בית עד'אקה
| מדינה |
 תימן |
|---|---|
בַּיתּ עְדַ'אקֵה (בערבית: بيت عذاقه, נקראה גם: אעבאר צ'אפרה[1]) היא עיירה במחוז עמראן שבתימן, כ-60 ק"מ צפונית-מערבית לצנעא.[2]
העיירה
העיירה קרויה על שם ה"עודקי", שהוא מין משובח של צמח הדורה שהיה גדל בשפע באזור.[1]
העיירה נמצאת תחת מחוז עמראן. בעבר הייתה העיר תחת מחוז חג'ה. העיירה ממוקמת למרגלות הר גבוה הנקרא "ג'בל מסוַר".[1]
האזור בו נמצאת העיירה נחשב לאזור יפה מאוד,[1] וכך כתב השד"ר ר' יעקב ספיר, שביקר בתימן:
עליתי גבעות, ירדתי בקעות. ועל כל עברים פלגים יובלי מים, וקול מים רבים הנופלים מצורי הגבעות ונוזלים על כל אפיקים. פה עצי הקהוה [=קפה] הטוב והשמן, אשר תחת צאליהם נחתי ונפשתי כל עת, ומימיהם הקלים והמתוקים היו משיבת נפשי.
— ר' יעקב ספיר, אבן ספיר, עמוד ק"ד
הקהילה היהודית
התיעוד הקדום ביותר של הקהילה היהודית בבית עד'אקה הוא משנת ה'ת"ם (1680), השנה בה התרחשה גלות מוזע. המשורר סעיד בן אסבאט מקונן על קהילת יהודי בית עד'אקה שיוצאת לגלות.[2]
הקהילה היהודית גרה בעיירה באזור נפרד מהערבים. בית הכנסת הגדול בעיירה היה של משפחת עזירי, ובמאה ה-20 נפתחו בקהילה שני בתי כנסת נוספים, האחד במעלה העיר ועל כן נקרא "אלעיליא", והשני במרכז ולכן נקרא "אלווסטניא". בית הכנסת הישן נקרא "אלספלא", מפני שהיה בתחתית העיר.[1] בין רבני הקהילה היו מארי דוד מזעקי, ונכדו מארי ישראל עוזרי.[2] בעיירה גדלו הרבנים יחיא והב, חיים כסאר, אברהם חייבי, ועוד.[1]
בשנים האחרונות לפני העלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה יותר מחמישים משפחות. בני הקהילה עלו ארצה במבצע על כנפי נשרים בשנת ה'תש"ט (1949).[2] עולים מהעיירה הקימו את המושב צוריאל בגליל העליון.[3]
יהודי בית עד'אקה היו נחשבים חריפים ולמדנים, ונאמר עליהם המשפט: ”לא תירקוץ מעא שראעבה, ולא תיסאל מן בית־עד'אקה” (תרגום: אל תרקוד עם יהודי שרעב (כי הם רקדנים מומחים), ואל תשאל שאלות תורניות את יהודי בית עד'אקה (כי מרוב חריפותם לא תוכל להם)).[1]
ראו גם
לקריאה נוספת
- ד"ר משה גברא, אנציקלופדיה לקהילות היהודיות בתימן, כרך א', עמ' 100–101
- הרב עמרם עוזירי, מלאך ה' – מתולדות רבינו ישראל עזירי זתע"א, ה'תש"ף (2020), עמודים מ"א–מ"ח
הערות שוליים
