רבי אברהם דוד מבוטשאטש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אברהם דוד מבוטשאטש
לידה האיחוד הפולני-ליטאיהאיחוד הפולני-ליטאי נדבורנה, האיחוד הפולני-ליטאי
פטירה האימפריה האוסטריתהאימפריה האוסטרית בוצ'אץ', האימפריה האוסטרית

הרב אברהם דוד בן אשר וואהרמן מבוטשאטש (בוצ'אץ') בגליציה (1771, ו' באדר ה'תקל"א - 1840, כ"ט בתשרי ה'תר"א), המכונה גם הבוטשאטשר רב, או בעל האשל אברהם - בוטשאטש, או הצדיק מבוצ'אץ', היה רב חסידי ופוסק אחרון.

תולדות חייו

נולד בנדבורנה לאנשל (אשר) וואהרמן ולרחל בת הרב אברהם רחליס. שילב בלימודיו השכלה יהודית וכללית, כילד נבחן אצל רבי דוד שלמה אייבשיץ בעל ה'ערבי נחל' וה'לבושי שרד', ובמקביל למד חשבון ואת השפות גרמנית ופולנית.

התחתן בגיל צעיר מאד עם בתו של רבי צבי הירש בן יעקב קרא בעל "נטע שעשועים" שהיה רבה של בוצ'אץ' ועבר לגור בבית חותנו, שם התיידד עם רבי חיים (מחבר "באר מים חיים") שנבחר אחר-כך לרב העיר טשרנוביץ.

בשנת תקנ"א בהיותו בן עשרים בלבד, התמנה לרבה של יזלוביץ. באותו זמן התקרב לרבי לוי יצחק מברדיטשוב ולרבי משה לייב מסאסוב. גם בשמשו כרב העיר המשיך בלימודי החול, למד מתמטיקה, אסטרונומיה ומדעי הטבע מתוך גישה כי גם חז"ל למדו "מדעי-תבל וחכמות שימושיות"[דרוש מקור]. התעמק גם בתורת הקבלה.

בשנת תקע"ד (1814) נפטר חותנו, ורבי אברהם מונה במקומו לרבה של בוצ'אץ'.

נפטר בכ"ט בתשרי ה'תר"א (1840).

מתלמידיו המובחרים היו רבי אליעזר זאב מבוטשעטש, רבי אורי שרגא פייבל שרייער מברדשין שההדיר והדפיס את רוב ספרי רבו, ורבי חיים ירוחם שהדפיס ספר 'דברי חיים' מתורותיו של רבו.

לעיקר פרסומו זכה בגלל ספריו "אשל אברהם" ו"עזר מקודש" שחיבר על השולחן ערוך. ספרים אלו (המודפסים ברוב המהדורות כנספח לשולחן ערוך) הם דיונים הלכתיים בדברי השולחן ערוך. באופן יחסי מודגש הרקע לדיונים ההלכתיים בספרים אלו יותר מספרי אחרונים אחרים. כדי להבדיל בין אשל אברהם לרבי אברהם דוד ובין אשל אברהם שהוא חלק מהפרי מגדים, מכונה אשל אברהם של רבי אברהם דוד "אשל אברהם - בוטשאטש".

לאחרונה הוקם מחדש ה'אוהל' על קברו של רבי אברהם דוד בחלק הישן של בית הקברות היהודי בבוצ'אץ', וחודשו המצבות על קבר בנו ישראל אריה לייב, בתו, איידיל שרה רעכיל, (קרוב לוודאי הסבתא רבתא של יגאל אלון), ונכדו, יצחק, בנו של ישראל אריה לייב.

רבי אברהם דוד מוזכר בספריו של ש"י עגנון - בן עירו.

מספריו

צאצאיו

בנו רבי ישראל לייב חתן רבי ישעיהו שור מיאסי. כיהן לאחר פטירת אביו כאדמו"ר בבוטשאטש. סבל רבות ממשכילי העיר. היה נחשב לגדול בתורה ופוסק בענייני ממונות

  • בנו רבי אברהם דוד. ממלא מקום אביו. חתן דודו רבי יעקב יצחק מזברז'.
  • חתנו רבי שמחה מלנצהוט.

חתנו רבי יוסף יהושע. ממלא מקום חמיו בבוטשאטש ורוב החסידים הסתופפו אצלו.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0