אישה עם שמשייה - מאדאם מונה ובנה
| מידע כללי | |
|---|---|
| אמן | קלוד מונה |
| תאריך יצירה | 1875 |
| טכניקה וחומרים | צבע שמן, קנבס |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב | 82 סנטימטר |
| גובה | 100 סנטימטר |
| נתונים על היצירה | |
| מספר יצירה | 1983.1.29 |
אישה עם שמשיה – מאדאם מונה ובנה, הידוע לעיתים גם בשם הטיול (בצרפתית: La Promenade), הוא ציור שמן על בד מאת קלוד מונה משנת 1875. היצירה האימפרסיוניסטית מתארת את אשתו של מונה, קמיל מונה, ואת בנם ז'אן מונה, בתקופה שבין השנים 1871 ל־1877, בה התגוררו בארזיי. הציור לוכד רגע של טיול ביום קיץ סוער ברוח.[1]
תיאור היצירה
מונה חדל מלצייר דמויות לאחר שנות ה־60 של המאה ה־19 כדי להתמקד בנופי טבע, אך חזר לנושא זה בשנות ה־80. על פי הדיווחים, אשתו אליס לא הייתה נלהבת מהרעיון. כתוצאה מכך, מונה המשיך ברצונו לצייר דמויות, אך בחר להתמקד בבני משפחתו המורחבת כשהם לבושים.
הציור "אישה עם שמשיה" צויר באוויר הפתוח, ככל הנראה במהלך ישיבה אחת שנמשכה מספר שעות. מונה ביקש להעביר את תחושת הטיול המשפחתי האקראי, ולא ליצור דיוקן רשמי, ועשה שימוש בהעמדה ובתנוחת הדמויות כדי לרמוז שאשתו ובנו עצרו את טיולם לרגע על מנת לאפשר לו לציירם. ציור זה, המתאר את קמיל מונה ובנם ז'אן, אימץ מונה נקודת מבט בלתי שגרתית – מבט מלמטה כלפי מעלה. אפקט זה מגדיל את נוכחותה של קמיל, הממלאת את החלק העליון של הקנבס, ומעניק לה תחושת איקונין כמעט. חצאיותיה נראות כמתנופפות ברוח, ומוסיפות תנועה לתמונה שבבסיסה סטטית. דמותו הקטנה של ז'אן משמשת את מונה לאיזון הקומפוזיציה הכללית.[2]
היצירה היא ציור ז'אנר המתאר סצנה משפחתית יומיומית, ולא דיוקן רשמי. היא צוירה באוויר הפתוח, אן פלאן אייר, ובמהירות – ככל הנראה במהלך פרק זמן קצר של מספר שעות בלבד. מידות הציור הן 100 על 81 סנטימטרים (39 על 32 אינץ'), והוא מהווה את העבודה הגדולה ביותר של מונה בשנות ה־70 של המאה ה־19. בפינה הימנית התחתונה מופיעה חתימתו: "Claude Monet 75".עבודת המכחול הקלה והספונטנית של מונה יוצרת נגיעות צבע. הרעלה של גברת מונה מתנופפת ברוח, וכך גם שמלתה הלבנה המתנפנפת; הדשא המתנודד של האחו מהדהד בחלקה התחתון הירוק של שמשייתה. היא נראית כאילו מלמטה, עם פרספקטיבה חזקה כלפי מעלה, על רקע עננים לבנים ורכים בשמיים תכולים. ילד, בנה בן השבע של מונה, ז'אן, ממוקם רחוק יותר, מוסתר מאחורי גבעה בקרקע ונגלה רק מהמותניים ומעלה, ויוצר תחושת עומק, הרגע באמצעות משיכות מכחול מונפשות מלאות צבעים עזים.
היצירה היא ציור ז'אנר המתאר סצנה משפחתית יומיומית, ולא דיוקן רשמי. היא צוירה באוויר הפתוח, אן פלאן אייר, ובמהירות – ככל הנראה במהלך פרק זמן קצר של מספר שעות בלבד. מידות הציור הן 100 על 81 סנטימטרים (39 על 32 אינץ'), והוא מהווה את העבודה הגדולה ביותר של מונה בשנות ה־70 של המאה ה־19. בפינה הימנית התחתונה מופיעה חתימתו: "Claude Monet 75".[1]
היסטוריה
הציור היה אחד מתוך 18 עבודות של מונה שהוצגו בתערוכה האימפרסיוניסטית השנייה, אשר נערכה באפריל 1876 בגלריה של פול דירן-רואל. עשור מאוחר יותר, שב מונה לנושא דומה ויצר זוג ציורים בשנת 1886, המתארים את סוזן מונה, בתה של אשתו השנייה, עם שמשייה בשדה בז'יברני; ציורים אלה מוצגים כיום במוזיאון ד'אורסה בפריז. האמן האמריקאי ג'ון סינגר סרג'נט ראה את הציור בתערוכה בשנת 1876, והוא שימש לו השראה ליצירתו שתי נערות עם שמשיות בפלאדברי בשנת 1889.
מורשת
הציור אישה עם שמשיה – מאדאם מונה ובנה נחשב לאחת היצירות המזוהות והמוערכות ביותר של קלוד מונה, ושל זרם האימפרסיוניזם בכללותו.[3][4] החוקרת מרי מתיוז גדו, בספרה מונה והמוזה שלו: קמיל מונה בחיי האמן, תיארה את היצירה כעבודה "באיכות גבוהה" ובעלת "השפעה עזה".
האתר artchive.com כינה את הציור "יצירת מופת" והדגיש את הצלחתו "להעביר תחושת רגע קפוא בזמן באופן מרשים". מרי טומפקינס לואיס, באנתולוגיה קריאות ביקורתיות באימפרסיוניזם ופוסט-אימפרסיוניזם, תיארה את הציור כ"עבודתו הגדולה והמכובדת ביותר של העשור", והוסיפה כי מדובר ביצירה "מרתקת ורוויית התבוננות פנימית".[5][6] באתר cmonetgallery.com נכתב כי הציור "מייצג בדרכים רבות את מונה ואת האימפרסיוניזם", וכי "מונה הביט בעולם ותיאר אותו באופן שלא נעשה קודם לכן".[4]
היסטוריית בעלות
מונה מכר את הציור בנובמבר 1876 לז'ורז' דה בליו, הרופא ההומאופתי שלו, אשר לעיתים קרובות קיבל את שכרו ממונה בתמורת יצירות אמנות. לאחר מותו של דה בליו, הציור עבר בירושה לביתו ויקטורין ולבעלה ארנסט דונופ דה מונשי. מאוחר יותר נרכש הציור על ידי ז'ורז' מניֶה בפריז, ובשנת 1965 נמכר לפול מלון ולאשתו באני מלון. בשנת 1983 תרם פול מלון את היצירה להגלריה הלאומית לאמנות בוושינגטון הבירה, שם היא מוצגת עד היום.[7]
לאחר מספר ציורים שצייר בשנות ה־60 של המאה ה־19, חדל קלוד מונה כמעט לחלוטין מלכלול דמויות ביצירותיו, והקדיש את עצמו לציור נופים. עם זאת, כאשר החל שוב לשלב דמויות גדולות בציוריו בשנות ה־80, הוא התייחס אליהן כאל מרכיב אינטגרלי בנוף. בסביבות אמצע שנות ה־80, שב מונה לתחילת דרכו האמנותית וחזר לעסוק בציור דמויות.
בשני ציורי חוץ – אישה עם שמשיה, פונה שמאלה ו-אישה עם שמשיה, פונה ימינה – התעניין מונה במיוחד בנקודת המבט הנמוכה במיוחד ממנה מתוארת הדמות; היא ניצבת על שפת נהר, על רקע שמיים תכולים וחיוורים. הצעירה המופיעה בשני הציורים היא סוזן אושדה, אחת מבנותיה של אליס אושדה, אשר נישאה למונה בשנת 1889. סוזן, שהייתה לעתיד כלתו החורגת, שימשה במשך זמן רב כמודלית מועדפת של האמן.[8]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 "Woman with a Parasol – Madame Monet and Her Son". 1875. נבדק ב-1 בדצמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Woman with a Parasol - Madame Monet and Her Son, 1875 by Claude Monet, Claude Monet (באנגלית)
- ↑ "ARTWORKS BY CLAUDE MONET". נבדק ב-3 בדצמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 4.0 4.1 "Monet Woman with a Parasol – Madame Monet and Her Son". נבדק ב-1 בדצמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Monet, Claude". נבדק ב-1 בדצמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Nord, Philip (15 במרץ 2007). Critical Readings in Impressionism and Post-Impressionism: An Anthology. Univ of California Press. ISBN 9780520250222. נבדק ב-1 בדצמבר 2019.
{{cite book}}: (עזרה) - ↑ "Woman with a Parasol – Madame Monet and Her Son by Claude Monet". 6 ביוני 2018. נבדק ב-3 בדצמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Woman with a Parasol, Turned to the Right by MONET, Claude, www.wga.hu
| קלוד מונה | ||
|---|---|---|
| ציורים | אורנים, קאפ ד’אנטיב • אישה עם שמשייה - מאדאם מונה ובנה • בריכת שושני המים • גלים נשברים • התרשמות, זריחה • נשים בגינה • שושני המים • שושני מים (אחרי 1916) • שושני מים בפריחה • ערבה בוכייה • ערימות השחת | |
| אישים קשורים | ז'אן מונה (בן) • מישל מונה (בן) • קמיל- לאוני דונסיה (אנ') (בת זוג) | |
| עליו ועל יצירתו | ציוריו של קלוד מונה מז'יברני | |
| שונות | מוזיאון מרמוטאן מונה | |
אישה עם שמשייה - מאדאם מונה ובנה41983707Q2395218