ישיבת אור תורה
 | |
| מתחם קבר רבי מאיר בעל הנס 1894 בתוכו הוקמה הישיבה | |
| ישיבה | |
|---|---|
| תקופת הפעילות | ה'תרס–הווה |
| מייסדים | רבי משה קלירס |
| בעלי תפקידים | |
| ראש הישיבה | רבי משה קלירס. רבי אשר זאב ורנר |
ישיבת אור תורה היא ישיבה של חסידות סלונים השוכנת בטבריה על קבר רבי מאיר בעל-הנס[1].
היסטוריה
הישיבה נוסדה בשנת ה'תר"ס (1900)[2] ביוזמתו של האדמו"ר רבי שמואל וינברג מסלונים[3] על ידי רבי משה קלירס, שכעשור מאוחר יותר מונה לרב העיר, וביוזמתו, בשיתוף הרב נח וינברג והרב יצחק מתתיהו סנדברג אשר עלו לארץ ישראל והשתקעו בטבריה בהוראת האדמו"ר רבי אברהם וינברג (הראשון) מסלונים. בשנים הראשונות כיהן כנשיא הישיבה הרב סנדברג.
בעת הקמתה (1900) שכנה הישיבה מחוץ לחומות העיר ותלמידיה, רווקים ונשואים כאחד, נהגו לשהות במבנה הישיבה כל ימות השבוע, זאת בניגוד לשאר הישיבות באותה תקופה, שלא הייתה בהן פנימיות. גם ראש הישיבה הרב קליערס נהג ללכת לישיבה ביום ראשון ולשהות בה עד יום חמישי ואז שב לביתו בין חומות העיר טבריה.
בשנים שלאחר מכן בעת ששהה הרב אשר זאב וורנר, בארצות הברית הוא גייס בין השאר עבור הישיבה כספים[4].
בשנת ה'תרע"ד בעת מסע הרבנים אל המושבות בה השתתף הרב קלירס, עברה המשלחת וביקרה בישיבת אור תורה וכך מספר אחד התלמידים:
אחרי תפילת המנחה השתעשע הרב הגאון מורינו ראי"ה קוק עם אברכי הישיבה בחידושי תורה ואז התפללו ערבית ולאחר התפילה נערכה לפניהם סעודת ערב. אחר כך ישבו והרב הגאון ר' יוסף חיים זוננפלד "זקן החבורה" הביע רגשי שמחתו על מה שראו עיניו בישיבה.
— עיתון מוריה גיליון 391
ברעידת האדמה שהייתה בארץ ישראל בשנת (1927), ה'תרפ"ז התמוטטו מספר מבנים בחצר הישיבה ובעקבות זאת נאספו כספים כדי לבנות מבנה חדש עבורה, שהוקם בשנת תרפ"ט[5]. במאורעות תרצ"ט העלו הערבים באש את בנין הישיבה והוא נזקק לשיפוץ[6].
רבי משה קלירס כיהן בראשות הישיבה עד פטירתו בכ"ג בשבט ה'תרצ"ד. לקראת פטירתו ביקש מהרב אשר זאב ורנר לשוב מארצות הברית על מנת שיקבל את תפקיד רב העיר וראשות הישיבה. הרב ורנר כיהן כראש הישיבה עד פטירתו בשנת תשי"ח, לאחר מכן מילא את מקומו, בנו, הרב שמחה בונם וורנר (נפטר ה'תשפ"ד) לאחר פטירתו ממלא את מקומו בנו הרב אשר זאב ורנר.
הישיבה ניהלה גם תלמוד תורה בתוך העיר העתיקה של טבריה ובהמשך הקימה סניף של התלמוד תורה בשכונת קריית־שמואל[7].
מבוגרי הישיבה
- רבי מרדכי חיים סלאנים
- רבי אברהם וינברג (השלישי), מחבר "ברכת אברהם"
- רבי שלום נח ברזובסקי, מחבר "נתיבות שלום"
- רבי אהרן יוסף לוריא, מחבר "עבודת פנים"
- רבי ישראל דב אודסר, "בעל הפתק"
- רבי יצחק מתתיהו לוריא, מחבר "שערי לימוד"
- רבי שלמה זאב גולינסקי, מחבר "זבח שלמה" ור"מ בישיבת שער השמים
- הרב יעקב גיל (ליפשיץ) - רבה של נס ציונה וחבר הכנסת הראשונה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ שכנה בסמוך למבנים שעדת הספרדים הקימו עוד בשנת ה'תרכ"ז 1867 בית כנסת גדול ומפואר בשם "כתנות אור" ו"ישיבת מאיר בת עין"
- ↑ משה קליערס, טבור הארץ, תרס"ו, עמוד ע"ב עמוד ב'
- ↑ מתוך "בית יעקב", שבט תשכ"ב, עמוד 24
- ↑ אשר זאב וורנר, טעם זקנים, ירושלים, תשט"ו, עמודים 12-14
- ↑ פנחס בן צבי גראייבסקי, זיכרון לחובבים הראשונים, ירושלים, תרפ"ז, עמוד 68
- ↑ ר' שמואל הורביץ, 'ימי שמואל' חלק ג פרק לט
- ↑ פנחס בן צבי גראייבסקי, זיכרון לחובבים הראשונים, ירושלים, תרפ"ז, עמוד 67
| חסידות סלונים | |||
|---|---|---|---|
| שרשי החסידות | רבי מרדכי מלעכוויטש • רבי נח מלעכוויטש • רבי משה פאלייר מקוברין | ||
| אדמו"רי סלונים | רבי אברהם וינברג • רבי שמואל וינברג • רבי ישכר לייב וינברג • רבי אברהם וינברג • רבי שלמה דוד יהושע וינברג | ||
| החסידות בארץ ישראל | רבי מרדכי חיים סלאנים • רבי אברהם וינברג • רבי שלום נח ברזובסקי • רבי שמואל ברזובסקי • הרב אברהם וינברג
| ||
| ספרי החסידות | יסוד העבודה • באר אברהם • חסד לאברהם • דברי שמואל • בית אברהם • שיחות קודש • זכרון קדוש • בסוד קדושים • מאמר מרדכי • ברכת אברהם (חסידות) • נחל איתן • נתיבות שלום • דרכי נעם | ||
| ישיבות | ישיבת תורת חסד • ישיבת אור תורה • ישיבת בית אברהם • ישיבת באר אברהם (סלאנים) | ||
ישיבת אור תורה38069026Q12408343