אלפנטיאזיס
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מחלה ריקה. אלפנטיאזיס, או אלפנטיטיס (באנגלית: Elephantiasis, או Elephantitis, בעברית: פיילת, או פילנות[1]) היא סוג של מחלת פילריאזיס (Filariasis) הפוגעת בקישריות הלימפה הנגרמת כתוצאה מהדבקות בתולעים טפיליות אשר שייכות לעל-משפחת ה-Filarioidea במערכת ה-Nematoda. המחלה נכללת בקבוצת המחלות הטרופיות המוזנחות ומאופיינת בעיבוי של העור והרקמות העמוקות, במיוחד באזור הרגליים ובקרב הגברים גם באזור מערכת הרבייה.
מאפייני המחלה
אלפנטיאזיס היא מחלה הגורמת לנפיחות באזור הרגליים וחוסר התפקוד של בלוטות הלימפה. חוסר תפקוד זה מקשה על הגוף להילחם בחיידקים ובפתוגנים אחרים, הגורמים לזיהומים במערכת הלימפה עצמה. זיהומים אלה גורמים להתקשות והתעבות העור ולמעשה ליצירת מעין "רגלי פיל", דבר אשר מוביל לנכות פיזית קשה[2].
תפוצת המחלה
ההערכה הרווחת כיום בעולם מדברת על כ-1.3 מיליארד בני אדם אשר עלולים להדבק במחלה, ומתוכם 120 מיליון שכבר נדבקו. המחלה נפוצה בעולם באזורים טרופיים וסובטרופיים, בעיקר ביבשות אפריקה, אסיה ואמריקה הדרומית[3].
הגורמים למחלה
המחלה נגרמת על ידי שלושה מינים של תולעים טפיליות ממערכת התולעים הנימיות (Nematode):
- Wuchereria bencrofti
- Brugia malayi
- Brugia timori
המיקרופילריה של שלושת מיני התולעים הנ"ל, מועברות לגוף האדם על ידי יתושים מהסוג: Culex, Anopheles, Aedes, ו-Mansonia. פעולת העקיצה היא זו שמעבירה באופן ישיר את הפגיות של התולעים לגוף האדם[4].
התולעים הבוגרות מסוגלות להתקיים אך ורק במערכת הלימפה האנושית[5]. המחלה נוצרת משילוב של מספר גורמים הנמצאים ביחסי גומלין: התולעים, החיידקים השוכנים בתוך התולעים, תגובת המערכת החיסונית של המאכסן הסופי (האדם המודבק) ומאכסני הביניים (היתושים). התולעים (זכר ונקבה) דוגרים בתוך מערכת הלימפה, אשר אחראית על שמירת האיזון שבין נוזל הדם לרקמות הגוף - מערכת חיונית לגוף האדם[6].
סימנים ותסמינים
הזיהום יכול לבוא לידי ביטוי במספר אופנים:
- ביטוי חיצוני - מדובר בעיוותים ונפיחויות באזור הרגליים וכן באזור מערכת הרבייה בקרב הגברים. נפיחויות אלה נוצרות בשל תפקוד לקוי של קשריות הלימפה, דבר אשר גורם להצטברות נוזלים באיברים אלה.
- ביטוי פנימי - החולים במחלה חווים התקפים של כאב המלווים בחום[4].
במרבית המקרים פילריאזיס לימפתי אקוטי (חריף) אינו מלווה בתסמינים בולטים. דהיינו, אדם החולה באלפנטיאזיס מסוגל לא להפגין סימני מחלה כלל במשך שנים ולעיתים אף כל תקופת חייו[2].
מחזור החיים של הטפילים
ברגע בו עוקץ יתוש נושא התולעים את האדם, עוברות התולעים לגופו דרך פצע העקיצה. התולעים נודדות במחזור הדם, גדלות ומתמקמות באזור בלוטות הלימפה, תהליך שאורך 6 חודשים ויותר. תולעת בוגרת חיה בין 5 ל-7 שנים. התולעים הבוגרות משריצות מיליוני פגיות אשר נעות במחזוריות לילית בתוך מערכת הלימפה ובמערכת הדם בגוף, דבר אשר גורם להיווצרות זיהום מערכתי. בשלב זה, כל יתוש שיעקוץ את האדם המודבק, יקלוט במהלך העקיצה חלק מפגיות התולעים. בגוף היתוש עוברות הפגיות מספר שלבי גדילה והתפתחות וכעבור פרק זמן שנע בין שבוע לשבועיים, כאשר יגיעו הפגיות לרמת "פגית שלב 3" ("Level 3 larva") תהיינה מוכנות להמשך הדבקה (הדבקת מאסן סופי - האדם)[7].
אבחון המחלה
השיטה המקובלת כיום לאבחון המחלה מתבססת על זיהוי של הפגיות בדגימת דם הנבדק, לאחר צביעה (דוגמת צביעת גימזה, או צביעת המטוקסילין-אאוזין), באמצעות מיקרוסקופ אור. הפגיות נעות במחזור הדם בשעות הלילה (מחזוריות לילית) ועל כן לקיחת הדם צריכה להעשות בשעות אלה עם הופעתן של הפגיות במערכת הדם. עבור אנשים עם רגישויות מוגברות קיימות טכניקות מיוחדות לזיהוי המחלה[8].
טיפול
הטיפול במחלה נעשה בכמה דרכים ומשתנה בהתאם לאזור הגאוגרפי של המצאות המחלה:
- מתן תרופות נגד תולעים טפיליות - התרופות הנפוצות לטיפול במחלה הן אלבנדזול ואיברמקטין. תרופות אלה גורמות לעיכוב תהליך פלמור של סיבי שלד התא מסוג מיקרוטובולים וכן לפגיעה במערכת העצבים של הטפילים בהתאמה[9].
- שמירה על היגיינה - ניקוי קפדני של האזורים בגוף נמצא כיעיל מאוד כנגד פיתוח תסמיני המחלה. ההשפעה של ניקוי וחיטוי של העור באה לידי ביטוי במניעת דלקות וזיהומים משניים אשר עלולים להיווצר בשל מחלת האלפנטיאזיס עצמה[10].
- מתן אנטיביוטיקה - בשנת 2003 הוצע כי האנטיביוטיקה הנפוצה דוקסיציקלין עשויה להיות יעילה בטיפול כנגד אלפנטיאזיס. במחקר נמצא כי האנטיביוטיקה הורגת את החיידקים, אשר נמצאים במצב של סימביוזה בתוך התולעים הבוגרות והפגיות שלהן, דבר אשר מוביל למות התולעים עצמן[11].
מניעה ובקרה
- מניעה ברמה האישית - הדרך הטובה ביותר למנוע הדבקות במחלה היא להימנע מעקיצות יתושים. היתושים, הנושאים את הפגיות של התולעים, בדרך כלל עוקצים בין שעות הדמדומים והשחר, ולכן עדיף לישון בלילות בחדרים סגורים וממוזגים, ובחוץ יש ללבוש בגדים עם שרוולים ארוכים ולהשתמש בדוחה יתושים וכילה.
טיפול במחלה על ידי בני האדם שנדבקו בה הוא גורם משמעותי נוסף שיכול למנוע את הפצת המחלה. היות שהמחלה עוברת מהיתוש לאדם וחזרה ליתוש ולאדם הבא אחריו, כל טיפול שיהרוג את התולעים, על שלביהן השונים, ימנע הדבקה מחודשת של אדם אחר בזמן עקיצה[12].
- מניעה ברמה אזורית - בשנת 1997 בעקבות ההתקדמות באבחון והטיפול במחלה, סווגה האלפנטיאזיס כאחת מתוך 6 מחלות הניתנות להשמדה. על כן אימץ ארגון הבריאות העולמי את החלטה מס' 50.29, הקוראת לחיסול המחלה בעולם.
שתי חברות תרופות מוכרות, GlaxoSmithKline ו-.Merck & Co, חרתו על דגלן לתרום תרופות לטיפול במחלה כל עוד היא קיימת[12].
היסטוריה
בשל העובדה כי חסרות עדויות מבוססות על תחלואה במחלה לפני המאה ה-16, קשה להוכיח את קיומה בתקופה קדומה יותר. עם זאת, מחלת האלפנטיאזיס הייתה מוכרת באזור הנילוס ופנים יבשת אפריקה. על כך מעידים מגוון חפצי אומנות, דוגמת פסל פרעה מנתוחותפ השני, המתוארך לשנת 2000 לפנה"ס, בו ניתן להבחין בגפיים נפוחות[13] וכן פסל נוסף, ממערב אפריקה המתוארך לשנת 500 לספירה, השייך לתרבות הנוֹק (Nok), המתאר נפיחות באזור מערכת הרבייה[14]. הן נפיחות ברגליים והן במערכת הרבייה מאפיינים, כאמור, את מחלת האלפנטיאזיס[15].
- גילוי תסמיני המחלה (1588-1876) - הגילוי והתיעוד הראשון של תסמיני המחלה בוצע במהלך מחקר באזור גואה שבדרום הודו. במהלך מחקרו, כתב החוקר יַאן יוּגֵן לִינְסְכוּטֶן (Jan Huygen Linschoten) על המקומיים:
"הם כולם נולדו עם רגל אחת אשר מהברך ועד כף הרגל עבה כמו רגל-פיל"
לאחר עדות זו הגיעו עדויות רבות על תסמיני המחלה מחלקים אחרים באסיה ואפריקה[15].
- גילוי הפגיות והתולעים גורמות המחלה (1863-1876) - בשנת 1863 מנתח צרפתי בשם זַ'אן-נִיקוֹלָא דֶמָרְקִי (Jean-Nicolas Demarquay) היה הראשון אשר תיעד תצפית בפגיות מתוך נוזל הדם. לאחר 3 שנים חוקר בשם טִימוֹתִי לוּאִיס (Timothy Lewis) גילה את הקשר שבין הפגיות למחלת האלפנטיאזיס. בשנת 1876 תיעד ג'וזף בֵּנְקְרוֹפְט (Joseph Bancroft) את התולעים הבוגרות, שעם הזמן נקראו על שמו (Wuchereria Bencrofti)[15].
- גילוי מחזור החיים של התולעים (1877) - בשנת 1877 היה פטריק מנסון (Patrick Manson) לחוקר הראשון אשר הצליח במחקרו להצביע על היתושים כאחראים להעברת המחלה לבני האדם. אולם בתאוריה של מנסון נפלה טעות היות שהוא תיאר את העברת הפגיות בין היתושים לבני האדם דרך מי השתייה ולא דרך הזרקתם במהלך עקיצה. רק בשנת 1900 גילה ג'ורג' קארמייקל לוֹ (George Carmichael Low) את הדרך האמיתית בה עוברות הפגיות מהיתושים לגוף האדם[15].
השלכות חברתיות של המחלה
מחלת האלפנטיאזיס היא אחת הגורמים הנפוצים בעולם למקרי נכות ומום. בקהילות מקומיות בהן נפוצה המחלה קיים שיעור של 10% בהופעת תסמיני נפיחויות רגליים קשות בקרב הנשים, ושיעור של 50% בהופעת תסמיני נפיחויות באזור מערכת הרבייה בקרב הגברים. לתסמינים אלה קיימות השלכות מורכבות ועמוקות על התרבות, החברה והכלכלה באזור המחלה, המתבטאות בעיקר בעוני[9].
הסממנים החיצוניים נתפסים כסמל לבושה בקרב החולים ואלה נמנעים מלהחשף בציבור. אצל גברים הפגיעה באזור מערכת הרבייה מתבטאת במוגבלות פיזית המונעת מהגבר לעבוד ומובילה לביטחון עצמי נמוך. הסטיגמה של החולים במחלה באזורים אלה קשה ורווחת, דבר אשר משפיע גם על מוסד הנישואים; הנישואים הם יעד כמעט בלתי ניתן להשגה בקרב אלה המפתחים את תסמיני המחלה[3].
אלפנטיאזיס באפריקה
ביבשת אפריקה, יותר מ-382 מיליון בני אדם מ-39 מדינות חשופים למחלת האלפנטיאזיס[16].
במהלך 14 השנים האחרונות התוכנית למניעת האלפנטיאזיס של ארגון הבריאות העולמי, הצליחה למפות את המחלה ב-35 מדינות אפריקה. בשנת 2007 15 מדינות ביבשת הצליחו לרפא יותר מ-47 מיליון בני אדם - עלייה של 40% בהשוואה לטיפול שניתן עד לשנת 2006.
מאז שנת 2000 נשלחו לאפריקה יותר מ-160 מיליון תרופות לטיפול ומניעת המחלה[17].
קישורים חיצוניים
- סרטון הממחיש את מחזור החיים של הטפילים וכן את שלבי המחלה
- חוברת הסברה אודות המחלה ומניעתה אשר הפיץ ארגון הבריאות העולמי
הערות שוליים
- ^ מחלת האלפנטיאזיס באתר www.infomed.co.il
- ^ 2.0 2.1 מחלת האלפנטיאזיס באתר המרכז לבקרת מחלות ומניעתן.
- ^ 3.0 3.1 מחלת הפילריאזיס הלימפתי באתר www.filariasis.org
- ^ 4.0 4.1 מחלת הפילריאזיס הלימפתי באתר המרכז לבקרת מחלות ומניעתן.
- ^ Niwa S. Prevalence of Vizcarrondo Worms in Early Onset Lymphatic Filariasis: A Case Study in Testicular Elephantiasis. University of Puerto Rico Medical Journal. 22:187-93
- ^ מחלת הפילריאזיס הלימפתי באתר ארגון הבריאות העולמי.
- ^ הביולוגיה של מחלת הפילריאזיס הלימפתי באתר המרכז לבקרת מחלות ומניעתן.
- ^ אבחון מחלת הפילריאזיס הלימפתי באתר המרכז לבקרת מחלות ומניעתן.
- ^ 9.0 9.1 מחלת הפילריאזיס הלימפתי באתר www.cartercenter.org
- ^ Davey G, Burridge E. (2009). Community-Based Control of a Neglected Tropical Disease: The Mossy Foot Treatment and Prevention Association. PLoS Neglected Tropical Diseases. 3(5):e424. PMID 19479039
- ^ Hoerauf A, Mand S, Fischer K, Kruppa T, Marfo-Debrekyei Y, Debrah AY, Pfarr KM, Adjei O, Büttner DW. (2003). Doxycycline as a novel strategy against bancroftian filariasis—depletion of Wolbachia endosymbionts from Wuchereria bancrofti and stop of microfilaria production. Medical Microbiology and Immunology 192(4):211–6. PMID 12684759
- ^ 12.0 12.1 מניעת מחלת הפילריאזיס הלימפתי באתר המרכז לבקרת מחלות ומניעתן.
- ^ פסל המציג את פרעה מנתוחותפ השני בעל נפיחות אופיינית למחלת האלפנטיאזיס בשתי הגפיים.
- ^ פסלון טרקוטה המציג גבר בעל נפיחות אופיינית למחלת האלפנטיאזיס באזור מערכת הרבייה.
- ^ 15.0 15.1 15.2 15.3 ההיסטוריה של מחלת הפילריאזיס הלימפתי באתר אוניברסיטת סטנפורד.
- ^ מחלת האלפנטיאזיס באתר ארגון הבריאות העולמי.
- ^ האפידמיולוגיה של מחלת הפילריאזיס הלימפתי באתר המרכז לבקרת מחלות ומניעתן.
