בית המדרש של הבעל שם טוב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תמונת בית הכנסת של הבעש"ט, מלפני ה'תרע"ה
בית כנסת המשוחזר של הבעל שם טוב במעזיבוז באוקראינה

בית המדרש של הבעל שם טוב הוא בית הכנסת העתיק של העיירה מעז'יבוז' אותו בחר רבי ישראל בעל שם טוב למקום תפילתו. בית הכנסת נחרב בשנות השואה, ושוחזר על ידי ישראל מאיר גבאי.

היסטוריה

בית הכנסת נוסד במז'יבוז' בשנת ה'ר"ב על ידי יהודי העיירה, כאשר גדלה הקהילה הפך בית הכנסת לצר עבור המתפללים הרבים, ובני הקהילה בנו בית כנסת חדש גדול יותר, כשבית הכנסת הישן נשאר נטוש.

על פי המסורת החסידית, כאשר הגיע רבי ישראל בעל שם טוב למז'יבוז', הוא גאל את בית הכנסת העתיק משממונו וקבע בו את בית מדרשו, כשהוא מסביר זאת באמרו שבית הכנסת העתיק הנטוש בא בטענה לפני הקב"ה, שהנה במשך שנים רבות התפללו יהודים בבית הכנסת, אך עתה נטשוהו, ועל ידי זה נעשה קטרוג על בני ישראל. על מנת לבטל את הקטרוג החליט הבעל שם טוב לגאול את בית המדרש, על מנת ששוב ישמע קול התורה והתפלה בבית המדרש. לפי מסורת זו, הבעל שם טוב עבר למז'יבוז' במיוחד למטרה זו.

מסורת אחרת טוענת כי בית הכנסת נבנה במיוחד עבור הבעל שם טוב, וכי עד אז היה מתפלל בבית הכנסת של הב"ח, שכיהן כרב המקום כ-140 שנה קודם לכן.

פעילות

בית הכנסת היה בעל קומה אחת והיה עשוי מעץ ואבן. היו בו כמאה מקומות ישיבה. בפינה המערבית דרומית של בית הכנסת היה חדר שנקרא 'דעם מגיד"ס שטוב', שבו שהה המגיד ממזריטש בזמן שהותו אצל הבעש"ט.

במשך עשרות שנים פעל הבעל שם טוב בבית המדרש, בו ערך את תפילותיו ולימד תורה לתלמידיו. עד לפני השואה עוד היו חקוקים על הספסלים שמותיהם של חלק מהתלמידים, ביניהם רבי יעקב יוסף מפולנאה. מקום מושבו של הבעל שם טוב היה בפינה המזרחית דרומית, על פי המסורת נשאר כסאו של הבעש"ט על מקומו עד השואה.

לאחר פטירת הבעש"ט המשיך נכדו רבי משה חיים אפרים מסדילקוב להתפלל בבית המדרש[1]. לעומתו אחיו רבי ברוך ממז'יבוז' שהתגורר בעיירה לא התפלל בבית מדרש זה אלא פתח בית מדרש נפרד[2]. במשך השנים התדלדלה תנועת המתפללים בבית הכנסת, עד שנת ה'תרכ"ד כאשר התיישב בעיר רבי אברהם יהושע העשיל (מז'יבוז') שהחל שוב לחזק את התפלה בבית הכנסת של הבעש"ט, כשהוא מעודד את בני העיירה להתפלל בבית המדרש המיוחס, ואף הוא עצמו היה מתפלל בו בזמנים מיוחדים.

בחג השבועות ה'תרצ"ט נסגר בית הכנסת על ידי הקומוניסטים. בהכנס הנאצים לעיירה החלו בהריסת בתי היהודים ובתי הכנסת בפרט, אך את בית כנסת זה לא עלה בידם לשרוף, רק בחג השבועות ה'תש"ב לאחר שהתרוקנה העיירה מיושביה היהודים, נחרב בית הכנסת כליל על ידי הנאצים.

השחזור

בשנת ה'תש"ן החל ישראל מאיר גבאי יו"ר אגודת אהלי צדיקים לברר את מיקומו המדויק של מקום בית הכנסת, ולאחר מחקר מעמיק על המיקום המדויק, נערך בשנת ה'תש"ס הנחת אבן הפינה לבית המדרש המשוחזר. ובחג השבועות ה'תשס"ד נחנך בית המדרש המשוחזר.

בית המדרש נבנה בשחזור מדויק לבית המדרש העתיק של הבעל שם טוב, הן במראהו החיצוני, והן במראהו הפנימי, וזאת על פי תמונות עתיקות מבית הכנסת לפני השואה. בפינה המזרחית דרומית של בית הכנסת הוצב ארון קודש קטן על מקום תפלתו של הבעל שם טוב כדי שלא יעמדו על מקומו, כמו כן שוחזר במערב בית הכנסת חדרו של תלמידו המגיד ממעזריטש.

לקריאה נוספת

  • הרב שלמה אביש, בית המדרש של הבעל שם טוב הקדוש במעז'יבוז', ‏היכל הבעש"ט - ז, עמ' קמ"ד, באתר אוצר החכמה
  • דוד שיש ויהושע העשיל קטינא, ‏נכספה, באתר אוצר החכמה[3]
  • שלמה אביש, עיר מבצר, ברוקלין: מכון זכרון בספר, תשס"ט, עמ' קו - קטז

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מאז שנת ה'תקמ"ח אז עבר לההתגורר במעזיבוז
  2. ^ היו שתלו זאת מחמת אי רצונו להתנהג באדמו"רות בבית מדרשו של סבו.
  3. ^ מבוסס על ספרו של מנחם מנדל גרליץ "אור שבעת הימים".