אחמד עלי אל-מאוואווי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אחמד עלי אל-מאוואווי
أحمد علي المواوي
احمد على المواوى.png
לידה 1897
סוהג, ח'דיוות מצרים
פטירה 1979 (בגיל 82 בערך)
אלכסנדריה, מצרים
מקום קבורה אלכסנדריה, מצרים מצריםמצרים
השכלה אקדמיה צבאית
השתייכות

ממלכת מצרים מצרים 1922מצרים 1922

תקופת הפעילות 19161948 (כ־32 שנים)
דרגה גנרל
תפקידים בשירות
  • מפקד בריגדת החי"ר ה-4
המפקד הכללי של חיל המשלוח המצרי במהלך מלחמת העצמאות
12 במאי 194820 באוקטובר 1948
(23 שבועות ויום)
מונרך בתקופה פארוק, מלך מצרים
תחת ראש ממשלת מצרים מחמוד פהמי נוקראשי
פעולות ומבצעים

מלחמת העצמאות:

עיטורים
הנצחה
כפר נקרא על שמו ליד כפר אל-דוואר, בוחיירה, מצרים.

אחמד עלי אל-מַאֲווָאֹוִויערבית: أحمد علي المواوي; 18971979) היה קצין בדרגת גנרל בצבא מצרים בתקופת ממלכת מצרים. שירת בתור מפקד חיל המשלוח המצרי במהלך מלחמת העצמאות ופוטר לאחר המלחמה בידי פארוק, מלך מצרים.

ביוגרפיה

שנים מוקדמות

יליד 1897, סוהג, מצרים בשלטון האימפריה הבריטית. מאוואווי השלים את לימודיו באקדמיה צבאית בשנת 1916. מונה לדרגת רב-סרן כראש מחלקת ההכשרה על מבצעים צבאיים. הועלה לדרגת בריגדיר גנרל בשנת 1945 והפך למפקד בריגדת חיל הרגלים ה-4. מונה בשנת 1947 למפקד דיוויזיית חי"ר. עם תחילת מלחמת העצמאות וגיבוי ערביי ישראל בידי הליגה הערבית, מאוואווי העביר את מטהו לאל עריש שם הוצב יחד עם כוח חי"ר. כאשר הגיע הצו המלכותי מידי פארוק, מלך מצרים על הכנות לפלישה, מאוואווי נותר ספקן ושוחח עם ראש ממשלת מצרים, מחמוד פהמי נוקראשי, לגבי רמת המוכנות של הצבא המצרי למלחמה[1]. מאוואווי הועלה, על פי צו מלכותי, לדרגת גנרל ב-14 במאי, ומונה למפקד הגזרה הדרומית בארץ ישראל ולמפקד פעולות הצבא המצרי במסגרת המלחמה.

במלחמת העצמאות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חיל המשלוח המצרי (1948)

על פי דיווח חשאי של צבא מצרים, חיל המשלוח המצרי התפצל לשתי יחידות רגלים, הראשונה והגדולה מבין השתיים ניתנה לפיקודו של מאוואווי, ויחידה שנייה קלה יותר ונייד בראשות אחמד עבד אל-עזיז. הכוחות בראשות מאוואווי כלל את רגימנט החי"ר ה-1 (שמספר אנשיו נע בין 700–750), רגימנט החי"ר ה-6 (מנה בין 700–750), רגימנט החי"ר ה-9 (מנה בין 700–750), רגימנט סיור משוריין (כלל 35 כלי רכב משוריינים), רגימנט טנקים קל (כלל שבעה טנקים) וחמש סוללות תותחים (סך הכל 40 תותחים). כוחותיו נעו בשני טורים, האחד דרך עזה לעבר תל אביב והשני דרך באר שבע לעבר ירושלים.

במהלך יולי אירח מאוואווי את פארוק, מלך מצרים עת ביקורו בחזית הנגב. מאוואווי פיקד על הכוחות המצרים במהלך קרב יד מרדכי ומאוחר יותר בקרב על ניצנים, במסגרתו נפל קיבוץ ניצנים לידי הכוחות המצרים לאחר מאבק עקוב מדם. חיל המשלוח המצרי ספג את המתקפה הישראלית במהלך מבצע פלשת אך התקדמותו נעצרה לבסוף במערכה על נגבה, במהלכה ספגו הכוחות המצרים תחת מאוואווי ומוחמד נגיב פגיעה צבאית קשה. כוחותיו של מאוואווי ספגו במהלך ההפוגה השנייה את מבצע מוות לפולש ומבצע גי"ס ומנעו מבחינה זמנית את התקדמות צה"ל אל הנגב.

פיטורים

מאוואווי שלח במהלך ההפוגה השנייה דיווח אל קהיר במסגרתו הביע דאגה עקב מחסור באוכל ונשק ומתיחת קווי האספקה. אזהרותיו של מאוואווי לא נענו ובהמשך נחל חיל המשלוח סדרת הפסדים שהביאו לכיבוש של הנגב בידי צה"ל. על הפסדו במלחמה, פארוק, מלך מצרים הוריד את מאוואווי מכל דרגותיו והביא לפיטורו ב-20 באוקטובר. מאוואווי יצא לפרישה. מאוואווי היה נשוי ואב לארבעה. נפטר בשנת 1979 באלכסנדריה, עיר מגוריו.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מעריב, 9 ביוני 1959; עמוד 5 - צו מפארוק, הספרייה הלאומית של ישראל
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0