ווטסון והכריש (באנגלית: Watson and the Shark) הוא ציור שמן מאת הצייר האנגלו-אמריקאי ג'ון סינגלטון קופלי, המתאר את חילוצו של הנער האנגלי ברוק ווטסון מהתקפת כריש בהוואנה, קובה.
קופלי, אשר התגורר אז בלונדון, יצר שלוש גרסאות של הציור, שכולן מצויות כיום בארצות הברית. גרסת 1778 שמורה בגלריה הלאומית לאמנות בוושינגטון הבירה. העתק נוסף בגודל מלא מאותה שנה נמצא במוזיאון לאמנות יפה בבוסטון, וגרסה שלישית, קטנה יותר, משנת 1782, בעלת קומפוזיציה אנכית יותר, נמצאת במכון לאמנויות של דטרויט.
הציורים מבוססים על תקיפה שהתרחשה בנמל הוואנה בשנת 1749. ברוק ווטסון, שהיה אז נער סיפון בן 14 על הספינה רויאל קונסורט, איבד את רגלו הימנית מתחת לברך בעקבות התקיפה, וחולץ רק בניסיון השלישי – המוצג ביצירה. כעבור עשרים וחמש שנה, לאחר שפיתח קריירה צבאית והפך לסוחר מצליח, הזמין ווטסון את הציור מקופלי. בהמשך חייו כיהן כיושב ראש לויד'ס של לונדון, חבר פרלמנט, ולבסוף גם כלורד ראש העיר של לונדון.
תיאור היצירה
קופלי וברוק ווטסון הפכו לידידים לאחר שהאמן האמריקאי הגיע ללונדון בשנת 1774. ווטסון הזמין ממנו ציור המתאר את האירוע מ־1749, וקופלי יצר שלוש גרסאות של היצירה. זה היה הציור הראשון בסדרה של ציורי היסטוריה רחבי־היקף שקופלי התמקד בהם לאחר שהתיישב בלונדון. הציור נוטה לרומנטיזציה: פרטי הפציעה האכזריים מוסתרים מתחת לגלים, אם כי ניתן להבחין ברמז לדם במים. את ניסיון ההצלה מוביל צעיר העומד בקדמת הסירה, מוכן לדקור את הכריש בחנית ארוכה.
דמותו של ווטסון מבוססת על פסלו של "גלדיאטור בורגזה" מאת אגסיאס מאפסוס, המוצג בלובר. השפעות נוספות ניכרות באמנות הרנסאנס ובפסל העתיק "לאוקואון ובניו", שקופלי ככל הנראה ראה ברומא. סביר להניח כי קופלי הושפע גם מציורו של בנג'מין וסט, מותו של הגנרל וולף, ומהפופולריות הגוברת של ציור רומנטי.
הרכב הדמויות בסירה מציג השפעות מציורו של פטר פאול רובנס יונה מושלך אל הים, וכן מהגרסאות של רובנס ורפאל לציור הדיג הפלאי. הבעות הפנים דומות באופן מובהק לאלו שבספרו של שארל לה ברון הרצאתו של מר לה ברון על הבעת רגשות כללית ופרטית, יצירה משפיעה שפורסמה ב־1698; הן מציגות קשת של רגשות – מפחד ועד אומץ. במהלך העבודה על הציור שונו מרכיבים קומפוזיציוניים שונים. ניתוח באמצעות אינפרה־אדום מראה שהזקן הימאי בקדמת הסירה צויר במקור כצעיר, ושרישומי ההכנה מציגים כי המלח השחור שבירכתיים, אשר מופיע גם כמודל לציור דיוקן של גבר אפריקאי (ציור שנוצר באותה תקופה), תוכנן במקור כאדם לבן בעל שיער ארוך וזורם.
קופלי מעולם לא ביקר בהוואנה, וכנראה גם לא ראה כריש – ודאי שלא כריש תוקף אדם. ייתכן שלמד על נמל הוואנה מהדפסים ואיורים בספרים; הוא כלל בציור את נקודת הציון האמיתית של מצודת מורו ברקע, מימין. הכריש עצמו מצויר בצורה פחות אמינה, והוא כולל תכונות אנטומיות שאינן מצויות בכרישים – שפתיים, עיניים קדמיות המזכירות עיני נמר יותר מאשר של כריש, ואוויר הננשף מנחיריו.
הציור הוצג באקדמיה המלכותית בשנת 1778. במותו ב־1807, הוריש ווטסון את הציור לבית הספר "קפלת ישו" (Christ's Hospital), בתקווה שישמש כ"שיעור מועיל ביותר לנוער". בספטמבר 1819 החליטה ועדת האחראים של המוסד לקבל את הציור ולהציבו באולם הגדול. לאחר מכן עבר בית הספר להורשהאם, סאסקס, שם נתלה באולם האוכל. בשנת 1963 נמכר הציור לגלריה הלאומית לאמנות בוושינגטון הבירה, אם כי למוסד נשמר עותק.
פאנל מתחת לציור – תיאור חיי ברוק ווטסון
"תמונה זו, המתארת אירוע יוצא דופן בחייו של ברוק ווטסון, הוענקה לבית החולים המלכותי של כריסט בלונדון בהתאם לצוואתו. הוא נולד למשפחה מכובדת בצפון אנגליה, אך לאחר שהתייתם משני הוריו בגיל צעיר, גודל בידי דודתו. עוד לפני שמלאו לו ארבע־עשרה, הפגין משיכה עזה לחיים בים – נטייה שהובילה לאסון המתואר ביצירה.
הוא שירת במחלקת האפסנאות של הצבא הבריטי תחת פיקודו של הגנרל האלמותי וולף בלואיסבורג בשנת 1758. בשנת 1759 התבסס כסוחר בלונדון, ולאחר מכן נקרא לשוב ולשרת כאפסנאי כללי של הצבא הבריטי באמריקה, בפיקודו של סר גאי קרלטון, הלורד דורצ'סטר.
עם שובו מן השירות הצבאי נבחר לשמש כאלדרמן (חבר מועצת העיר) של לונדון וכאחד מנציגיה בפרלמנט. הוא המשיך לכהן כחבר בית הנבחרים עד שמונה מחדש לתפקיד האפסנאי הכללי של הצבא תחת פיקודו של הוד רוממותו הדוכס מיורק, שפעל בזירה האירופית."
קופלי יצר רפליקה נוספת בגודל מלא של הציור עבור עצמו בשנת 1788. היא הועברה בירושה לבנו, ולאחר מכן עברה בין מספר אספנים באנגליה ובאמריקה, עד שנתרמה בשנת 1889 למוזיאון לאמנות יפה בבוסטון.
בשנת 1782 צייר קופלי גרסה שלישית וקטנה יותר של היצירה, בפורמט אנכי המתרחב כלפי מעלה ומדגיש את שמי הרקע. היא הייתה בבעלותו של נואל דה-זנפאן, ובשנת 1946 נרכשה על ידי מכון האמנויות של דטרויט.
מוזיאון המטרופוליטן לאמנות מחזיק במחקר מקדים לציור, שנעשה בידי קופלי.
בגלריית האמנות ביברברוק (בפרדריקטון, קנדה) מצוי עותק מיניאטורי של היצירה, המיוחס לקופלי.
תמונה זו, המייצגת אירוע יוצא דופן בחייו של ברוק ווטסון, הורישה לבית החולים המלכותי של ישו בלונדון בצוואתו. הוא היה ממשפחה טובה מאוד בצפון אנגליה, אך לאחר שאיבד את שני הוריו מוקדם בחייו, גודל אצל דודה, ולפני גיל ארבע עשרה גילה חיבה עזה לים, מה שהוביל לאסון המתואר בתמונה.
הפאנל שמתחת לציור המתאר את הישגיו של ברוק ווטסון
הוא שירת במחלקת הקומיסריון של הצבא תחת וולף האלמותי בלואיסברג בשנת 1758. בשנת 1759 הוא הוקם כסוחר בלונדון ולאחר מכן נקרא לשמש כקומיסרי כללי של הצבא באמריקה בפיקודו של סר גיא קרלטון, הלורד דורצ'סטר המנוח.
עם שובו משירות זה הוא נבחר לחבר מועצת העיר לונדון ולאחד מנציגיה בפרלמנט, והמשיך להיות חבר בבית הנבחרים עד שמונה לתפקיד קומיסר כללי של הצבא תחת הוד מעלתו המלכותית דוכס יורק, שפעל ביבשת אירופה.
בשנת 1796 הוא נבחר ללורד ראש העיר ובשנת 1803 קיבל תואר ברונט של הממלכה המאוחדת.
