תיאטרון בולשוי
תיאטרון בולשוי (ברוסית: Большой театр - "בולשוי תאטר" - התיאטרון הגדול) הוא תיאטרון היסטורי הממוקם במרכז מוסקבה בירת רוסיה. מבנה התיאטרון תוכנן על ידי האדריכל ג'וזף בווה ומוצגים בו אופרות ומופעי בלט.
בלט בולשוי ואופרת בולשוי נמנים עם קבוצות הבלט והאופרה הידועות והוותיקות ביותר בעולם. להקת התיאטרון כוללת 300 רקדנים, 90 זמרים, 200 חברי מקהלה, 230 נגנים, ו-500 טכנאים. בבית הספר של התיאטרון לומדים כ-600 תלמידים תחת כ-60 מורים.
הבניין המרכזי של התיאטרון, שנבנה מחדש ושופץ מספר פעמים לאורך השנים, הוא מסמלי מוסקבה ורוסיה. חזית הבניין הנאו-קלאסית מופיעה על שטר 100 רובל.
היסטוריה
התיאטרון הוקם בשנת 1776 בעקבות רישיון שנתנה הצארינה יקטרינה הגדולה לנסיך פטר אורוסוב וביוזמת היזם האנגלי מייקל מדוקס. בראשית דרכו הציג התיאטרון בבתים פרטיים של אצילים רוסיים, והתיאטרון כלל 13 שחקנים בלבד. בשנת 1780 נרכש מבנה תיאטרון פטרובקה לצורך הצגת מחזות ואופרות. בשנת 1805 ניזוק תיאטרון פטרובקה בשריפה שפרצה מספר דקות לפני תחלת האופרה "הסירנה של הדייפר". מבנה חדש הוקם בכיכר ארבאט בשנת 1808. מבנה זה נשרף בשרפה הגדולה של מוסקבה בעת כיבוש העיר על ידי נפוליאון בונפרטה.
בשנת 1824 נבנה המבנה הנוכחי, הממוקם בכיכר התיאטרון על מנת להחליפו. המבנה תוכנן על ידי האדריכל בווט בפאר רב.
בתקופה זו היה התיאטרון רכוש הצאר, והציג אופרות ובלט. הותרה פעולתם של שני תיאטראות בלבד בכל אחת מהערים מוסקבה וסנקט פטרבורג - האחד להצגת אופרות ובלט (תיאטרון שכונה "בולשוי" - "הגדול") והשני להצגת מחזות (תיאטרון שכונה "מאלי" - הקטן). תיאטרון בולשוי שפעל במוסקבה כונה "התיאטרון הקיסרי הגדול של מוסקבה" ואילו התיאטרון שפעל בסנקט פטרבורג כונה "תיאטרון קאמני הגדול הקיסרי".
מבנה התיאטרון נחנך ב-18 בינואר 1825 בהצגת הבלט סנדרילון. בראשיתו הציג התיאטרון בעיקר יצירות מקוריות רוסיות אולם החל משנת 1840 הוצגו בתיאטרון גם יצירות זרות.
מבנה התיאטרון ניזוק בשריפה בשנת 1853. המבנה שופץ על פי תוכניותיו של אלברטו קאבוס ונפתח מחדש בשנת 1856. באופרה הוצגו בכורות של יצירות ידועות: ב-16 בדצמבר 1888 הוצגה הבכורה של האופרה "בוריס גודונוב" מאת מודסט מוסורגסקי; ב-10 באוקטובר 1901 הוצגה הבכורה של "העלמה מפסקוב" מאת ניקולאי רימסקי-קורסקוב. ב-4 במרץ 1877 הוצגה בתיאטרון הבכורה של הבלט "אגם הברבורים" מאת צ'ייקובסקי. בסוף המאה ה-19-תחילת המאה ה-20 על במת התיאטרון כיכבו זמרים כמו פיודור שליאפין, לאוניד סובינוב ואנטונינה נז'דנובה.
לאחר מהפכת אוקטובר בשנת 1917 שונה שם התיאטרון ל"תיאטרון הממלכתי הגדול", ובשנת 1919 נסגר התיאטרון ואף הוצע להרסו, אולם התוכניות לא יצאו אל הפועל והתיאטרון שב לפעול כאשר ההצגות המועלות בו פוקחו על ידי הממשל. באולם עצמו, שחובר לרשת החשמל בהוראת לנין, נערכו כנסים של המפלגה הקומוניסטית.
בין השנים 1921–1923 שופץ המבנה על פי תוכניותיו של איוואן ררברג.
המבנה ניזוק מפצצה במשקל 500 קילוגרם באוקטובר 1941 במהלך מלחמת העולם השנייה. הפצצה הרסה את מבואת המבנה וגרמה נזק רב לתיאטרון, אולם הנזק שוקם בתוך 240 ימים.
לאחר מותו של סטלין נשלח התיאטרון להופיע בכל רחבי העולם. התיאטרון זכה להצלחה רבה והפך לאחד מסמליה של ברית המועצות. בשנים 1966–1995 מנהל אמנותי של בלט התיאטרון היה יורי גריגורוביץ' והוא ביים את רוב ההצגות שהועלו על הבמה. בשנות ה-50 רקדנית בלט הראשית הייתה גלינה אולנובה, ולאחר עזיבתה מאיה פליסצקאיה. נכון לשנת 2015 הבלרינה הראשית היא סבטלנה זאחרובה.
האופרה של ה"בולשוי", על אף שעמדה בצילם של מופעי הבלט, כללה מספר כוכבים מן השורה הראשונה, כמו: אירינה ארכיפובה, ילנה אוברזצובה, גלינה וישנבסקאיה
לאחר נפילת ברית המועצות המשיכה הממשלה הרוסית לממן את פעילות התיאטרון אולם בשל עלויותיו הגדולות ניסה התיאטרון להשיג חסויות להמשך פעולתו.
בשנת 2005 החל שיפוץ נרחב של מבנה התיאטרון בשל אי יציבות המבנה. השיפוץ אשר היה מתוכנן להסתיים בשנת 2009 אך נמשך עד לאוקטובר 2011. במהלך השיפוץ פעל התיאטרון במבנה סמוך שהוקם בשנת 2004 ובאוקטובר 2011 החלו הופעות בבניין המחודש לאחר שהשיפוץ בן 6 השנים הושלם לבסוף.
ביוני 2016 נערך בתיאטרון קונצרט חגיגי בהשתתפות ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו ונשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, לרגל חגיגות 25 שנים לחידוש יחסי ישראל - רוסיה.[1]
מופעים
תיאטרון בולשוי הוא תיאטרון רפרטוארי המציג מידי ערב שני מופעים כאשר בכל שנה מתווספות כארבע אופרות ומופעי בלט לרפרטואר, ומוצאים ממנו ארבעה מופעים.
תפאורות ותלבושות מיוצרים בבית המלאכה של התיאטרון.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תיאטרון בולשוי |
אתר האינטרנט הרשמי של תיאטרון בולשוי (באנגלית)
אלן בארי, ניו יורק טיימס, בלט בולשוי - לרקוד עם חומצה בעיניים, באתר הארץ, 31 בינואר 2013- אילן גורן, ריקוד מושחת, באתר מאקו, 7 באוגוסט 2013
- שיר חכם, בצל השערוריות והשחיתות, הבולשוי מתחיל להתאושש, באתר הארץ, 16 בינואר 2014
הערות שוליים
- ^ אלכס נירנבורג, נתניהו ברוסיה: ביקור סודי בקרמלין ובדיחות ב'בולשוי', באתר NRG, 7 ביוני 2016
