ברית יצחק
ברית יצחק (נקראת גם ליל הזוהר או עקד אל-יאס, 'קשירת ההדסים' או 'וואכנאכט') הוא המערכת מנהגים של לילה קודם ברית מילה בקרב עדות המזרח, אולם לא בקרב התימנים.
מנהג זה נערך ערב לפני הברית, שכן מקובל כי בלילה האחרון לפני הברית הסכנה לילד גדולה מאד ולכן מרפדים אותו בסגולות.
מנהג זה מבוסס על פי ספר הזהר[1] שמסופר שם: שרבי אבא ובנו ר' יעקב הזדמנו לאכסניה אחת ובעל הפונדק ביקש מהם להישאר למחר לברית. באותו לילה כינס בעל האכסניה את אוהביו ועסקו בדבקות בתורה ואף אחד לא ישן כל הלילה.
לדעת הנודע ביהודה[2] יש מקור למנהג זה גם מהתלמוד[3], וכן למנהג הדלקת הנרות בלילה זה, יש מקור מהתלמוד[4].
לילה לפני ברית המילה מגיעים לבית התינוק הנולד קרובי משפחה וידידים. נהגו לערוך את המעמד במניין של עשרה אנשים. הגברים קוראים בקול מאמרי זוהר העוסקים בסודו של ברית המילה וחובת שמירת הברית[5]. ויש שמוסיפים אחר כך כמה מדרשים בשבח ברית המילה. אבי הנימול קורא את דברי הזוהר הקשורים לחובת האב למול את בנו.
לאחר מכן כולם סועדים בשמחה מכל המאכלים הכוללים את כל הברכות חוץ מברכת המוציא (הנאמרת על אכילת לחם) ושרים ומנגנים.
ליל עקד אליאס
יהודי עיראק נהגו לערוך מעמד מיוחד בבית היולדת בשם ליל עקד אליאס -קשירת ההדסים, נוהגים לשאול מבית הכנסת כיסא המיוחד לאליהו הנביא עטוף בכיסוי קטיפה, עליו מניחים חומש וספר הזוהר, בארבע פינותיו קושרים ענפי הדס ומקשטים אותו גם ברימוני ספר התורה, בפרחים ובמיוחד בצמח הפיגם. כיסא זה ישמש למחרת בברית המילה, במהלך החגיגה מחלקים רחת לוקום וכעכים לקול צהלולים[6]
וואכנאכט
בקרב קהילות האשכנזים נוהגים לקיים מנהג דומה בשם "וואכנאכט" ("ליל השמירה" ביידיש), בו מתאספים המוהל, אבי הנימול וחברים, וקוראים תהילים ותפילות. כחלק מהמנהג מכונסים ילדים וטף סמוך למיטת התינוק וקוראים פרק ראשון של קריאת שמע ואת פסוקי "המלאך הגואל" להגנת התינוק בזכות תפילת תינוקות של בית רבן.
קישורים חיצוניים
- טעמי המנהג, הלכות ומנהגים, וסדר ברית יצחק, באתר 'ברית יצחק'
הערות שוליים
- ^ ספר הזוהר, חלק א, דף צ"ג, עמוד א'
- ^ בספרו דגול מרבבה על שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קע"ח.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף פ' עמוד א' "ישוע הבן".
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ב עמוד ב' ""אור הנר בברור חיל משתה שם"
- ^ נוהגים לקרוא את דברי הזהר בפרשת לך לך, החל מדף צ ע"ב "ויהי אברהם" וכו' (אות שכז, לפי חלוקת האותיות בזוהר מהדורת הסולם), עד סיום הפרשה.
- ^ מעירק לישראל – מנהגים ותרבות מאז ועד היום באתר הקשר הרב דורי
