אילן פז

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אילן פז
תא"ל מיל אילן פז 2019.
תא"ל מיל אילן פז 2019.
לידה 11 בפברואר 1960 (גיל: 64)
י"ג בשבט ה'תש"ך
חיפה, ישראל
כינוי "פיצי"
השתייכות Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19782005 (כ־27 שנים)
דרגה תת-אלוףתת-אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת לבנוןמלחמת לבנון
האינתיפאדה הראשונה
הלחימה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה השנייה

אילן פז (נולד ב־11 בפברואר 1960) הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת תת-אלוף, שהחל את דרכו כקצין לוחם בשייטת 13 וכיהן כראש המנהל האזרחי.

ילדות ולימודים

פז גדל בחיפה הוא בנם של כרמלה ואורי פז מחיל הים. התחנך בביס תיכון עירוני ה' בכרמל.

בחיל הים

עם גיוסו לצה"ל ב-1978 התנדב פז לשייטת 13. הוא השלים את הכשרת מסלול הלוחם בקומנדו הימי ויצא לקורס קציני חי"ר. עם תום הקורס שב לשייטת 13 בה שימש כמפקד צוות לוחמים.
ביומה הראשון של מלחמת שלום הגליל השתתף כמפקד כח במבצע ההנחתה בשפך אל-אוואלי.

ספינת טילים - בשנת 1988 שימש כמפקד ספינת הטילים אח"י יפו (סער 4).

חזרה בשייטת 13 - בשנת 1989 חזר פז לשייטת 13 לתפקיד כמפל"ג הדרכה. בשנים 1991–1993 היה מפל"ג לוחמים. ובשנים 1994–1995 קיבל את תפקיד סגן מפקד השייטת[1]. במסגרת תפקידיו השתתף כמפקד כוח במספר רב של מבצעים מעבר לקווים בלבנון ובמדינות ערב שונות.

בצבא היבשה

בשנת 1996 עבר פז לשמש כמפקד חטיבת מנשה, חטיבה מרחבית האחראית על מרחב ג'נין[2] והועלה לדרגת אל"ם. בתפקיד זה עסק בעת התרחשות מהומות מנהרת הכותל.
בשנים 1999–2000 שימש פז כמפקד מפקדת כוחות אוויר מיוחדים בחיל האוויר.

בתפקידו הבא שימש פז כמפקד חטיבת בנימין, האחראית על מרחב רמאללה[3], ופיקד עליה במהלך האינתיפאדה השנייה[4].
פז לחם במבצע חומת מגן[5] במהלך המבצע השתלט מחדש כוח דו חטיבתי -חטיבת בנימין וחטיבה 500- בפיקודו של פז, על העיר אל-בירה. ב-15 באפריל 2002, היה מפקד המבצע ללכידת מרואן ברגותי. לדבריו של פז ברגותי נעצר מתוך נקמה של ממשלת ישראל ואף אחד לא באמת מאמין שהשתתף בפועל בפיגוע[6]. ברגותי הורשע בין השאר בחמישה מעשי רצח.

בעקבות ועדת בדיקה בראשות אלוף איל בן ראובן, על התנהלות החטיבה בפיקודו בעת שצלף פלסטיני הרג עשרה אזרחים וחיילים בסמוך למחסום המשטרה הבריטית במרץ 2002, נרשמה לפז הערה פיקודית, על שני כשלים:
א. על שלא וידא שהכח בשטח ביצע את הוראותיו הספציפיות בליל האירוע.
ב. ועל שמירת קשר לקויה עם משפחות החללים.

המנהל האזרחי

בשנת 2002 מונה לראש המנהל האזרחי ביהודה ושומרון, החליף את תא"ל דב צדקה והועלה לדרגת תא"ל[7].
כראש המנהל האזרחי נקלע פז לעימות מתמשך עם הנהגת המתנחלים באיו״ש על רקע מאבקו על קיום החוק והתמודדותו במאחזים הבלתי חוקיים. בתקופת ביצוע תוכנית ההתנתקות הגיש תלונה במשטרה על איומים על חייו[8].

באזרחות

בשנת 2006 השתחרר פז מצה"ל. לאחר שחרורו הצטרף פז למועצה לשלום ולביטחון[9]. פז היה חבר במועצה הציבורית של הקרן החדשה לישראל ובשנת 2017 הפסיק להיות חבר בה[10].

בשאיפה לפתרון הסוגיה הפלסטינית השתתף פז בכתיבת הנספח הביטחוני של יוזמת ז'נבה. יחד עם השר לענייני אסירים ברשות הפלסטינית, הישאם עבד אל ראזק גיבש תוכנית לשחרור אסירים פלסטינים כחלק מניהול המשא ומתן לשלום. כן כתב יחד עם הפרקליטה טליה ששון מסמך בנושא שמירת חוק וסדר ביהודה ושומרון. המשיך בכתיבת תוכניות נוספות כמתווה כולל או נקודתי ליעד השלום.

במסגרת משפט בארצות הברית, בו תבעו שש משפחות אמריקאיות את הבנק הערבי באשמת מימון טרור בתקופת האינתיפאדה השנייה. נתבקש על ידי עו"ד המייצג את הבנק להגיש חוות דעת. [א][11]

פז ניהל במשך כשנתיים את "ביטיאיי - יוצאים מהקיפאון ישראל בע"מ (חל"צ)" ארגון של אנשי עסקים בכירים התומכים בפתרון שתי המדינות. בחודש יוני 2019 התפטר מהנהלת החברה אך ממשיך להיות פעיל בהתנדבות בארגוני שמאל. פז חבר בהנהלת יוזמת ז'נבה ומפקדים למען ביטחון ישראל. במאי 2019 הודיע כי ” אני, ששירתי את המדינה 28 שנים, שהייתי מוכן לתת את חיי למענה בקשות שביחידות ובקשים שבתפקידים, ששני בני קצינים ביחידה מובחרת. יש גבול. הוא עומד להיחצות. לא ממליץ את זה לאחרים. רק אומר על עצמי. ”[12].

קורסים והשכלה

פז סיים קורס קציני חיל רגלים בבה״ד 1 בשנת 1982.
בהיותו כבר בדרגת רס"ן הצטרף לקורס חובלים וסיים במחזור ס' בשנת 1997.

פז בוגר תואר ראשון בלימודי מזרחנות וארץ ישראל באוניברסיטת חיפה בשנת 1994.
בוגר בית הספר הצבאי הגבוה הצרפתי "אקול מיליטר" (École Militaire) בשנת 1999.

חיים אישיים

פז נישא ב-1986 לאלונה ממשפחת איידלמן, ד"ר לרפואה, ולזוג ארבעה ילדים, בניו שירתו אף הם בחיל הים. אך לאחר מספר שנים התגרש פז מאיידלמן.

ב-2010 נישא פז בשנית לרותם ממשפחת כהן, ד"ר לביולוגיה ולזוג שתי בנות. הם מתגוררים בכרם מהר"ל.

קישורים חיצוניים

ביאורים

  1. ^ על כך קיבל יחד עם אורי שגיא ואבי קוסטליץ מהשב"כ מאמר תוכחה מעמוס גלבוע.

הערות שוליים

  1. ^ עמוס הראל, נטש בזמן, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2005.
  2. ^ עמוס הראל, ברמאללה עדיין לא מוחקים רחובות, באתר הארץ, 29 באפריל 2001.
  3. ^ עפר שלח ורביב דרוקר, "בומרנג", הוצאת כתר, 2005, עמוד 115.
  4. ^ אמיר אורן, קציני צה"ל כבר רוצים לצאת, באתר הארץ, 1 בנובמבר 2001.
  5. ^ רועי מנדל, "מבצע סבתא" במוקטעה, מעבר לקיר של ערפאת, ynet, ‏ 23.03.2012, כפי שהועלה באתר "יד לשריון".
  6. ^ אילן פז בטוויטר
  7. ^ פליקס פריש, תת אלוף הדליף לתקשורת - ולא יקודם, באתר ynet, 19 בספטמבר 2002.
  8. ^ אפרת וייס ורוני סופר, לקראת התנתקות: איומים על ראש המינהל האזרחי, באתר ynet, 14 בפברואר 2005
  9. ^ עמוס הראל, קומבינה ישראלית טיפוסית, באתר הארץ, 26 ביוני 2010.
  10. ^ אתר הקרן החדשה לישראל.
  11. ^ מה מניע שלושה אנשי ביטחון..., עמוס גלבוע מעריב, 25 באוגוסט 2015.
  12. ^ מעריב אונליין, ‏בכיר לשעבר בצה"ל נגד חוק החסינות: "הייתי מחזיר את פנקס המילואים", באתר מעריב אונליין, 22 במאי 2019
אילן פז - תבניות ניווט
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0