חסידות קוסוב
חסידות קוסוב היא חסידות שפעלה במזרח גליציה ובוקובינה (כיום אוקראינה). אבי השושלת היה רבי מנחם מנדל הגר, בעל ה'אהבת שלום'. מחסידות זו יצאה חסידות ויז'ניץ שהוקמה על ידי רבי מנחם מנדל הגר בעל ה'צמח צדיק', נכדו של אבי השושלת. כיום מכהן כאדמו"ר הרב שרגא פייבוש הגר בבורו פארק, ורבי נפתלי ראובן קורנרייך בבית שמש.
תולדות החסידות
- רבי מנחם מנדל (תקכ"ח - י"ז בחשוון תקפ"ו), מחבר ספר 'אהבת שלום'. היה בנו של רבי יעקב קאפיל חסיד מקולומיאה (תלמידו ובעל התפילה של הבעל שם טוב), ותלמידם של רבי צבי הירש מנדבורנה, רבי זאב וולף מטשארני-אוסטראה ורבי משה לייב מסאסוב. ניהל את חצרו בקוסוב, והיה מהאדמו"רים הגדולים בגליציה כאשר חסידיו נאמדו באלפים.
- בנו רבי חיים (בערך תקנ"ה - כ"ה באייר תרי"ד), מחבר ספר 'תורת חיים' וממלא מקום אביו בקוסוב. חתן רבי יהודה מאיר משפיטובקה (בן רבי פנחס מקוריץ וחתן רבי יעקב שמשון משפטיבקה), ותלמידם של אביו ושל חותנו.
- בנו רבי יעקב שמשון (תקע"ד - י"ט באדר תר"מ) - ממלא מקום אביו בקוסוב. היה חתנו (בזיווג שלישי) של רבי יעקב יוסף מאוסטרהא (השני).
- רבי משה (תרט"ו - ו' בתמוז תרפ"ה) - בנו היחיד של ר' יעקב שמשון וחתן רבי אברהם מנחם שטיינברג מברוד. חיבר ספר 'לקט עני'. היה אדמו"ר מפורסם וחסידיו נאמדו באלפים. חתנו בזיווג שני היה קרוב משפחתו, רבי שרגא פייבוש מזלישטשיק, בנו של רבי ברוך מוויז'ניץ. נפטר בברלין ונקבר בקוסוב. צוואתו נדפסה עם פירוש 'לדוד להזכיר' מאת רבי דוד שפרבר, ראב"ד בראשוב.
- בנו רבי חיים (-א' בחשוון תש"ג) - מילא את מקום אביו בקוסוב. כאביו היה אדמו"ר לאלפים. ביקר בארץ ישראל בשנת תרצ"ח. בשנות השואה התגורר בקולומיאה ומשם נלקח באקציה ללבוב ונפטר ברכבת.
החסידות כיום
רבי אברהם יהושע העשיל הגר, בנו של רבי שרגא פייביש מזלישטשיק, כיהן כאדמו"ר מקוסוב-זלישטשיק בבורו פארק. היה נשוי למרת מלכה בת הרב יחזקאל שרגא סנדר[1]. מונה לאדמו"ר על ידי בן דודו רבי חיים מאיר הגר בעל ה'אמרי חיים' כדי להשאיר זכר לבית קאסוב. נפטר בשנת תש"ס. בנו רבי שרגא מונה לאדמו"ר מקאסוב, ובנו רבי חיים יחזקאל מונה לאדמו"ר מזלישטשיק. רבי שרגא מקאסוב הצליח לפתח את החצר, וחסידים רבים התקרבו אליו.
מסוף שנות ה-90 עד תשע"ג כיהן בירושלים בשם זה רבי מנחם מונדרר[2], צאצא של רבי חיים הגר מקוסוב, באמצע השבוע הנהיג את מנין השחרית בבית המדרש אושפצין, ובשבתות וחגים ערך מנין בביתו של רבי משה אריה פריינד. בביתו סעדו מדי שבת וחג מאות תלמידים ועניים. לאחר פטירתו נתמנו בניו תחתיו: הרב פנחס יוסף מונדרר משמש כאדמו"ר בירושלים וממשיך לנהל את חצר אביו בירושלים ברחוב חגי; בנו הרב חיים אהרן מונדרר משמש כאדמו"ר בבית שמש במקביל לכהונתו כרב שכונת יפה נוף. בנו הרב אברהם משמש כאדמו"ר בלונדון וגם שם יש בית מדרש פעיל.
בשנת תשע"ה - לאחר פטירת חותנו רבי אליעזר הגר האדמו"ר הקודם מסרט ויז'ניץ - הוכתר רבי נפתלי ראובן קורנרייך לאדמו"ר מקוסוב ויז'ניץ, וקבע את חצירו בבית שמש.
רדוביץ
- רבי יוסף אלתר (-ח' בתמוז תרל"ט) - בן רבי חיים מקוסוב וחתן רבי ישראל, חתנו[3] של רבי משה צבי מסאווראן. לאחר פטירת אביו החל לכהן ברדוביץ שבמחוז קובל וכן כיהן תקופה בסירט. חתניו היו רבי שמעלקא רובין מסערט ורבי מאיר יהודה מבוקאווסק. בשנת תרל"ג עלה לארץ ישראל והתגורר בצפת. נסע לחיפה לרחצה ושם נפטר ונקבר לאחר מחלוקת בין אנשי צפת לאנשי חיפה[4].
- בנו רבי משה כיהן בחיפה ובצפת. חיבר ספר "ויקח משה"[5]. חתנו היה רבי נפתלי מקשאנוב. נפטר בא' בכסלו ה'תרס"ב[6].
- בנו רבי ישראל מילא את מקומו. בשנת ה'תרע"ג היגר לארצות הברית שם הקים ישיבה בשם "תורת חיים". הוציא את ספרו של אביו. נפטר בשנת ה'תש"ג.
- בן נוסף של רבי משה היה הרב חיים זיידא חתן דודו רבי מאיר מבוקווסק, נפטר בחיי אביו. בתו נישאה לקרובה, רבי אלעזר מקיווישאד.
זבלטוב
- רבי דוד (תקנ"ז - כ"א באב תר"ח) בן רבי חיים מקוסוב וחתנו של רבי משה לייב מסאסוב. היה מפורסם כחכם, וכיהן באדמו"רות בזבלטוב.
- בנו רבי יעקב (תקע"ה - ט"ו בשבט תרמ"א) מילא את מקומו בזבלטוב. היה חתן רבי יהודה צבי מראזלא ובזיווג שני נשא את פרידא קילא בת רבי ישעיה שור רבה של יאס (בזיווג ראשון הייתה נשואה לרבי יצחק לייבוש מקאליב).
- רבי מנחם מנדל בנו היחיד של רבי יעקב מילא את מקומו. נשא את אחותו החורגת נעכא בת רבי יצחק לייביש (בן רבי משה חיים מראזלא, בן רבי יצחק אייזיק מקאלוב [1], וחתן רבי ישעיה שור).
- בנו רבי משה מילא את מקומו בזבלטוב. במלחמת העולם הראשונה עבר לווינה שם נפטר. ואת מקומו מילא בנו רבי חיים שהיה נחשב לתלמיד חכם מופלג. נרצח עם קהילתו בשנת תש"ב.
במקביל לרבי משה, כיהנו עוד מבני רבי מנחם מנדל. רבי יצחק אייזיק כיהן בזבלטוב ובברדיצ'ב ורבי יוסף בטיסמניץ, חתן רבי יצחק מטיסמניץ. רבי יוסף נרצח בסטניסלב בשנת תש"א.
אדמו"רים נוספים מבני רבי דוד מזבלטוב
- רבי צבי הירש מפיטשניזין חתן רבי אברהם חיים מלינסק. לאחר פטירת אביו החל לכהן בפיטשניזין. לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו רבי גרשון. מחתניו של רבי צבי הירש היה רבי נחום מבורשטין.
- רבי מנחם מנדל מדאמיץ' (פרבר של זבלטוב). חסידיו היו מועטים. נפטר ללא בנים. נכדו רבי אברהם, בן חתנו רבי יוסף דוד (מגזע אליק), מילא את מקומו. נרצח עם קהילתו בב' בטבת תש"ב וסירב להצעת קצין הונגרי להצילו.
- רבי יחיאל מיכל מסטרוז'ניץ, חתן רבי אלעזר רוקח מבעלז. היו לו חסידים רבים. בנו רבי שלום מילא את מקומו. כיהן ברבנות במאלד בנילה שבבוקובינה. בזמן מלחמת העולם השנייה ברח ללונדון בה נפטר. נקבר בבית העלמין נחלת יצחק בגבעתיים. חתנו היה קרובו, רבי אלעזר רוקח מלוביטש בנו של רבי שלום, רבי יחיאל מיכל מילא את מקומו. נפטר בט' בחשוון תשל"ב ונקבר על יד אביו.
צאצא של רבי דוד מזבלטוב, רבי בן ציון הגר (כ"ג בשבט תש"א - כ' בתשרי תשע"א) כיהן תקופה בשנות ה-90 של המאה ה-20 כאדמו"ר מזבלטוב בשכונת ארזי הבירה בירושלים. בנו רבי משה לייב החל לכהן לאחר פטירתו בבית שמש.
לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי, החסידות, תל אביב : הוצאת מעריב, 1977, עמ' 110–114.
קישורים חיצוניים
- על שושלת רדוביץ בפורום היידי "אידישע וועלט פארומס".
- דוד הגר, צמח דוד, ורשה תרפ"ט (1929), באתר היברובוקס
- תמונות האדמו"ר מקוסוב -ארצות הברית בביקורו בכותל המערבי ( כסלו תשע"ה )
הערות שוליים
- ^ הרבנית מלכה הגר ע"ה באתר המודיע באנגלית
- ^ הרב מנחם מונדרר זצ"ל באתר המודיע באנגלית
- ^ אלפסי כותב בנו.
- ^ על פי המסורת המקומית, החלקה שעל יד רבי אבדימי דמן חיפה לא הייתה קולטת אף אחד. לאחר הוויכוח אמרו אנשי חיפה לאנשי צפת שיעשו ניסיון ואם יקלט בחלקה ישאר שם וכך היה. צילום מצבתו, באתר "עדה המצבה".
- ^ HebrewBooks.org Sefer Detail: ויקח משה -- הגר, משה בן יוסף אלטר, www.hebrewbooks.org
- ^ ספר ויקח משה, אוצר הספרים המרכזי שע"י ישיבת "בית ישראל ודמשק אליעזר" ויז'ניץ, תשס"ד, פרק "בית צדיקי ראדאוויץ" (כתב: שלמה יוסף אוביץ), עמ' יג
