בית הכנסת "ויז'ניצר קלויז" בסיגט
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות |
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים, שמות, תרגמת, טענות מוטלות בספק.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים, שמות, תרגמת, טענות מוטלות בספק. |
 | |
| בית הכנסת "ויז'ניצר קלויז" בסיגט | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בית כנסת |
| כתובת | רחוב Basarabiei 10 |
| מיקום | סיגט |
| בעלים | פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה |
| זרם | יהדות (עד 1948 אורתודוקסי "סטטוס קוו אנטה") |
| רב בית הכנסת | שמואל בנימין דנציג (1944-1906) |
| נוסח תפילה | נוסח ספרד |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1896–1902 (כ־6 שנים) |
| חומרי בנייה | לבנים |
| סגנון אדריכלי | אקלקטי - נאו-מורי, נאו-בארוקי, נאו-רומנסקי, איטלקי |
| מידות | |
| קומות | שתיים |
בית הכנסת "ויז'ניצר קלויז" בסיגט (Templul Vijnițer Kloiz) הוא בית כנסת בעיר סיגטו מרמאציאי במחוז מרמורוש בצפון רומניה. בתחילת המאה ה-21 הוא נשאר בית הכנסת הפעיל היחיד המשרת את הקהילה היהודית הקטנה המתגוררת בעיר והוא מוכר כמורשת היסטורית ואדריכלית. שמו נובע מחסידות ויז'ניץ שהייתה דומיננטית בקרב יהודי סיגט בסוף המאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה ה-20. [1] עד לשואה, שבה נספו הרוב הגדול של יהודי העיר. בית כנסת זה כונה לפעמים גם בשמות "בית הכנסת ה"ספרדי" החדש" או בית הכנסת כָהָן - לפי השם המקוצר של משפת הרבנים ואנשי העסקים כהנא הלר שחיו ופעלו בסיגט במשך עשרות שנים.
היסטוריה
היהודים התיישבו בסיגט החל מהמאה ה-17 כשהתחילו להגיע בגלים מגליציה ומאזורים אחרים של פולין והאימפריה הרוסית. בשלהי המאה ה-18 יהודי סיגט מנו כמה עשרות בני אדם והם היו הראשונים באזור מרמורש שהעסיקו (בין השנים 1759–1771) רב משלהם, את צבי בן משה אברהם, שנודע כהירש אברהמוביץ'. [2] בשנים 1802–1819 שירת בסיגט הרב יהודה כהנא הלר, בעל "קונטרס הספקות". צאצאיו ממשפחת כהנא הלר מילאו תפקיד חשוב בחייה הרוחניים והכלכליים של העיר. בשנת 1830 חיו בסיגט 300 יהודים ורבם היה רבי מנחם מנדל שטרן.[2]
בתחילת המאה ה-19 שלט בקרב יהודי המקום זרם החסידות קוסוב והרב שטרן הצטרף אליו. ב-1854 אחרי פטירת האדמו"ר רבי חיים הגר (תורת חיים), תנועה חסידית זו התפצלה ורוב חסידיה בסיגט ובכל חבל מרמורש הלכו אחרי בנו הצעיר, הרב מנחם מנדל הגר שהתיישב בויז'ניציה בבוקובינה והקים את חסידות ויז'ניץ. רוב יהודי סיגט בחרו במהלך הזמן להיות חסידי ויז'ניץ. בשנת 1858 קמה בסיגט תנועה חסידית עצמאית – חסידות סיגט, שממנה נולדה לימים חסידות סאטמר (לפי העיר סאטמר, ברומנית סאטו מארה הלא רחוקה) ובראשה מי שנבחר לרב הראשי של העיר סיגט, יהודה יקותיאל טייטלבוים. הוא פתח בעיר ישיבה מפורסמת, "ייטב לב". [2] חסידות קוסוב-ויז'ניץ בחבל מרמורש נודעה בפשטותה ובתום לבה, בלבביות, מתינות, באורח חייה ומנהגיה העממיים. החסידויות סיגט וסאטמר היו יותר לוחמניות וקנאיות. [2]. הרבנים הראשיים של סיגט במאה ה-20 נבחרו מקרב הזרם סיגט-סאטמר, ממשפחת הרבנים טייטלבוים. בסיגט פעלו גם מוסדות של תנועות חסידיות חדשות – זידיטשוב, קרטשניף (מיסודו של הרב מאיר רוזנבוים,1890) וספינקה (מיסודו של הרב יוסף מאיר וייס, 1880) בשנת 1920 הגיע מספר היהודים בסיגט ל-11,561.[3]
(45% ממספר התושבים) והם היו הקבוצה האתנית הגדולה בעיר. בשנת 1930 גרו בסיגט 10,609 יהודים שהיוו 38% ממספר התושבים.[4] רובם היו סוחרים, בעלי מלאכה, יזמים, אבל היו גם מלומדים בתחום התלמוד, מורים ואקדמאים אחרים. העיר היה גם מרכז חשוב לתרובת היידיש,[4] והייתה בה גם פעילות ציונית. אחרי כניסת צבא גרמניה הנאצית להונגריה, באביב-קיץ 1944, תחת השלטון ההונגרי, יהודי סיגט נכלאו לגטו ואחרי זמן קצר נשלחו למחנה ההשמדה אושוויץ. שרדו כאלפיים. כיום מונה קהילת סיגט כ-50 אנשים, רוב רובם משפחות מעורבות.
תולדות בית הכנסת
בשנת 1887 חלק מקהילת חסידי קוסוב-ויז'ניץ בראשות איש העסקים קלמן כהנא ומשפחתו, יחד עם הרב יהודה מודרן, ראש ישיבה ידוע, מאסכולת חתם סופר לא הסכימו להצטרפות הקהילה ללישכה האורתודוקסית בבודפשט, שנוסדה בעקבות הקרע ביהדות הונגריה, והחליטו להיפרד מחצר הרב של סיגט ממשפחת טייטלבוים, ולהקים "עדה ספרדית". לא היה מדובר ביהודים ספרדים, אלא באשכנזים שכמו רוב היהודים החסידים באזור אימצו את התפילות בנוסח ספרד (השונה מנוסח הספרדים בתחום התפילה [5] . עדה זו החליטה לבחור במעמד של סטאטוס קוו אנטה בלי להצטרף להתארגנות האורתודוקסית ובלי שתתכוון לחבור להתארגנות הנאולוגית שנחשבה ל"רפורמית". העדה בנתה בשנים 1886-1885 ברחוב הנקרא כיום "בסראביאי" בית כנסת חדש שנודע כ"ויז'ניצר-אוטאניה קלויז" או "ספרדי ישן" (שנהרס בתקופת שלטונו של ניקולאיה צ'אושסקו בשנת 1970). בשנים 1902-1896 נבנה לא רחוק ממנו , בתרומת משפחת כהנא הלר בית כנסת גדול יותר, שנחנך בשנת 1902. כרב של העדה החל משנת 1906 נבחר ד"ר שמואל בנימין דנציג, רב אורתודוקסי ציוני בעל השכלה תורנית ואקדמית, בוגר אוניברסיטת פרנקפורט.[6] בית הכנסת החדש נודע כ"טמפל ויז'ניצר קלויז" או "בית הכנסת הספרדי החדש". לקהילת בית הכנסת הצטרפו גם הרבה יהודים בעלי גישה מודרנית, משתלבת בתרבות המדינה ושדקדקו פחות בשמירת המצוות בחיי היום יום. לכן בשלב מסוים חלק גדול מבני משפחת כהנא עזבן ושבו אל בתי הכנסת החסידיים. באגף הצפוני של בית הכנסת נבנה מבנה קטן ששימש כ"תלמוד תורה". בית הכנסת ניזוק בעת פשיטה של חיילים רוסים בימי מלחמת העולם הראשונה. ב-1918 העיר עברה לשליטת רומניה. בשנת 1936 בית הכנסת עבר עבודות שיפוץ. ב-1940 חזרה סיגט לשליטת הונגריה תחת משטר הורטי. בימי מלחמת העולם השנייה בה השתתפה הונגריה החל מיוני 1941, בית הכנסת שימש את הקהילה כמחסן ללבנים, לשמיכות פוך, כריות , שקי נוצות, וכו'. אחרי כליאתם בגטו, נשלחו היהודים לאושוויץ. הרב דנציג, כמו רוב יהודי העיר נספה באושוויץ. אחרי העלמות היהודים, בית הכנסת נפרץ ונשדד. בסוף שנת 1944 חזרה העיר תחת שליטה רומנית. אחרי המלחמה, בזמן השלטון הקומוניסטי נעשו עבודות שיפוץ חוזרות ב-1950, 1970 ו-1981 . בינתיים רוב בני הקהילה שחזרו לגור בסיגט היגרו או עלו לישראל. אחרי נפילת השלטון הקומוניסטי בשנים 2004-2002 שוקם בית הכנסת בצורה יסודית בעזרת תורמים מהולנד (סיירק ואן דר סה) . גם לואי כהנא מטולסה, אוקלהומה, צאצא למשפחת כהנא הלר נודע כתורם לשיפוץ בית הכנסת. כיום בית הכנסת זה נשאר היחיד בסיגט והוכר כמורשת היסטורית.
אדריכלות וקישוטים
בית הכנסת נמצא בקו הרחוב. הוא נבנה בסגנון אלקלקטי המתאפיין ביסודות נאו-בארוקים למשל עקמומיות הטימפנונים בקירות הצדדיים, יסודות נאו-מורים כמו העמודות המסתיימות בכדים, החלונות בצמדים ובשלשות והמסתיימים בקינים בצליים, יסודות רומנסקים כגון הטימפנון הראשי הזוויתי, הכניסה הראשית החצי-קשתית וקרניזים אופייניים.[7] החזית, ברובה בצבע אפרסק, בנויה מלבני טרקוטה, תבניות לבנות ובחלקים מסוימים - כמו בשני הצריחונים הצדדיים - רעפים אדומים. בחוד החזית מוצגים לוחות הברית עם עשרת הדברות. מעל הכניסה יש כתובת בעברית מהתורה:
זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים (בראשית כ"ח, י"ז)
פנים הבניין מתאפיין בהשפעות בארוקיות ורומנטיות. מומחים אחדים רואים בו יסודות של סגנון המושפע על ידי הרנסאנס האיטלקי. הקישוט הפנימי הוא יחסית פשוט, מאופק ומתרכז בעיקר בבימה ובארון הקודש הנמצאים על אותו כן מוארך. הקירות נצבעו בצבעים בהירים - בצהוב, תכלת , לבן ואדום, על רקע צהוב. הגלריות של עזרת הנשים נשענות על עמודים מתכתיים דקים. לתקרות האופקיות יש קשתות דקות, מעוצבות בסגנון תחרה. [8] הקירות והרצפות מקושטים בעבודות עץ. ארון הקודש הוא מפואר, בלבן, ומשני צדיו עם עמודים בעלי כותרות קורינתיות לארון הקודש חלקים מוזהבים, והחלק העליון מוצגים לוחות הברית, על רקע כחול ומעליהם יש חלון עגול עם מגן דוד. הפרגוד המכסה את ארון הקודש עשוי קטיפה בצבע אדמדם, עם רקמות מוזהבות. מעל ארון הקודש כתוב בעברית ציטוט מתהלים קי"ג, ג:
מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם יְהוָה
לקריאה נוספת
- Eva Szmuk, Vera Szigmund, Hary Kuller- cap.Evreii așchenazi și sefarzi în localități din urban în Nicolae Cajal, Harry Kuller (coord.) Contributia evreilor din România la cultură și civilizație
- Arh.Aristide Streja, arh.Lucian Schwarz - Sinagoga în România, Editura Hasefer, București, 2009
- Varga E. Árpád: Erdély etnikai és felekezeti statisztikája. II. Bihar, Máramaros, Szatmár és Szilágy megye. Népszámlálási adatok 1850/1869-1992 között. Csíkszereda, 1999, Pro-Print. 878 p., [7] t., 5 t.fol.
קישורים חיצוניים
לפי:
- Teofil Ivanciuc - Sighetul Marmației - Ghid cultural-turistic, Editura Echim, Sighetul Marmației 2007
- Ioan J.Popescu (1953-2017) - O istorie a evreilor din Sighet, Editura Echim, Sighetul Marmației 2009
- Pál Robert Zolopcsuk Sighetul Marmației, Editura Valea Verde, 2012
- P.R.Zolopcsuk - Sinagoga Wisnitzer Kloiz
- האתר של ד"ר פטר לנגייל dr.Peter Lengyel - מראות מסיגו ושל בית הכנסת
- ספר יזכור על יהודי סיגט ורבניהם Izkor Book Jewish GenInc 1999-2021 עורכת: Yocheved Klausner, תרגום מאנגלית: Jerrold Landau
- „בית הכנסת כהן באתרSynagogues 360של "מוזיאון אנו" בתל אביב, עם צילומים מאת Louis A. Davidson
- Historic Synagogues in Europe, Center of Jewish Art, the Hebrew University of Jerusalem
- סרטון וידאו עם מראות של בית הכנסת בסיגט
- Louis Kahan și mormântul său la לואי כהן וקברו בטולסה, אולקהומה ,באתר Find A Grave
הערות שוליים
- ^ Sighet Menachem Keren Kratz סיגט בקרן תרבות. גישה ב-10 בנובמר 2020
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 ש. גרוס, י. כהן
- ^ Árpád Varga 1999
- ^ 4.0 4.1 Szmuk,V.Szigmund H.Kuller עמ' 815
- ^ 2018 הבלוג סיגט שלנו בפייסבוק /photos/a.1443473179242634/2045529342370345/?type=3
- ^ יוכבד קלאוסנר - ספר יזכור
- ^ A.Streja, L.Schwarz עמ' 182-181
- ^ A.Streja, L.Schwarz עמ' 182
