ישיבת אור תורה
ישיבת אור תורה היא ישיבה השוכנת בטבריה על קבר רבי מאיר בעל-הנס[1], נוסדה בשנת ה'תר"ס (1900)[2] ביוזמתו של האדמו"ר רבי שמואל וינברג מסלונים[3] על ידי הרב משה קליערס, שכעשור מאוחר יותר מונה לרב העיר, בשיתוף הרב נח וינברג והרב יצחק מתתיהו סנדברג אשר עלו לארץ ישראל והשתקעו בטבריה בהוראת זקנם האדמו"ר רבי אברהם וינברג (הראשון) מסלונים.
בעת הקמתה שכנה הישיבה מחוץ לחומות העיר ותלמידיה, רווקים ונשואים כאחד, נהגו לשהות במבנה הישיבה כל ימות השבוע, זאת בניגוד לשאר הישיבות באותה תקופה, שלא היו בהן פנימיות. בשנים הראשונות כיהן כנשיא הישיבה הרב סנדברג. בשנים שלאחר מכן שהה חתנו, רבי אשר זאב וורנר, בארצות הברית והוא גייס עבור הישיבה כספים[4].
בשנת ה'תרע"ד בעת מסע הרבנים אל המושבות, עברה המשלחת וביקרה בישיבת אור תורה וכך מספר אחד התלמידים:
"אחרי תפילת המנחה השתעשע הרב הגאון מורינו ראי"ה קוק עם אברכי הישיבה בחידושי תורה ואז התפללו ערבית ולאחר התפילה נערכה לפניהם סעודת ערב. אחר כך ישבו והרב הגאון ר' יוסף חיים זוננפלד "זקן החבורה" הביע רגשי שמחתו על מה שראו עיניו בישיבה."
— עיתון מוריה גיליון 391
ברעידת האדמה שהייתה בארץ ישראל (1927), ה'תרפ"ז התמוטטו מספר מבנים בחצר הישיבה ובעקבות זאת נאספו כספים כדי לבנות מבנה חדש עבורה, שהוקם בשנת תרפ"ט[5]. רבי משה קליערס כיהן בראשות הישיבה עד פטירתו בכ"ג בשבט ה'תרצ"ד. לקראת פטירתו ביקש מהרב וורנר לשוב מארצות הברית לקבל עליו את תפקיד רב העיר וראשות הישיבה. הרב וורנר כיהן כראש הישיבה עד פטירתו בשנת תשי"ח ומאז ממלא את מקומו, בנו, הרב שמחה בונם וורנר.
הישיבה ניהלה גם תלמוד תורה בתוך העיר העתיקה של טבריה ובהמשך הקימה סניף של התלמוד תורה בשכונת קריית־שמואל[6].
מבוגרי הישיבה
- רבי מרדכי חיים סלאנים
- רבי אברהם וינברג (השלישי), מחבר "ברכת אברהם"
- רבי שלום נח ברזובסקי, מחבר "נתיבות שלום"
- רבי אהרן יוסף לוריא, מחבר "עבודת פנים"
- רבי ישראל דב אודסר, "בעל הפתק"
- רבי יצחק מתתיהו לוריא, מחבר "שערי לימוד"
- רבי שלמה זאב גולינסקי, מחבר "זבח שלמה" ור"מ בישיבת שער השמים
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ שכנה בסמוך למבנים שעדת הספרדים הקימו עוד בשנת ה'תרכ"ז 1867 בית כנסת גדול ומפואר בשם "כתנות אור" ו"ישיבת מאיר בת עין"
- ^ משה קליערס, טבור הארץ, תרס"ו, עמוד ע"ב עמוד ב'
- ^ מתוך "בית יעקב", שבט תשכ"ב, עמוד 24
- ^ אשר זאב וורנר, טעם זקנים, ירושלים, תשט"ו, עמודים 12-14
- ^ פנחס בן צבי גראייבסקי, זיכרון לחובבים הראשונים, ירושלים, תרפ"ז, עמוד 68
- ^ פנחס בן צבי גראייבסקי, זיכרון לחובבים הראשונים, ירושלים, תרפ"ז, עמוד 67