בית מעון
בית מעון היה יישוב יהודי בתקופת בית שני, המשנה והתלמוד, הסמוך לטבריה.
בראש ההר מעל טבריה נמצא תל מעון ("תל מעין" במקור), אשר לפי הסברה שימר את שם היישוב הקדום[1] (בדומה לשימור שמן של ערים נוספות בשם "מעון" בארץ, כגון מעון ביהודה, בית בעל מעון במואב וחורבת מעון בחבל הבשור).
תולדות העיר
ראשון להזכירה היה יוסף בן מתתיהו, בחיבורו חיי יוסף, שם ציין כי בית מעון שוכנת כ-4 סטאדיות מטבריה (דהיינו, פחות מקילומטר), וכי בה שהה בעת שהיה מסוכסך עם הנהגת טבריה בעת המרד הגדול[2].
היישוב נזכר בתלמוד כיישוב השוכן מעל טבריה, במגוון הקשרים. כך, לעניין עיבור הערים לעניין עירוב:
דמר רבי שמעון בן לקיש יכול אני לעשות שתהא בית מעון מתעברת עם טיבריא ואת רואה את האיצטדין כילו היא מליאה בתים
וכך, לעניין השוני בין מקומות בתנאי הפועלים:
כל המוציא מחברו עליו הראייה חוץ מזו בני טיבריא לא משכימין ולא מעריבין בני בית מעון משכימין ומעריבין בני טיבריא שעלו לשכר בית מעון נשכרין בבית מעון בני בית מעון שירדו לשכר בטיבריא נשכרין בטיבריא אבל שעולה מטיבריא לשכר פועלין מבית מעון יכילו
.
היישוב נזכר בתלמוד בהיותו מעל טבריה כדי להדגים את היחס שהתקיים בין שילה ובין משכן שילה[3].
העיר נזכרת על ידי רבי אלעזר הקליר כאחת מערי משמרות הכהונה בגליל, שם ישבה משמרת חֻפָּה.
רבי אשתורי הפרחי מציין בספרו כפתור ופרח כי היישוב נמצא תחום שבת אחד מטבריה (כק"מ). לפי מידע זה, והתייחסותו של יוסף בן מתתיהו, הסברה היא שהיישוב שכן באזור קברו של רבי עקיבא במדרון מצפון מערב לטבריה העתיקה, וכי השם הקדום נדד לתל שבראש ההר[4].
הערות שוליים
- ^ M. Aviam & P. Richardson, "Josephus` Galilee in Archeological Perspective", 177-201.
- ^ חיי יוסף, יב, 64, 67.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק א', הלכה י"ב.
- ^ M. Aviam & P. Richardson, "Josephus` Galilee in Archeological Perspective", 177-201.
