בשר עטלף

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עטלף צלוי

בשר עטלף הוא בשר עטלפים המשמש למאכל אדם במגוון אזורים ברחבי העולם, במיוחד באסיה, אפריקה, איים באוקיינוס השקט, וכן באזורים מסוימים בצפון אמריקה.[1] במדינות כמו סין, וייטנאם, הפיליפינים, אינדונזיה, תאילנד, וגואם, בשר עטלף נחשב לעיתים מזון מסורתי ואף מעדן תרבותי.[2][3][4][5][6][7] צריכת עטלפים כוללת בעיקר עטלפי פירות, כאשר כ-50% מהמינים הללו ניצודים למאכל, לעומת כ-8% בלבד ממיני העטלפים האוכלי חרקים. אחד המקרים הידועים ביותר הוא בגואם, שם עטלף הפירות של מריאנה (Pteropus mariannus) נחשב מזון יוקרתי. השימוש בבשר עטלף משתנה בין תרבויות כאשר חלקן רואות בו מקור חלבון חשוב, בעוד אחרות מקשרות אותו לטקסים מסורתיים או רפואה עממית. עם זאת, צריכת בשר עטלף מעוררת גם חששות בריאותיים, בשל סכנת העברת מחלות מבעלי חיים לבני אדם.

היסטוריה

עטלפים שימשו ככל הנראה מקור מזון מאז התקופה הפרהיסטורית באזור אסיה-האוקיינוס השקט. ניתוח כרונוסטרטיגרפיה של אתרים ארכאולוגיים מעיד כי עטלפים ייתכן שנוצלו כמקור מזון כבר לפני אלפי שנים. באיים טרופיים. עטלפים אלו ניתן היה ללכוד במערות במספרים גדולים, ומאמץ העיבוד שלהם היה מינימלי.[8]

עטלפים ניצודו על ידי אבוריג'ינים אוסטרליים במשך אלפי שנים, מסורת שנמשכה עד העת המודרנית. מינים פופולריים לציד כוללים את השועל השחור ואת השועל האדום הקטן. בשנת 1997, הוערך כי הילידים באזור טופ אנד צרכו כ-180,000 שועלים מעופפים מדי שנה.[9]

למרות ההשערה כי אנשי טאינו בפוארטו ריקו צרכו בשר עטלפים בתקופה הפרה-קולומביאנית, לא נמצאו עצמות עטלפים בערמות הפסולת שלהם, דבר שהופך את הסבירות לכך שבשר עטלפים היה מרכיב תזונתי משמעותי לנמוכה. אין עדויות לכך שתרבויות אחרות בעולם החדש צדו עטלפים למטרות מזון, אם כי עצמות עטלפים זוהו בערמות פסולת באי סאבא שבקריביים.[10][11]

צריכת בשר עטלפים באירופה הייתה נדירה, לא רק בשל חוסר חיבה, אלא גם בשל גודלם הקטן של עטלפי אירופה, שהינם כולם אוכלי חרקים.[12] בעבר תועד מנהגם של איכרים בקוסטוצה (במחוז ויצ'נצה, איטליה) לאכול עטלפים,[13] במיוחד עטלפי פרסה.[14][12] לאחר מלחמת העולם השנייה, עטלפי מערות קוסטוצה כמעט נכחדו "בשל הציד האכזרי שמבצעים התושבים המקומיים, בעונת הענבים, כדי להשוותם לציפורים הקטנות והטעימות ביותר."[15] בשנת 1959 דווח כי "במקומות מסוימים [באיטליה], כמו באזורי ליגוריה וונטו, עטלפים שימשו או משמשים כמזון."[16]

בתורה ובתנ"ך, ספר ויקרא (יא, יג–יט) אוסר על אכילת עטלף: "ואת־אלה תשקצו מן־העוף לא יאכלו שקץ הם [...] והעטלף."

בספר גאוגרפיקה של סטראבון מתוארת העיר בורסיפה (כיום בירס נימרוד בעיראק), שבה היו תושבים רבים שצדו עטלפים ו"המליחו אותם לאכילה".[12] במאה השש עשרה, הטבען האיטלקי אוליסה אלדרובנדי מתייחס בספרו Ornitologia לבשר עטלפים כבשר לבן, אכיל, ובעל טעם מעולה.[12]

הפצה בעת המודרנית

לפחות 167 מיני עטלפים ניצודים ברחבי העולם, כ-13% מכלל מיני העטלפים, למטרות כגון מזון, ערך רפואי לכאורה, עור או שיניים, או לספורט.[17] כמחצית ממיני עטלפי הפירות ניצודים למטרות מזון, לעומת שמונה אחוזים בלבד ממיני העטלפים האוכלי חרקים.[17] סקירה משנת 2016 תיעדה ציד עטלפים למטרות בשר או רפואה מסורתית בצפון אפריקה, אפריקה שמדרום לסהרה, אוקיאניה, דרום אמריקה, מזרח אסיה, דרום-מזרח אסיה ומערב ומרכז אסיה.[17] לעומת זאת, לא תועדו מינים שניצודו למטרות בשר או רפואה מסורתית בקריביים, אירופה, צפון אמריקה, מזו-אמריקה, או צפון אסיה.[17]

אפריקה

לפחות 55 מיני עטלפים ניצודים באפריקה, כאשר עטלפים גדולים יותר הם היעד המועדף, בעוד שמינים קטנים ואוכלי חרקים נחשבים פחות רצויים. ציד עטלפים נפוץ במיוחד במערב ומרכז אפריקה.[17] ההערכה היא כי כ-100,000 עטלפים נמכרים מדי שנה בגאנה.[18] בדרום אפריקה ובמזרח אפריקה, הציד מועט עד לא קיים. ארבעת המינים הניצודים בצפון אפריקה משמשים למטרות רפואה מסורתית, ולא למזון.[17]

מינים גדולים ושכיחים יותר נצרכים לעיתים קרובות באפריקה, כולל עטלף פירות קש-צבע, עטלף כתף פרנקה, עטלף כתף גמבי, עטלף ראש-פטיש, ועטלף פירות מצרי. גם עטלפים בינוניים כמו רוסט אנגולי ועטלף כתף ננסי של פיטרס, וכן מינים קטנים כמו עטלף חריץ-פנים גדול, עטלפי פרסה, ועטלפי עלה-עגול, נצרכים.[17]

אסיה

בני אדם צדים 64 מיני עטלפים באסיה, אם כי עוצמת הציד משתנה לפי אזור.[17] בדרום-מזרח אסיה, עטלפים ניצודים באופן נרחב בעשר מתוך אחת עשרה מדינות, למעט סינגפור.[17] כ-17% ממיני העטלפים בדרום-מזרח אסיה, או 56 מינים, ניצודים.[17] בפיליפינים, רמת הציד גבוהה במיוחד, כאשר שליש ממיני העטלפים ניצודים למרות הגנות משפטיות כמו חוק חיות הבר הפיליפיני וחוק ניהול המערות הפיליפיני, שאינם נאכפים כראוי.[17] בפיליפינים, במיוחד במאיאנטוק, במחוז טרלק, אכילת עטלפי פירות היא חלק מהמטבח המקומי, ותושבים מקומיים נוהגים לצוד עשרות עטלפים בטיול ציד אחד; העטלפים מופשטים מעורם, ראשם וגפיהם נכרתים, ולאחר מכן הם נחתכים ומבושלים בתבשיל.[3][4][5] בערים מסוימות במלזיה, בשר עטלפים נחשב למעדן יוקרתי.[6] בשנת 2001 דווח כי 7% ממשקי הבית בשמורת חיות הבר פו חיאו בתאילנד אכלו בשר עטלפים.[6] הצריכה אינטנסיבית במיוחד בצפון סולאווסי, שם תושבים מקומיים אוכלים בשר שועל מעופף לפחות פעם בחודש, עם עלייה פי עשרה בתדירות בסמוך לחגים נוצריים.[19]

בדרום אסיה, ציד עטלפים למטרות מזון מתרחש בבנגלדש על ידי קבוצות שבטיות, תוך התמקדות במינים גדולים יותר.[17] סקר משנת 2017 שנערך ביותר מ-140 כפרים בבנגלדש מצא כי עטלפים ניצודו ב-49% מהכפרים, כאשר רוב הציידים (62%) השתמשו בעטלפים למטרות מזון ורפואה. לעומת זאת, 30% מהציידים השתמשו בעטלפים למזון בלבד, ו-17% למטרות רפואה בלבד.[20] בעוד שבהודו ובפקיסטן עטלפים נהרגים, הצריכה נדירה ומוטיבציות רפואיות נתפסות כנפוצות יותר.[17] עם זאת, מחקרים מעטים מצביעים על כך שצריכת בשר עטלפים נפוצה יותר בחלקים מסוימים של הודו, כגון צפון-מזרח הודו,[21] ואיי אנדמן וניקובר.[6]

במזרח אסיה, במיוחד בדרום סין, עטלפים נאכלים לעיתים וניתן למצוא אותם בשווקים מסוימים.[2] מיני עטלפים הנאכלים בסין כוללים את עטלף צוף מערות, עטלף עלה-עגול פומונה, שועל מעופף הודי, ורוסט לשנו.[17] בנוסף, עטלף פירות קצר-אף גדול ניצוד למטרות רפואה, אך לא למזון.[17] בשר עטלפים אינו פופולרי במיוחד בסין.[22][23][24] על פי מחקר שנערך על ידי גואנשנג מא, מנהל תזונה וגסטרונומיה באוניברסיטת בייג'ינג, "...אכילת בשר עטלפים היא נדירה ביותר בסין. Sancho והיא נחשבת לבלתי מקובלת בתרבות הסינית."[25] קיימת מחלוקת בשאלה האם שוק הסיטונאות למוצרי ים של הונאן, החשוד כקשור להתפרצות קוביד-19, מכר בשר עטלפים,[26][27] כאשר בשר עטלפים אינו מקור מזון נפוץ בעיר ווהאן.[28][29][30] כלי תקשורת מסוימים, כולל דיילי מייל ו־RT, קידמו סרטון שבו נראית אישה סינית צעירה אוכלת עטלף והציעו כי הוא צולם בווהאן, אך מאוחר יותר אומת כי הצילומים צולמו על ידי בלוגרית טיולים, וואנג מנגיון, במדינת האי פלאו בשנת 2016, כדי להציג את המטבח המקומי.[23][30] סוכנויות בינלאומיות הפעילו לחץ על סין לחוקק חקיקה האוסרת על ציד עטלפים ומכירת בשרם בעקבות התפרצות סארס בתחילת שנות ה-2000, שגרמה למאות מקרי מוות, אך חקיקה כזו לא התקבלה.[2] כל סחר בחיות בר בסין, כולל בשר עטלפים, נאסר בינואר 2020 בתגובה למגפת הקורונה שמקורה בווהאן.[31][32][33]

צפון אמריקה

עטלפים נאכלים לעיתים במטבח הצפון-אמריקאי.[1]

אוקיאניה

עטלפים ניצודים ונצרכים באופן קבוע באוקיאניה, והם היונקים היבשתיים הילידיים היחידים באיים מבודדים רבים. כ-23% ממיני העטלפים באוקיאניה, או 40 מינים, ניצודים. בשר עטלפים נחשב למעדן באיי קוק, ניואה, גואם, איי מריאנה וסמואה. הוא נצרך באופן פופולרי בפיג'י, קלדוניה החדשה, וונואטו.[17]

דרום אמריקה

למרות המגוון הגבוה של עטלפים בדרום אמריקה, צריכתם נדירה. עמים ילידיים מסוימים עשויים לצרוך עטלפים, כאשר אנשי נמביקווארה ידועים כצורכים שלושה מיני עטלף עלה-אף. עטלפים חיים נמכרים בבוליביה לשימושים רפואיים לכאורה. במיוחד, צריכת דם העטלפים נחשבת כטיפול באפילפסיה.[34] מחקר משנת 2010 תיעד כי 3,000 עטלפים נמכרו מדי חודש בשווקים בארבע ערים בבוליביה. המינים הנמכרים כוללים עטלף קצר-זנב של סבה, עטלף אוזן-עכבר ועטלף ערפד מצוי.[35][36]

הכנה ובישול

בפיליפינים, במיוחד במאיאנטוק, טרלק, נאכלת מנה מקומית הנקראת אדובו עטלפים. התושבים צדים עשרות עטלפי פירות בטיול ציד אחד; העטלפים מופשטים מעורם, ראשם וגפיהם נכרתים, ולאחר מכן הם נחתכים ומבושלים בתבשיל. משתמשים בגויאבה כדי לרכך את הבשר, שמוטבל לאחר מכן ומטוגן עם בצל, שום ורוטב סויה – לא שונה בהרבה מאדובו רגיל.

פניקי היא מנה ממטבח מינהאסה מצפון סולאווסי, אינדונזיה, המוכנת מעטלפי פירות. גם מרקים, תבשילים וקארי מוכנים מבשר עטלפים.

בפלאו, מרק עטלפים נחשב למעדן. מרק עטלפי פירות מוכן עם חלב קוקוס, תבלינים וג'ינג'ר.

סיר חם המוכן עם עטלף שלם מוגש במסעדות מסוימות בדרום סין.[37]

תבשיל עטלפים הוא תבשיל המוכן מסוגים שונים של עטלפים. עטלפי פירות משמשים בחלק מגרסאות המנה. אסטופה דה מורסגו היא מנת תבשיל עטלפים הנחשבת למעדן במטבח סאו טומה ופרינסיפה המוגשת בימי קדושים ובמהלך חגיגות.[38]

מהדורת 1999 של The Oxford Companion to Food מציינת כי טעמם של עטלפי פירות דומה לזה של עוף, וכי הם "חיות נקיות החיות אך ורק על פירות". עטלפים מוכנים בדרכים שונות, כגון צלוי, ברביקיו, טיגון עמוק, מבושלים בתבשילים ובטיגונים. בטיגון עמוק, ניתן לבשל את העטלף כולו ולצרוך אותו.

סוגיות

ציד יתר

עטלפים פגיעים במיוחד לציד יתר באינדונזיה, בפיליפינים, במלזיה ובאיים באוקיאניה ובאוקיינוס ההודי. עטלפים רגישים לציד יתר בשל שיעורי הרבייה הנמוכים שלהם באופן טבעי והעובדה שמינים רבים הם קולוניאליים, מה שמקל על צידם במספרים גדולים.[36] ציד יתר נחשב כגורם העיקרי להכחדת שועל-מעופף אדום קטן ושועל מעופף גואמי.[39]

מחלות

קיימת השערה כי עטלפי פירות עשויים להוות מאגר טבעי של נגיף האבולה,[40] אם כי הראיות לכך נחשבות "רחוקות מלהיות מכריעות".[41] בשל הקשר האפשרי בין זיהום אבולה ו"ציד, שחיטה ועיבוד בשר מבעלי חיים נגועים", מספר מדינות במערב אפריקה אסרו על בשר חיות בר (כולל עטלפי פירות) או פרסמו אזהרות בנושא במהלך התפרצות האבולה במערב אפריקה (2014–2015); רבות מהאיסורים הוסרו מאז.[42] עטלפים הועלו כהשערה כמקור אפשרי של נגיף SARS-CoV-2, שהתגלה לראשונה בווהאן, סין, אם כי מקור הנגיף אינו ידוע.[43][44][45]

רעלנים

אכילת עטלפי פירות קשורה גם למחלה נוירולוגית הנקראת מחלת ליטיקו-בודיג. פול אלן קוקס מהגן בוטני לאומי טרופי של הוואי בקלאהו, ואוליבר סאקס ממכללת אלברט איינשטיין בניו יורק, גילו כי עטלפים צורכים כמויות גדולות של זרעי ציקס ונראה כי הם מצטברים רעלנים ברמות מסוכנות בבשרם.[46]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בשר עטלף בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Simmons-Duffin, Selena (7 באוגוסט 2012). "On The Road In Florida: Hard Times, Politics And Smoked Bat : It's All Politics : NPR". NPR. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Mildenstein, T.; Tanshi, I.; Racey, P. A. (2016). "Exploitation of Bats for Bushmeat and Medicine". Bats in the Anthropocene: Conservation of Bats in a Changing World. Springer. p. 327. doi:10.1007/978-3-319-25220-9_12. ISBN 978-3-319-25218-6. S2CID 130038936. Bats are not specifically protected in China and many species are eaten, especially in southern China, where bats are found regularly in markets (Mickleburgh et al. 2009) (Table 12.1, Appendix). Requests from international agencies following the SARS outbreak, (which resulted in several hundred human deaths) that wildlife legislation be introduced in China prohibiting inter alia hunting and sale of bats have been ignored.
  3. ^ 3.0 3.1 "Tarlac regional cuisine, Bat hunting in the Philippines". NBC News. 31 באוקטובר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 4.0 4.1 "Eating Bats Is Necessary in Parts of the Philippines". Esquire Magazine. 5 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ 5.0 5.1 "10 EXOTIC FILIPINO FOODS YOU HAVE TO SEE TO BELIEVE, Number 7. Filipinos eating Fruit Bat Stew". staffvirtual.com. 20 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 Mickleburgh, Simon; Waylen, Kerry; Racey, Paul (2009). "Bats as bushmeat: A global review". Oryx. 43 (2): 217. doi:10.1017/S0030605308000938.
  7. ↑ Suwannarong, Kanokwan; Schuler, Sidney (22 בינואר 2016). "Bat consumption in Thailand". Infection Ecology & Epidemiology. 6 (1): 29941. Bibcode:2016InfEE...629941S. doi:10.3402/iee.v6.29941. ISSN 2000-8686. PMC 4724787. PMID 26806167. {{cite journal}}: (עזרה)
  8. ↑ Hawkins, Stuart; O'Connor, Sue; Kealy, Shimona (2016). "Late Quaternary hominin-bat (Chiroptera) interactions in the Asia-Pacific". Archaeology in Oceania. 51: 7–17. doi:10.1002/arco.5084.
  9. ↑ Tidemann, Christopher R.; Vardon, Michael (1997). "Pests, pestilence, pollen and pot roasts: the need for community based management of flying foxes in Australia". Australian Biologist. 10 (1).
  10. ↑ Gannon, Michael R.; Kurta, Allen; Rodriguez-Duran, Armando (2005). Bats of Puerto Rico: An Island Focus and a Caribbean Perspective. Texas Tech University Press. p. 44. ISBN 978-0896725515.
  11. ↑ Cooke, Siobhán B.; Dávalos, Liliana M.; Mychajliw, Alexis M.; Turvey, Samuel T.; Upham, Nathan S. (2017). "Anthropogenic Extinction Dominates Holocene Declines of West Indian Mammals". Annual Review of Ecology, Evolution, and Systematics. 48: 306. doi:10.1146/annurev-ecolsys-110316-022754. S2CID 90558542.
  12. ^ 12.0 12.1 12.2 12.3 Marco Riccucci (2014). "Pipistrelli come cibo: Aspetti etnografici e sanitari". Alimenti & Bevande. XVI (6): 39–43.
  13. ↑ Giovanni Arduino. Nuova Raccolta d'opuscoli scientifici e filosofici del Calogerà. Vol. VI. Venice. pp. 133–180.
  14. ↑ Alessandro P. Ninni, 1878
  15. ↑ Giuseppe Perin, Scienza e poesia sui Berici, a cura di G. Da Schio, G. Trevisol e G. Perin, Vicenza, Tip. Commerciale, 1947
  16. ↑ A. Toschi; B. Lanza (1959). Mammalia: Generalità, Insectivora, Chiroptera. Fauna d'Italia. Bologna.
  17. ^ 17.00 17.01 17.02 17.03 17.04 17.05 17.06 17.07 17.08 17.09 17.10 17.11 17.12 17.13 17.14 17.15 Mildenstein, T.; Tanshi, I.; Racey, P. A. (2016). "Exploitation of Bats for Bushmeat and Medicine". Bats in the Anthropocene: Conservation of Bats in a Changing World. Springer. p. 327. doi:10.1007/978-3-319-25220-9_12. ISBN 978-3-319-25218-6. S2CID 130038936.
  18. ↑ Ebewore, S. O.; Ovharhe, O. J.; Emaziye, P. O. (2015). "Acceptability of Bush Meat as a Source of Animal Protein in Delta State, Nigeria: Implication for Extension Services". Journal of Northeast Agricultural University (English Edition). 22 (3): 67–78. doi:10.1016/S1006-8104(16)30009-5.
  19. ↑ Tsang, S. M.; Tsang, Susan M. (2015). "Quantifying the bat bushmeat trade in North Sulawesi, Indonesia, with suggestions for conservation action". Global Ecology and Conservation. 3: 324–330. Bibcode:2015GEcoC...3..324S. doi:10.1016/j.gecco.2015.01.003. PMC 7185848. PMID 32363220.
  20. ↑ Openshaw, J. J.; Hegde, S.; Sazzad, H. M. S.; Khan, S. U.; Hossain, M. J.; Epstein, J. H.; Daszak, P.; Gurley, E. S.; Luby, S. P. (2017). "Bat Hunting and Bat-Human Interactions in Bangladeshi Villages: Implications for Zoonotic Disease Transmission and Bat Conservation". Transboundary and Emerging Diseases. 64 (4): 1287–1293. doi:10.1111/tbed.12505. PMC 5086320. PMID 27125493. S2CID 45437049.
  21. ↑ Sivaperuman, Chandrakasan; Venkataraman, Krishnamoorthy (2018). Indian Hotspots: Vertebrate Faunal Diversity, Conservation and Management (באנגלית). Springer. ISBN 978-981-10-6983-3.
  22. ↑ "Is bat soup a delicacy in China? We debunk a rumour on the origin of the coronavirus". The France 24 Observers (באנגלית). 3 בפברואר 2020. נבדק ב-19 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ 23.0 23.1 "Büyüteç: Çin mutfağı ve koronavirüs salgını nasıl yanlış ilişkilendirildi?". teyit.org (בטורקית). 6 בפברואר 2020. נבדק ב-17 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ↑ Palmer, James (27 בינואר 2020). "Don't Blame Bat Soup for the Wuhan Virus". Foreign Policy (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-16 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ↑ "Is bat soup a delicacy in China? We debunk a rumour on the origin of the coronavirus". 3 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ↑ Schnirring, Lisa (8 בינואר 2020). "Virologists weigh in on novel coronavirus in China's outbreak". CIDRAP (באנגלית). ארכיון מ-8 בינואר 2020. נבדק ב-19 בפברואר 2020. The seafood market at the center of the investigation also sold live animals such as poultry, bats, marmots, and snakes. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ↑ Master, Farah; Yu, Sophie (16 בפברואר 2020). "'Animals live for man': China's appetite for wildlife likely to survive virus". Reuters. נבדק ב-19 בפברואר 2020. Some of the earliest infections were found in people who had exposure to Wuhan’s seafood market, where bats, snakes, civets and other wildlife were sold {{cite web}}: (עזרה)
  28. ↑ "Researchers pinpoint facility near Wuhan seafood market as possible ground zero". NewsComAu (באנגלית). 16 בפברואר 2020. נבדק ב-21 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ↑ Palmer, James (27 בינואר 2020). "Don't Blame Bat Soup for the Wuhan Virus". Foreign Policy (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-19 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ 30.0 30.1 Zhang, Jenny G. (31 בינואר 2020). "Coronavirus Panic Buys Into Racist Ideas About How Chinese People Eat". Eater (באנגלית). נבדק ב-19 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ↑ Ellyatt, Holly (12 בפברואר 2020). "China's wild animal trade changed for good by coronavirus?". CNBC (באנגלית). נבדק ב-14 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ↑ "More Chinese push to end wildlife markets as WHO declares coronavirus emergency". National Geographic (באנגלית). 30 בינואר 2020. אורכב מ-המקור ב-29 בינואר 2020. נבדק ב-14 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ↑ Denyer, Simon; Lyric, Li (26 בינואר 2020). "China bans wild animal trade until coronavirus epidemic is eliminated". The Washington Post. נבדק ב-30 בינואר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  34. ↑ Fine Maron, Dina (7 בדצמבר 2018). "Bats are being killed so people can suck their blood". National Geographic. אורכב מ-המקור ב-7 בדצמבר 2018. נבדק ב-10 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ↑ Lizarro, D.; Galarza, M. I.; Aguirre, L. F. "Tráfico y comercio de murciélagos en Bolivia Traffic and trade of Bolivian bats". {{cite journal}}: Cite journal requires |journal= (עזרה)
  36. ^ 36.0 36.1 Mickleburgh, Simon; Waylen, Kerry; Racey, Paul (2009). "Bats as bushmeat: A global review". Oryx. 43 (2): 217. doi:10.1017/S0030605308000938.
  37. ↑ Yoo, Patrick C. Y. (2019). "Viruses and Bats". Viruses. 11 (10): 884. doi:10.3390/v11100884. PMC 6832948. PMID 31546572.
  38. ↑ Sao Tome and Principe – Kathleen Becker. pp. 74–79.
  39. ↑ Pierson, E. D.; Rainey, W. E. (1992). "The biology of flying foxes of the genus Pteropus: a review". Biological Report. 90 (23).
  40. ↑ "Ebola virus disease". World Health Organization. 30 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ↑ Leendertz, Siv Aina J.; Gogarten, Jan F.; Düx, Ariane; Calvignac-Spencer, Sebastien; Leendertz, Fabian H. (2016). "Assessing the Evidence Supporting Fruit Bats as the Primary Reservoirs for Ebola Viruses". Ecohealth. 13 (1): 18–25. doi:10.1007/s10393-015-1053-0. PMC 7088038. PMID 26268210.
  42. ↑ Zon, H.; Petesch, C. (21 בספטמבר 2016). "Post-Ebola, West Africans flock back to bushmeat, with risk". Associated Press. אורכב מ-המקור ב-25 בדצמבר 2019. נבדק ב-30 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  43. ↑ Hunt, Katie (30 בינואר 2020). "Bats, the source of so many viruses, could be the origin of Wuhan coronavirus, say experts". CNN. נבדק ב-30 בינואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  44. ↑ Gorman, James (10 בפברואר 2020). "Pangolins Are Suspected as a Potential Coronavirus Host". The New York Times. נבדק ב-11 בפברואר 2020. Bats are still thought to be the original host of the virus. {{cite news}}: (עזרה)
  45. ↑ Campbell, Charlie (24 בינואר 2020), "The West Blames the Wuhan Coronavirus on China's Love of Eating Wild Animals. The Truth Is More Complex", Time, נבדק ב-16 בפברואר 2020 {{citation}}: (עזרה)
  46. ↑ "Bat-Eating Linked to Neurological Illness", National Geographic, 13 June 2003
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

בשר עטלף41169081Q17067753

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=בשר_עטלף&oldid=3021329"