רבי שמואל וינברג מסלונים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית (זמני)

פרמטרים ריקים [ סיבת הפטירה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ חיבורו העיקרי, חיבורים אודותיו ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רבי שמואל וינברג
האדמו"ר מסלונים
Burial from rabbi shmuel mslonim.jpg
האוהל על קברו בבית הקברות היהודי בוורשה
לידה תר"י
סלונים
פטירה י"ט בשבט תרע"ו
וורשה
חסידות סלונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בוורשה
מקום מגורים סלונים
הקודם רבי אברהם וינברג (הראשון)
הבא רבי ישכר לייב וינברג ורבי אברהם וינברג (השני)
תחילת כהונה י"א בחשוון תרמ"ד
סיום כהונה י"ט בשבט תרע"ו
רבותיו סבו רבי אברהם וינברג, רבי חיים הלברשטאם ורבי דוד משה מטשורטקוב
מספר בשושלת שני
אב רבי מיכל אהרן

רבי שמואל וינברג מסלונים (תר"י - י"ט בשבט תרע"ו), המכונה הדברי שמואל על שם ספרו או הפאטער[1], היה האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות סלונים. עמד בראשה החל משנת תרמ"ד ועד לפטירתו בשנת תרע"ו.

קורות חייו

נולד לרבי יחיאל מיכל אהרן, בנו של מייסד חסידות סלונים, רבי אברהם וינברג בעל ה'יסוד העבודה', ולאימו הרבנית חיה דובשה, בתו של רבי שמואל - מחסידי לעכוויטש - שעל שמו נקרא. נשא את הרבנית גיטל, בתו של רבי אברהם בן רבי שלמה לייב מלענטשנא. את עיקר דרכו ומשנתו רכש אצל סבו. הִִרבה לנסוע אל אדמו"רי דורו, ביניהם רבי חיים הלברשטאם מצאנז, אצלו שהה תקופה ארוכה[2], רבי דוד משה מטשורטקוב, ובנו רבי ישראל.

ניהל פעילות עניפה בענייני ציבור. ניהל יחד עם החפץ חיים קרן כספים שתמכה בהקמת תלמודי תורה ומקוואות. השתתף בהקמת הארגונים "כנסת ישראל" ו"מחזיקי הדת"[3]. בהמשך היה שותף להקמת אגודת ישראל[4]. עמד גם בקשר עם רבי חיים מבריסק ועוד רבים. בקשריו עם אדמו"רי ורבני דורו שימש כשליח בן אחיו רבי אברהם וינברג (השלישי), שלימים התמנה לאדמו"ר מסלונים בארץ ישראל.

כדרכם של אדמו"רי חסידות סלונים, עמד בקשר הדוק עם היישוב החסידי בארץ ישראל, ותמך בו. בצעירותו ביקר פעמיים בארץ. עמד בנשיאות כולל רייסין שתמך במאות משפחות שגרו בטבריה, צפת וירושלים, והתרים עבורו. בשנת תר"ס פעל להקמת ישיבת אור תורה בעיר טבריה, על ידי חסידו רבי משה קליערס - רבה האשכנזי של העיר.

בי"ט שבט תרע"ו, לאחר שלושה שבועות של מחלה, נפטר בוורשה - שם שהה לצורך קבלת טיפול רפואי - בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה[5]. בשל קשיי ההתניידות בעת המלחמה, נקבר בבית הקברות היהודי בוורשה.

שיחותיו ודברי תורתו ששרדו, הובאו ארצה על ידי הרב אליהו טננהויז, ויצאו לאור בתשרי תשכ"ט על ידי האדמו"ר רבי שלום נח ברזובסקי (בעל ה'נתיבות שלום') בספר 'דברי שמואל'.

משפחתו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ביידיש: האב. מטבע לשון שנכנס ללקסיקון של החסידות על ידי תלמידי בנו רבי אברהם וינברג (השני) שהיה מכנהו כך.
  2. יש אומרים 9 חודשים, ויש אומרים מעל שנה[דרוש מקור].
  3. בקונטרס "ומעיין מבית ה'" כותב רבי שלום דובער שניאורסון מליובאוויטש במכתב משנת תרס"ב: "בטח נודע לו דבר ההתעוררות בעין חברת מחזיקי הדת, לייסד במדינתנו, אשר המתעסק בזה הוא הרבי דסלאנים"
  4. כתב מאמר יסוד אודות עקרונותיה הבסיסיים, בעיתון 'הפלס' - תרס"א.
  5. ר' שמואל וויינברג (הרבי מסלונים) ז"ל, הצפירה, 25 בינואר 1916.


הקודם:
רבי אברהם וינברג (הראשון)
אדמו"רי סלונים הבא:
רבי ישכר לייב וינברג,
רבי אברהם וינברג (השני)
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0