בועז עמידרור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בועז עמידרור
לידה 1967 (גיל: 57 בערך)
ישראל
השתייכות Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
דרגה אלוף-משנהאלוף-משנה
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים

בועז עמידרור (נולד בשנת 1967) הוא קצין בדרגת אלוף-משנה במילואים. אשר פיקד על חטיבה 226 במלחמת לבנון השנייה.

ביוגרפיה

עמידרור נולד בישראל, בנם של נעמי ובנימין עמידרור, מומחה לתאוריה והיסטוריה צבאית, ואחיינו של יעקב עמידרור.

עם גיוסו לצה"ל התנדב עמידרור לסיירת מטכ"ל. לאחר טירונות צנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם ביחידה. בהמשך השלים קורס קציני חי"ר[1]. לאחר הקורס עבר לחטיבת הצנחנים ושימש כמפקד צוות בפלחה"ן צנחנים ולחם במבצע חוק וסדר במיידון. במבצע הרגו הצנחנים עשרות אנשי חזבאללה בעוד שלצה"ל היו שלושה הרוגים[2]. בהמשך שימש כמפקד פלוגה בגדוד 890[3] ובמספר תפקידי פיקוד בחטיבה. עמידרור שימש כמפקד גדוד 101 של הצנחנים, והוביל אותו בלחימה כנגד הטרור הפלסטיני באינתיפאדה השנייה[4]. לאחר מכן שימש כסגן מפקד החטיבה וכמפקד גדוד גפן. בתפקידו הבא שימש כמדריך בקורס מפקדי פלוגות.

בשנים 20062005 שימש כראש מטה אוגדת עזה ולאחר מכן כמפקד עוצבת נשר, חטיבת צנחנים במילואים[5], בין היתר במלחמת לבנון השנייה[6]. תחת פיקודו לחמה החטיבה בגזרה המזרחית[7], בכפרים א-טייבה[8], מרכבה, רב א-תלתין, עדיסה, דיר סיריאן וכן בקרב הסלוקי[9]. לאחר המלחמה מונה למפקד עוצבת הגולן[10]. בשנת 2009 הוענק לו פרס הרמטכ"ל לכתיבה צבאית מקורית[11]. בתפקידו הבא שימש כנספח זרוע היבשה בארצות הברית[12].

עמידרור ערך מחקר נרחב וכתב ספר על תופעת ירי כוחותינו על כוחותינו בלחימה[13]. ספרו "חדל אש, צה"ל, צה"ל" (הוצאת מודן ומשרד הביטחון, 2017) העוסק בתחום זכה בפרס מולדובן לספרות צבאית חדשה. בתפקידו במילואים משמש אל"ם עמידרור ראש המטה של אוגדת עזה, והוא שימש בתפקיד זה גם בזמן מערכת "צוק איתן" (2014). בין השנים 2017-2019 היה עמידרור ראש תחום התפיסות בזרוע היבשה של צה"ל והיה העורך והכותב של התפיסה הזרועית העתידית ללחימת היבשה "יבשה באופק".

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מפרי עטו

הערות שוליים

  1. ^ בועז עמידרור, "חדל אש, צה"ל, צה"ל", משרד הביטחון, 2017, עמוד 40.
  2. ^ גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמוד 55.
  3. ^ בועז עמידרור, "חדל אש, צה"ל, צה"ל", משרד הביטחון, 2017, עמוד 13.
  4. ^ אמנון ברזילי, שיעור לגנרלים, באתר הארץ, 31 ביולי 2002.
  5. ^ עמוס הראל ואבי יששכרוף, קורי עכביש, הוצאת ידיעות אחרונות, 2008, עמודים 84-85.
  6. ^ פליקס פריש, מעריב, יש נשר בשמים, באתר nrg‏, 15 בינואר 2007.
  7. ^ יוסי ברגר, חופשת קיץ, הוצאת "רימונים", 2010, עמוד 116.
  8. ^ בועז עמידרור, כך סורסה החטיבה בצה"ל, מערכות גיליון 420-421 ספטמבר 2008, עמ' 54-69.
  9. ^ עמוס הראל ואבי יששכרוף, קורי עכביש, הוצאת ידיעות אחרונות, 2008, עמודים 431-432.
  10. ^ חברת פור גרופ אימצה את חטמ"ר הגולן- 474 במסגרת פרויקט 'אמץ לוחם' של האגודה למען החייל, אתר האגודה למען החייל, 24.11.2008.
  11. ^ אליה שילה, 'דובדבן' - מקום ראשון בפרס הרמטכ"ל, באתר ערוץ 7, 6 באפריל 2009.
  12. ^ משנים מקום: צ'יקו, פולי, זכאי, פרנקו, ברון, חליווה "ישראל דיפנס", ‏ 30.04.2011.
  13. ^ גל פרל פינקל, אש (לא) ידידותית, דבר ראשון, 18 בנובמבר 2017.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0