רבי פינחס ברבי יעקב הכהן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי פינחס ברבי יעקב הכהן (נולד ב-מאה ה-8, כפרא) היה פייטן ארץ-ישראלי. רב סעדיה גאון בספר האגרון מזכיר אותו כאחד המשוררים הקדמונים, לצד יוסי בן יוסי, יניי ורבי אלעזר בירבי קליר. נחשב כחותמה של התקופה הקלאסית בתולדות הפיוט.

מכמה מפיוטיו ניתן להוכיח את זיקתו לארץ ישראל, שכן מתועדים בהם מנהגים המזוהים עם נוסח ארץ ישראל הקדום. כפי שמשתמע מהאקרוסטיכון של אחד מפיוטיו, הוא בא מכפרא שליד טבריה. יש חוקרים שהציעו לזהות אותו עם רבי פינחס ראש הישיבה, מבעלי המסורה. רבי פינחס, משורר פורה, כתב את יצירותיו בסביבות המחצית השנייה של המאה ה-8. בפיוטי קידוש הירחים שלו הוא מזכיר את צום הרעש לזכר "רעש שביעית" (או "רעש שביעי") שהתרחש בשנת 748 או באחת השנים הסמוכות, ומכאן שפעל אחריו.

יצירותיו

רוב יצירותיו נמצאו בגניזת קהיר. המהדורה הביקורתית לפיוטיו של שולמית אליצור, שיצאה ב-2004, כוללת יותר מ-140 פיוטים מסגנונות רבים ומגוונים.

הוא כתב פיוטים בסוגים רבים ומגוונים, הכוללים כמעט את כל הוסגים שרווחו בארץ ישראל בתקופה הקלאסית. בין השאר ניתן למצוא אצלו מגוון קרובות מכל הסוגים (קדושתאות, שבעתות וקרובות י"ח), יוצרות, פיוטים לברכת המזון, סדר עבודה, תקיעתות ופיוטי קידוש ירחים. הגיוון הסגנוני, כמו גם העמדת הקרובה במרכז, דומה רק לזו של רבי אלעזר בירבי קליר.[1]

בולטים בפיוטיו הם פיוטי קידוש ירחים לכל חודשי השנה, אשר לדעת שולמית אליצור, מהווים נוסח מפוייט של ברכת 'אשר בעגולה גידל דורשים' שמופיעה במסכת סופרים[2], סדרת פיוטים על 24 משמרות הכהונה ושני פיוטי קדושתא מונומנטליים לשמיני עצרת. סגנונו של רבי פינחס ממקם אותו בחוגו של רבי אלעזר הקליר, אך לשונו בדרך כלל פשוטה יותר.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אליצור, פיוטי רבי פינחס הכהן, עמ' 247.
  2. ^ פיוטי רבי פינחס הכהן, עמ' 68-72
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0