בקיעת הר הזיתים
בקיעת הר הזיתים - הוא נס שעתיד להתרחש באחרית הימים, בו יבקע הקב"ה את הר הזיתים לשנים, וחצי הר ייעתק לדרום, וחצי לצפון, וייעשה גיא גדול בין שני חלקיו, ודרך הבקיעה יזרמו מים מירושלים שיגיעו עד הימים שבמזרח ובמערב.
בתנ"ך
תיאור נס בקיעת הר הזיתים מופיע בספר זכריה, פרק י"ד, שם מבואר כי במלחמה האחרונה של גוג ומגוג נגד ירושלים, יגיעו האויבים עד לעיר עצמה[2], ילכדו אותה וישבו חצי מתושביה, ואז יצא כביכול הקב"ה ממקומו בשמים להילחם בהם, ויעמדו רגליו על הר הזיתים, וההר יבקע לשניים – חציו יזוז צפונה וחציו דרומה, ובתווך ייווצר גיא גדול מאוד:”וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּיתִים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם מִקֶּדֶם וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה וְחֶצְיוֹ נֶגְבָּה”, ויסתם הגיא שבין החצי הצפוני להר שמצפונו, והגיא שבין החצי הדרומי להר שמדרומו[3]: ”וְנַסְתֶּם גֵּיא הָרַי כִּי יַגִּיעַ גֵּי הָרִים אֶל אָצַל”, לרקע רעש הבקיעה, בני ישראל ינוסו בפחד ובבהלה.
בהמשך הנבואה נאמר שיצאו מים חיים מירושלים ויעברו בין שני החלקים, ויגיעו עד הימים שבמזרח ובמערב, ללא הפסק, בקיץ ובחורף כאחד: ”וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים מִירוּשָׁלַ͏ִם חֶצְיָם אֶל הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי וְחֶצְיָם אֶל הַיָּם הָאַחֲרוֹן בַּקַּיִץ וּבָחֹרֶף יִהְיֶה”.
לאחר בקיעת הר הזיתים יבוא ה' וכל המלאכים להיות עם ישראל, ותתגלה מלכותו על כל גויי הארץ, ויעזבו את אליליהם, ושמו של ה' יהיה נזכר בפי כולם. כמו כן, כל העולם יהפוך למישור ורק ירושלים תישאר גבוהה, וישבה ירושלים לבטח ולא יהיה בה יותר הרג.
נס בקיעת הר הזיתים נזכר גם בספר יחזקאל בנבואת מלחמת גוג ומגוג: ”וְנֶהֶרְס֣וּ הֶהָרִ֗ים”[4].
תכלית הנס
יש שפירשו שתכלית הבקיעה היא, למשל ואות שיבקעו הגויים הבאים על ירושלים[5], ויש שכתבו שיבקע ההר כדי שיוכלו לעבור דרכו המים החיים שיצאו מירושלים לימים שבמזרח ובמערב[6], לדעת האברבנאל לא תהיה הבקיעה הזו כפשוטה, שכן לא יעשה ה' נס גדול כזה שלא לצורך, ואינה אלא משל למלחמה שתערך על הר הזיתים בין הנוצרים בני אדום לבני ישמעאל.
תחיית המתים בעת הבקיעה
בחז"ל מובא שבעת שיבקע הקב"ה את הר הזיתים, יחייה את המתים והם יעלו מתחתיו.
כד יחון מיתיא עתיד לאתבזעא טור משחא וכל מיתיא דישראל עתידין למפק מתחותוהי ואפילו צדיקיא דמיתו בגלותא עתידין למייתי אורח כוכיא מלרע לארעא ונפקין מן תחות טור משחה ורשיעיא דמיתו ואתקברו בארעא דישראל עתידין להויהון רמין היכמא דרמי גבר אבנא באלא [תרגום: כשיחיו המתים עתיד להתבקע הר הזיתים וכל מתי ישראל עתידין לצאת מתחתיו, ואפילו הצדיקים שמתו בגלות עתידים לבוא דרך המחילות מתחת לארץ ויוצאים מתחת להר הזיתים. והרשעים שמתו ונקברו בארץ ישראל עתידין להיות מושלכים כמו שמשליך איש את אבן היער.]
בתיעוד משנת 1838, מתאר החוקר הבריטי רובינסון את האופן שבו תפסו יהודי ירושלים והעולים אליה את המסורת הזו[8]:
בית הקברות של היהודים בימינו משתרע על המדרון המערבי של הר הזיתים, לרגלי ההר ממש מעל קבר אבשלום וזכריה. כאן ממול בית המקדש העתיק באים נודדים רבים מעם נפלא זה לטמון את עצמותיהם ליד אלו של אבותיהם. ומצפים הם ליום הגדול שעליו ניבאו, כפי שהם מניחים, הנביאים, כאשר יעמוד ה' על הר הזיתים וההר ייבקע לשניים ומתי ישראל יקומו מתחתיו וכל הגויים יעמדו למשפט בעמק וישראל ייקח נקם... מדרון ההר מכוסה כאן בצפיפות בקברותיהם. כל אחד מכוסה אבן המונחת עליו באופן שטוח, בפשטות ושעליה, כרגיל, חקוקה כתובת עברית.
בליטורגיה היהודית
פרק י"ד בספר זכריה, שבו מתוארת בקיעת ההר, נקרא כהפטרת יום טוב ראשון של סוכות, בשל הנבואה המופיעה בו לפיה לעתיד לבוא יעלו הגויים לירושלים מדי שנה בחג הסוכות.
פייטנים קדומים רבים נהגו לכתוב על נס בקיעת הר הזיתים, ובהם: רב סעדיה גאון[9], הדותהו, רבי פינחס ברבי יעקב הכהן ורבי אלעזר בירבי קליר.
לַעֲמֹד עַל הַר הַזֵּיתִים גִּשְׁתּוֹ בְּשׁוֹפָר לִתְקֹעַ / תַּחְתָּיו הַר יִבָּקַע דָּפַק וְהֵצִיץ וְזָרַח / וּמָשׁ חֲצִי הָהָר מִמִּזְרָח הֵקִים מִלּוּל נְאֻמּוֹ / וּבָא הוּא וְכָל קְדוֹשִׁים עִמּוֹ וְצָצוּ גָלֻיּוֹת נָהָר / וְיָצְאוּ מִתַּחְתִּית הָהָר
— מתוך פיוט ההושענא 'אומן ישעך בא' לרבי אלעזר בירבי קליר
.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ הרב יעקב ישראל סטל, סגולה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ↑ מלבי"ם על ספר זכריה, פרק י"ד, פסוק א'
- ↑ רש"י על ספר זכריה, פרק י"ד, פסוק ה', אולם לדעת הרד"ק כוונת הפסוק שיתחברו שני החלקים של ההר, ויסתם הגיא שבניהם, ובכך יגדל הנס, שהרי אין דרך הר שנבקע על ידי רעש אדמה, לחזור ולהתחבר.
- ↑ ונכתב בלשון רבים כי אולי ירא גם כן להרים אחרים רד"ק על ספר יחזקאל, פרק ל"ח, פסוק כ'
- ↑ רד"ק על ספר זכריה, פרק י"ד, פסוק ד'
- ↑ אבן עזרא על ספר זכריה, פרק י"ד, פסוק ח'
- ↑ וכעין זה בפסיקתא רבתי לא, בסוף. ובתוספתות תרגום זכריה יד ד נוסף, שהקב"ה יתקע בשופר עשר תקיעות.
- ↑ מיכאל איש שלום, מסעי נוצרים לארץ ישראל, תל אביב: עם עובד, תשכ"ו, עמ' 487.
- ↑ בתפילת "זוכר חסדי אבות"
| אחרית הימים | ||
|---|---|---|
| צפיה למשיח • דחיקת הקץ • חישוב הקץ • אתחלתא דגאולה | ||
| מאורעות אחרית הימים | מלחמת גוג ומגוג • ביאת אליהו • ביאת המשיח • ימות המשיח • ביטולו של היצר הרע באחרית הימים • בעלי החיים באחרית הימים • מצוות בטלות לעתיד לבוא • קיבוץ גלויות • תחיית המתים • חורבן העולם באלף השביעי | |
| ירושלים לעתיד לבוא | בית המקדש השלישי • מעיין בית ה' • בקיעת הר הזיתים • הכהנים בני צדוק • גבולי יחזקאל | |