מיכה טמיר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מיכה טמיר
לידה מושבה יסוד המעלה, ישראל
השתייכות Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
דרגה תת אלוףתת אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת יום הכיפוריםמלחמת יום הכיפורים
מבצע ליטני
מלחמת לבנוןמלחמת לבנון
הלחימה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה
תפקידים אזרחיים
ראש יחידת מבצעים בחברת רפא"ל, מרכז הכנה לצה"ל במכינת גליל עליון

מיכה טמיר (טנדליך) היה תת אלוף בצה"ל, שימש כמפקד סיירת צנחנים וכמפקד יחידת הקישור ללבנון ועוצבת עמוד האש.

ביוגרפיה

טמיר נולד וגדל במושבה יסוד המעלה[1]. עם גיוסו לצה"ל התנדב לצנחנים, עבר את הגיבוש ליחידות החטיבתיות והתקבל לסיירת החטיבתית. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. בסיום קורס הקצינים מונה למפקד צוות בסיירת צנחנים. במלחמת יום הכיפורים הוביל את צוותו בפשיטות מעבר לקווי האויב בסוריה (מבצע כותונת[2] ומבצע דוידקה) עליהן פיקד שאול מופז. בהמשך שימש כמפקד פלוגה. בשנים 19781976 פיקד על סיירת צנחנים[3].

בהמשך מונה למפקד גדוד 450 (האריה המעופף). ימים ספורים בטרם פרוץ מלחמת לבנון הראשונה היה מיועד להתמנות כמפקד גדוד 202 של הצנחנים, אולם מפקד החטיבה, יורם יאיר, בחר להותיר בתפקיד את המג"ד היוצא ישראל רמות ולמנות את טמיר כמפקד כוח נוסף במלחמה ובו פלוגותיהם של שאול אריאלי וניר ברקת[4]. בין היתר כבש כוח זה את ארמון הנשיאות בביירות. בהמשך הלחימה מונה למפקד גדוד 202. הגדוד בפיקודו הוצב בביירות וכיתר את מחנות הפליטים סברה ושתילה, ולאחר הטבח התנגד טמיר לכניסת כוחות צה"ל למחנות. מפקדו, אל"ם יאיר לא קיבל את דעתו והצנחנים, ובהם טמיר, נכנסו למחנות כדי למנוע טבח נוסף[5].

בהמשך שימש כמפקד חטיבה 226, חטיבת צנחנים במילואים, בדרגת אל"ם, ובשנים 19881987 שימש כמפקד חטיבת הבקעה. לאחר מכן עשה הסבה לשריון ומונה למפקד חטיבת ישי - 211. טמיר הועלה לדרגת תא"ל ובין פברואר 1991 לאוקטובר 1992 שימש כמפקד יחידת הקישור ללבנון. ארגון החזבאללה ניסה להתנקש בחייו וב-6 באפריל 1992 נערכה התקפת מחבל על שיירה צה"לית בה נסע. שני חיילים נהרגו אולם טמיר עצמו לא נפגע, ופיקד על הכוח שהרג את המחבלים[6]. בהמשך שימש כמפקד עוצבת עמוד האש בשנים 19961993. לאחר מכן השתחרר מצה"ל.

לאחר שחרורו שימש טמיר כראש יחידת מבצעים בחברת רפא"ל[7] וכמרכז הכנה לצה"ל במכינת גליל עליון.

הערות שוליים

  1. ^ חנן גרינברג ואחיקם משה דוד, חידת גנץ: סוגר שנה ראשונה בקדנציה, nrg, ‏ 10.02.2012.
  2. ^ מעוזיה סגל, עדויות מגובה החול – קרב הצנחנים בחווה הסינית, הוצאת מודן, 2007, עמודים 337-344.
  3. ^ מיכה תמיר - 1976-1978, מתוך אתר סיירת צנחנים.
  4. ^ אלוף יורם יאיר, "אתי מלבנון" - סיפורה של חטיבת הצנחנים במלחמת לבנון, משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1990, עמוד 61.
  5. ^ אמיר אורן, ההוא מצאלים ב', באתר הארץ, 16 ביוני 2007
  6. ^ רונן ברגמן, "נקודת האל חזור", הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2007, עמוד 338.
  7. ^ פרוטוקול מס' 40 מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה שהתקיימה ביום ד', טו' כסלו תשס"ד, 10.12.03, בשעה 09:00, מתוך אתר הכנסת.
Merkava-4M-flag-v01.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא צה"ל. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0