לדלג לתוכן

ליל קרב במועדון, 1907

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
ליל קרב במועדון, 1907
מידע כללי
צייר ג'ורג' בלווז
תאריך יצירה 1907
טכניקה וחומרים צבע שמן, קנבס
ממדים בס"מ
רוחב 135 סנטימטר
גובה 109.2 סנטימטר
נתונים על היצירה
מספר יצירה 1982.76.1

ליל קרב במועדון, 1907אנגלית: Club Night, 1907) הוא ציור שמן מאת הצייר האמריקאי ג'ורג' בלווז, אשר הושלם באוגוסט–ספטמבר 1907. זהו הראשון מבין סדרת ציורים שבלווז יצר בנושא קרבות איגרוף בראשית הקריירה שלו, ושנחשבים עד היום לאחד מהישגיו הבולטים. הציור נמצא כיום באוסף הגלריה הלאומית לאמנות בוושינגטון די.סי..[1]

רקע

בשלהי המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 הפך האיגרוף לנושא פופולרי בציור האמריקאי, אך נותר תחום שנוי במחלוקת חברתית. בשנת 1900 התקבלה בניו יורק "חוק לואיס", שאסר על קיום קרבות איגרוף פומביים. כדי לעקוף את האיסור, בעלי מועדונים פרטיים, כדוגמת טום שארקי, ארגנו קרבות למנויים בלבד, שאפשרו להמר על התוצאות מבלי לעבור על החוק. בלווז, שגר בסמוך למועדון "Sharkey’s Athletic Club" בניו יורק, נחשף למתרחש בו דרך ידידו, המתאגרף מוסי קינג.[1]

תיאור היצירה

הציור מתאר קרב אגרוף אלים על במה מוגבהת, כשצופים גסים מקיפים את המתאגרפים. בלווז בחר בזווית מבט נמוכה, היוצרת תחושת קרבה ואינטנסיביות. גופי המתאגרפים מוארים באור חשמלי חד, המבליט את שריריהם ומגביר את הדרמה. דמויות הקהל מעוצבות בקווים קריקטוריסטיים ומוגזמים, המעידים על ביקורת חברתית מרומזת כלפי הקהל הצופה.[1]

השקפת עולמו של בלווז והבחירה בנושא קרבות איגרוף

הבחירה של ג'ורג' בלווז לתאר קרבות איגרוף, כפי שמופיע ביצירה, נבעה מהשקפת עולמו החברתית והאמנותית. בלווז, שנמנה עם אסכולת אשקאן ועם חוג חוג השמונה, ביקש להציג את חיי העיר בניו יורק כפי שהיו באמת - גסים, אלימים ורבי-מתח. עבורו, קרב האיגרוף לא היה רק תיאור של עימות פיזי, אלא גם סמל למאבקי הכוח החברתיים והקיום העירוני הקשה.[2]

ההקשר החברתי והתרבותי

ציורו של בלווז שיקף את הדאגה ההולכת וגוברת בראשית המאה ה-20 מהשפעות התיעוש והעירוניות על הגבריות האמריקאית. האיגרוף, כסמל לפרימיטיביות ולאלימות גברית, שימש ככלי נגד החששות מפני "התנוונות" חברתית. בלווז תיאר את הסצנה בליל קרב במועדון, 1907 לא כאידיאליזציה של ספורט, אלא כהצגה חושפנית של ברוטליות וכמראה לעיר המודרנית.[1]

סגנונו הכללי של בלווז

בלווז עיצב סגנון המשלב דרמה עזה, חספוס גולמי, ותיאורים בלתי מהוגנים של מעמד הפועלים העירוני. ביצירה זו בולטת המיומנות שלו בשימוש באור חזק ומרקמים גסים, היוצרים תחושת תנועה עוצמתית. קווי המתאר החדים והמברשת הגסה מדגישים את אלימות הסצנה ואת האנרגיה החייתית שלה.[2]

מאפיינים סגנוניים

הציור הוא הראשון בסדרת ציורי האיגרוף של בלווז, והוא מציג את המאפיינים הבולטים של סגנונו המוקדם: דרמה ניכרת, חספוס בלתי מרוסן, ומיקוד בחיי המעמד הנמוך. דמויות הקהל צוירו באופן מוגזם וגרוטסקי — אפיון סגנוני שבלווז אימץ גם בעבודות מאוחרות יותר.[3]

השוואות והשפעות

בלווז הושפע בעבודתו מהאמן האמריקאי תומאס אייקינס, שתיאר קרבות איגרוף בציורים דוגמת ברכת ניצחון (Salutat), ספירת נוקאאוט (Taking the Count) ובהפסקה בין סיבובים (Between Rounds). בניגוד לאיקינס, שהציג את הקרבות באור אידיאליסטי ונאצל, בחר בלווז לתאר את האיגרוף באופן גס, אלים וריאליסטי. בנוסף, ביצירתו ניכרת השפעת אמני אירופה שהומלצו לו בידי מורו רוברט אנרי, במיוחד ה"אפקט השחור" של פרנסיסקו דה גויה והאווירה המעשנת והקריקטוריסטית שמזכירה את אונורה דומייה. הסגנון המחוספס והבלתי מהוגן של בלווז ביצירה זו עומד גם בהשוואה לעבודותיהם של עמיתיו לאסכולת אשקאן, ויליאם גלקנס וג'ורג' לוקאס, שתיארו אף הם עימותים פיזיים בחיי היום-יום העירוניים.[1]

קבלה וביקורת

בעת הצגת הציור בתערוכת החורף של האקדמיה הלאומית לעיצוב בשנת 1907, עוררה היצירה תגובות סותרות. מחד, שיבחו מבקרים את אומץ הלב שבבחירת הנושא ואת הריאליזם החי והחושפני; מאידך, אחרים ראו בציור ביטוי להשפלה מוסרית, המתאר קרב אכזרי וקהל שנהנה מאלימות.[1]

חשיבות והמשכיות

הציור היה הציור לראשון בסדרת ציורי איגרוף שבלווז יצר. בשנת 1909 שב לנושא עם הציורים מתאגרף אורח אצל שארקי ושניהם חברים במועדון הזה, בהם שכלל את סגנונו הדינמי והאקספרסיבי. מאוחר יותר יצר גם סדרת תחריטים בנושא, והמשיך לעסוק באתוס העירוני האלים שזוהה עמו.[1]

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 Club Night, 1907, נבדק ב-2025-04-26
  2. ^ 2.0 2.1 Club Night by George Wesley Bellows, Artvee (באנגלית אמריקאית)
  3. Post by @ashcanartists · 3 images, Tumblr (באנגלית אמריקאית)

ליל קרב במועדון, 190741983753Q20191079