צוריאל
מחוז | הצפון |
מועצה אזורית | מעלה יוסף |
גובה ממוצע[1] | 639 מטר |
תאריך ייסוד | 1950 |
תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
סוג יישוב | מושב |
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2020[1] | |
- אוכלוסייה | 374 תושבים |
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 3.9% בשנה |
33°00′25″N 35°18′50″E / 33.0068240518574°N 35.3138091627418°E |
צוּרִיאֵל הוא מושב בגליל העליון, ליד מעלות תרשיחא. הוא משתייך למועצה אזורית מעלה יוסף.
המושב הוקם ככפר עבודה בי"ח אייר תש"י, 1950[2], על אדמות הכפר סוחמאתא[3] שתושביו נמלטו ממנו במהלך מלחמת העצמאות. ראשוני יושביו היו עולים מהעיר בית עדאקה שבתימן, ובראשם הרב שלום נהארי הלוי. בינואר 1951 נחנכו 133 בתים בכפר, שמנה קרוב ל-500 נפש[4]. בשנת הראשונה עסקו התושבים בסיקול וייעור במימון הקרן הקיימת[5]. צוריאל שרד את הגל הראשון של נטישת כפרי עבודה[6], והוחל בהסבתו מכפר עבודה ליישוב קבע. אולם רבים מתושבי המקום בקשו לעזוב, וגל של סכסוכים שטף את המקום שבשיאם, ביוני 1952, הוכה קשות המדריך מטעם פועלי אגודת ישראל[7][8][9]. נשות הכפר הועסקו על ידי ויצ"ו בייצור בגדים תימניים אותנטיים שנמכרו כמזכרות לתיירים[10][11].
בתחילת 1953 עזבו העולים מתימן את המושב והוא אוכלס על ידי עולים ממרוקו[12]. במאי 1954 הצטרפו למושב תשע משפחות ממעברת צמח[13]. באוקטובר 1954 הועברו למושב 18 משפחות עולים[14]. עולים נוספים הצטרפו בפברואר 1955[15]. בשנת 1958 נמסר למושב שטח אדמה נוסף לעיבוד[16]. תושבים נוספים הצטרפו למושב בשנת 1959[17]. החל מינואר 1960 שונתה שיטת התשלום של הסוכנות היהודית לתושבי צוריאל, ובעקבות זאת התקיימה הפגנה של התושבים במשרדי הסוכנות בצפת[18] ובאוקטובר 1960 פתחו תושבי המושב בשביתה[19]. התושבים דרשו את הגדלת המטעים, הגדלת הלולים, נטיעת מטע זיתים ובניית מחסני טבק[20].
המושב מזוהה עם תנועת פועלי אגודת ישראל. המושב נקרא על שם הדמות המקראית צוריאל בן אביחיל, נשיא בית אב למררי[21].
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה
![]() |
---|
- צוריאל באתר הרשות לפיתוח הגליל
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף פברואר 2022 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
- ^ זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, על ידי "קריית ספר" בע"מ, תשט"ז, 1956, כרך ג', עמוד 1057
- ^ חמישה יישובים חדשים בצפון, על המשמר, 12 במאי 1950
- ^ כפר צוריאל בגליל המערבי חנך בתיו, הצופה, 23 בינואר 1951
- ^ דוד זכאי, במעברות צפון, הצופה, 2 באפריל 1951
- ^ התימנים הללו או מכת הנדידה, דבר, 20 בינואר 1952
- ^ מה אירע בצוריאל?, דבר, 11 ביוני 1952
- ^ למה הוכה המדריך בצוריאל?, מעריב, 16 ביוני 1952
- ^ הצצה לתוך הגליל העליון, דבר, 12 בספטמבר 1952
- ^ הכפר התימני שתוצרתו מגיעה לרחבי העולם, מעריב, 31 בדצמבר 1952
- ^ אחות למופת בין סלעי הגליל, דבר, 13 בינואר 1953
- ^ דרישה להגברת העליה מצפון אפריקה ולסיוע בקליטתה בארץ, דבר, 6 במאי 1953
- ^ מפה ומשם, ממעברת צמח, דבר, 18 במאי 1954
- ^ 78 משפחות עולים נשלחו להתישבות, דבר, 6 באוקטובר 1954
- ^ 800 עולים מצפון אפריקה הגיעו ב"ירושלים", על המשמר, 21 בפברואר 1955
- ^ תוספת אדמה לישובים בגליל המערבי, חרות, 8 באוקטובר 1958
- ^ מתישבים נוספים למושב צוריאל, דבר, 24 ביוני 1959
- ^ המתפרעים ממושב צוריאל - לביה"ד, מעריב, 15 בינואר 1960
- ^ תושבי מושב צוריאל שובתים, מעריב, 26 באוקטובר 1960
- ^ ש. רפפורט, תושבי צוריאל שבגליל שובתים, מעריב, 4 בדצמבר 1962
- ^ ספר במדבר, פרק ג', פסוק ל"ה
|