רבי אברהם יעקב מסדיגורה
ציור דמותו של רבי אברהם יעקב מסדיגורה
לידה כ' בחשוון ה'תק"פ
רוז'ין רוסיה
פטירה י"א באלול ה'תרמ"ג (בגיל 63)
סדיגורה
מקום קבורה סדיגורה
חיבוריו אמת ליעקב
השתייכות סדיגורה
רבותיו אביו
בת זוג מרים (פרלוב)
אב רבי ישראל פרידמן
אם שרה (לבית אפרתי)
ילדים ראה להלן
חותנים רבי אהרן מקרלין
האדמו"ר מסדיגורה ה־1
י"א באלול ה'תרי"אי"א באלול ה'תרמ"ג
(32 שנים)

רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה (כ' בחשוון ה'תק"פ - י"א באלול ה'תרמ"ג; 8 בנובמבר 1819 - 13 בספטמבר 1883), היה בנו השני של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין ומייסד חסידות סדיגורה. נקרא גם 'האדמו"ר הזקן מסדיגורה'.

ביוגרפיה

נולד בכ' בחשוון תק"פ לרבי ישראל פרידמן האדמו"ר מרוזין ולשרה בתו של רבי משה אפרתי. נישא לבתו של רבי אהרן מקרלין מחבר הספר "בית אהרן". ר' יעקב החל לכהן כאדמו"ר בסדיגורה לאחר פטירת אביו ואחיו הגדול, ר' שלום יוסף ששימש זמן קצר כאדמו"ר ונפטר בתוך שנת האבל לאביו בי"א באלול תרי"א. המשיך את דרכו המלכותית של אביו והיה נחשב כמייצג הראשי של חסידות רוז'ין בתקופתו.

היה ידוע בחיבתו הגדולה לארץ ישראל ולתושביה. כמו אביו עמד גם הוא בראש "כולל וואהלין" שהיה אחראי על איסוף הכספים והעברתם לחסידים שהתגוררו בארץ ישראל. בהשתדלותו הסתיימה בניית בית הכנסת "תפארת ישראל" בירושלים שהתחילה בזמן אביו. קיימת מסורת בעל פה לפיה כאשר ביקש ממנו לורנס אוליפנט לתמוך בהקמת יישובים בארץ ישראל אמר לו: "אנו מקווים לגאולה נסית מן השמים ולא על ידי בשר ודם"[1], אך עם זאת פרסם מכתב הקורא ליהודים לעלות ארצה ועודד את חסידיו לכך[דרוש מקור].

בעקבות הלשנה נעצר באשמת זיוף כספים וישב בכלא, מניסן תרט"ז עד כ"ג בתמוז תרי"ז. יום שחרורו הפך ליום חג בחסידות סדיגורה-בויאן.

בגלל מעמדו עורר עליו את ההתנגדות המרכזית מצד רבי חיים הלברשטאם מצאנז בזמן המחלוקת הידועה, "מחלוקת צאנז-רוז'ין".

נפטר ביום י"א באלול תרמ"ג 32 שנה בדיוק לאחר שהתחיל לכהן כאדמו"ר ונטמן בסדיגורה לצד אביו.

בין חסידיו המפורסמים היו רבי דוד אורטנברג, רבי יעקב מרגליות ראב"ד ברדיצ'ב ורבי שעפטיל הורוויץ מברדיצ'ב.

תורתו

  • ליקוטים תלפיות, נדפס בסוף ספר בנין שלמה, פרמישלה תרנ"ב.
  • בית היין - ליקוטים תלפיות, תשע"ח.

ילדיו

שושלת סדיגורה


רבי ישראל מרוז'ין
"הרוז'ינר"
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי שלום יוסף פרידמן
האדמו"ר מסדיגורה
רבי אברהם יעקב פרידמן
"האדמו"ר הזקן מסדיגורה"
רבי דב בער פרידמן
רבי דוב מליאובה
רבי מנחם נחום פרידמן
האדמו"ר משטפנשט
רבי דוד משה פרידמן
האדמו"ר מצ'ורטקוב
רבי מרדכי שרגא פרידמן
האדמו"ר מהוסיאטין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי יצחק פרידמן
מייסד חסידות בוהוש
רבי מנחם נחום דב בער פרידמן
"רבי נחום בער'ניו"[3]
רבי אשר פרידמן

רבי שלמה פרידמן
רבי יצחק פרידמן
מייסד חסידות בויאן
רבי ישראל פרידמן
ה"אור ישראל"
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי אהרן פרידמן
ה"קדושת אהרן"
רבי שלום יוסף פרידמן
אדמו"ר בצ'רנוביץ'
רבי אברהם יעקב פרידמן
ה"אביר יעקב"
רבי יצחק פרידמן
האדמו"ר מרימנוב
רבי שלמה חיים פרידמן
"רבי שלמה'ניו מסדיגורה"
 
 
 
רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן
ה"כנסת מרדכי"
 
 
 
רבי אברהם יעקב פרידמן
ה"עקבי אבירים"
 
 
 
רבי ישראל משה פרידמן
ה"עטרת ישראל"
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן (השני)
האדמו"ר מסדיגורה בירושלים
הרב אהרן דב בער פרידמן
האדמו"ר מסדיגורה בלונדון
הרב יצחק יהושע העשיל פרידמן
האדמו"ר מסדיגורא בני ברק



עץ שושלת כלל אדמור"י רוז'ין


מקראה:


 ענף אדמו"רי קופיטשניץ 
 
 ענף אדמו"רי בוהוש 
 
 ענף אדמו"רי פשקאן 
 
 ענף אדמו"רי בויאן 
 
 ענף אדמו"רי סדיגורה 
 
 ענף אדמו"רי שטפנשט 
 
 ענף אדמו"רי צ'ורטקוב 
 
 ענף אדמו"רי הוסיאטין 
 
 ענף אדמו"רי וסלוי 


ביאורים[כ"ח] והערות לעץ[כ"ט]
  1. חתנו של דוד אמו רבי מרדכי שרגא פרידמן מהוסיאטין
  2. שימש באדמו"רות יחד עם גיסו רבי מנחם מנדל פרידמן מבוהוש
  3. חתנו של רבי מנחם נחום פרידמן - מייסד חסידות שטפנשט
  4. חתנו של רבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב, היה אמור לרשת את דודו רבי אברהם מתתיהו פרידמן באדמו"רות חסידות שטפנשט, אך נפטר לבסוף לפני דודו
  5. חתן של דודו רבי מנחם נחום דב בער פרידמן - "רבי נחום בער'ניו"
  6. חתנו של בן דודו רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין
  7. חתנו של רבי מנחם מנדל פרידמן - בן דודו
  8. בערוב ימיו החל לנהוג כאדמו"ר בשל היותו צאצא לאדמו"ר מפשקאן
  9. חתנו של דודו רבי ישראל פרידמן מסדיגורה
  10. חתנו של דודו זקנו רבי מרדכי שרגא פרידמן מהוסיאטין.
  11. חתנו של דודו רבי שלמה פרידמן
  12. שימש לצד אחיו רבי אהרן באדמו"רות בויאן בצ'רנוביץ
  13. חתנו של דודו רבי דוד הלפרין מברדיטשוב
  14. חתנו של בן דודו רבי שלום יוסף פרידמן, בנו של רבי מרדכי שרגא מהוסיאטין
  15. חתנו של דודו זקנו רבי ישראל שלום יוסף ממז'יבוז'
  16. חתנו של בן דודו רבי יצחק מאיר השיל (קופיטשניץ)
  17. חתנו (בזיווג שני) של דודו רבי יוסף מנזון
  18. חתנו של דודו רבי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה
  19. חתנו של דודו רבי שלמה בן הרב אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה (הראשון)
  20. חתנו של דודו רבי אברהם יעקב מסדיגורה
  21. חתנו של דודו רבי יצחק מבויאן
  22. חתנו של רבי אבי עזרא זליג שפירא - בן דודו.
  23. חתנו של בן דודו רבי מנחם נחום פרידמן מבויאן
  24. היה חתנו של רבי ישראל, אך אשתו זו נפטרה בצעירותה, צאצאיו הם מנשותיו האחרות
  25. לאחר פטירת חמיו מילא את מקומו בהנהגת החסידים בסדיגורה ובעיקר בהמשך בברדיצ'ב, אולם סירב להתעטר בתואר האדמו"רות.
  26. חתנו של בן דודו רבי יצחק פרידמן מבוהוש
  27. ראו את עץ משפחתו בעץ שושלת חסידות ויז'ניץ
  28. בשושלת זו, רוב האישים היו חתנים אצל אישים אחרים בשושלת, מבחינה טכנית לא ניתן למתוח קו עבור כל חתן, ולכן הוכנס האזכור בצורת הערת ביאור בסמוך לשם החתן למעט במקרים בהם התאפשר למתוח קו מקוקו אשר לא חוצה קו אחר.
  29. לעץ זה הוכנסו רק שמות צאצאים שהיו אדמו"רים או התעתדו להיות אדמו"רים ונפטרו קודם זמנם, או אישים שהיו הורים לאדמו"רים. אישים שאין עליהם ערך במכלול נכתב תפקידם בהערת ביאור
 
 

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. יצחק אלפסי הנימוקים בעד הפעילות הציונית דתית והנימוקים נגדם
  2. צאצאיו מפורטים בערך חסידות סדיגורה
  3. נועד לרשת את אביו ודודו (שהוא חמיו), אך נפטר לפני חמיו


הקודם:
רבי שלום יוסף פרידמן,
בנו בכורו של רבי ישראל מרוז'ין
האדמו"ר מסדיגורה הבא:
רבי ישראל פרידמן
ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

אברהם יעקב פרידמן (הראשון)38801170Q3569642