אוריון (קבוצת כוכבים)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "כסיל" מפנה לכאן. לערך העוסק במצב של היעדר חוכמה, ראו טיפשות.
אוריון
Orion
Orion IAU.svg

מפת קבוצת הכוכבים אוריון
סמליות אוריון, הצייד המיתולוגי
עלייה ישרה 5 שעות
נטייה °‏5
שטח נראה 594 מעלות מרובעות
דירוג שטח נראה במקום ה-26
מספר כוכבים בבהירות < 3 8
הכוכב הבהיר ביותר ריג'ל (β באוריון)
בהירות הכוכב הבהיר 0.12
מטר מטאורים
מערכות כוכבים גובלות
נראית בין קוי הרוחב °‏85 ו-°‏75
מומלץ לצפות בשעה 21:00 במהלך חודש ינואר

אוריון או הציידיוונית עתיקה: Ὠρίων ; בעברית : כסיל) היא קבוצת כוכבים בולטת, שחולקת את תואר קבוצת הכוכבים הידועה ביותר עם הדובה הגדולה. משום שהיא קרובה לקו המשווה השמימי, ניתן לראות אותה כמעט מכל מקום בעולם. צופה הממוקם בישראל יוכל לראות את קבוצת אוריון בשעות הערב באוקטובר ובנובמבר בכיוון מזרח, ובדצמבר עד מרץ בכיוון דרום.

מאפיינים בולטים

קבוצת הכוכבים אוריון עשירה בכוכבים בהירים ובגרמי שמיים עמוקים. כוכביה החשובים הם:

מלבד ביטלג'וז וריגל, הכוכבים העיקרים במערכת אוריון דומים זה לזה בגיל ובתכונות. דבר זה מלמד שייתכן שמקורם משותף.

אוריון שימושי מאד לאיתור כוכבים אחרים. על ידי המשך קו החגורה דרום-מערבה אפשר למצוא את סיריוס (α בכלב גדול), ועל ידי המשכו צפון-מזרחה נמצא את אלדברן (α בשור). הקו לפאתי מזרח דרך הכתפיים מציין את כיוונו של פרוקיון (α בכלב קטן), והקו מריג'ל דרך בית אל-ג'וז מצביע לעבר קסטור ופולוקס, α בתאומים ו-β בתאומים. השימוש הידוע ביותר הוא למציאת כוכב הצפון באמצעות "חץ הצפון". הזווית החדה בחגורת הצייד (הזווית בין הקו: ζ באוריון, ε באוריון, δ באוריון והקו η באוריון, δ באוריון) נראית כראש חץ, והקצה העליון של החרב (הקו: δ, M42 באוריון) נראה כגוף החץ. החץ מצביע תמיד על כוכב הצפון.

גרמי שמיים עמוקים

חרבו של אוריון תלויה על חגורתו, ומורכבת מהכוכבים ι (יוטא) באוריון, θ (תטא) באוריון, 42 באוריון ו-45 באוריון. θ באוריון הוא כוכב משושה, וגם בטלסקופ קטן ניתן לראות ארבעה מכוכביו, שמכונים "טרפז" ונמצאים בלב ערפילית אוריון (M42). זוהי ערפילית מרהיבה שניתן לזהות בעין לא-מזוינת כעצם שאינו כוכב. ניתן לצפות בה באמצעות משקפת.

עוד ערפילית ידועה היא ערפילית ראש הסוס, IC 434, ליד ζ באוריון (אלניטק). היא מכילה ענן אבק אפל שצורתו נותנת לערפילית את שמה.

מלבד ערפיליות אלו, סקירת אוריון בטלסקופ קטן תגלה עושר רב של גרמי שמיים עמוקים מעניינים, ביניהם M43 וערפילית הלהבה.

היסטוריה

קבוצת הכוכבים אוריון

אוריון זוהה כבר בימי-קדם בזכות כוכביו הבוהקים, אם כי תרבויות שונות ראו אותו באופנים שונים. השומרים הקדמונים ראו בדגם הכוכבים האוריוני 'כבשה', בעוד הסינים הקדמונים הכניסו את אוריון לגלגל המזלות בן 28 המזלות שלהם, קסיו (宿). כנראה בשל חגורת אוריון, שמה הסיני של הקבוצה הוא שן (參), כלומר שלוש (ראה קבוצות כוכבים סיניות). במצרים העתיקה הכוכבים נחשבו מנחה לאל אוסיריס. שלוש הפירמידות הגדולות בגיזה תואמות לחגורת אוריון, קרי - אוסיריס.

כסיל בספרות היהודית

בתנ"ך כסיל מופיע כקבוצת כוכבים בספר איוב ובעמוס. המילה המקראית היא במשמעות טיפש או מכוסה עיניים: "החכם - עיניו בראשו, והכסיל - בחושך הולך" (קהלת) "ואת היותרת על הכסלים" (ויקרא). מקובל לזהות את "כסיל" עם אוריון[1]. אם אמנם אוריון הוא זיהוי כסיל, הרי שמשמעותו מכוסה, וזאת משום שהופעתו בחורף בימים מעוננים. באגדתא שבתלמוד הבבלי[2], ועל פי ביאור רש"י על הסוגיה[3] הכסיל מזוהה עם הקיץ דווקא[4]. היו שזיהו את כסיל לכן בקבוצת המחרשה הקטנה - השם הקדום לעגלה הקטנה[5]אבן עזרא[6] מזהה אותו עם (קבוצת כוכבים שאחד מהם הוא) לב העקרב, אך לדברי הרב מרדכי גנוט[7] "כמעט כל המפרשים מערערים על קביעה זו". רבי סעדיה גאון, רבי יונה אבן ג'נאח ועוד מזהים את כסיל עם קאנופוס[7].


בפיוטים ימי ביניימים שונים מופיע הכסיל, כאחד מהמראות הבהירים, כך לדוגמה בפיוט 'מראה כהן' ליום הכיפורים[8]. בספרות הקבלה לכסיל יש כוחות חימום - בעקבות המדרש, ובעיקר במשמעותו השנייה כרשע במשלי ואיוב.

אוריון במיתולוגיה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אוריון (מיתולוגיה)

על קבוצת הכוכבים אוריון ישנם מספר סיפורים במיתולוגיה היוונית.

מפת כוכבים

ייתכן שבמקרה זה שם מערכת הכוכבים קדם לאגדה, משום שהוצע ששם מערכת אוריון בא מאורו-אנא האכדי, ושהאגדה נבעה ממיקום המערכת בכיפת השמיים.

לפי מספר מקורות קבוצת אוריון מורכבת למעשה משלושה גופים בעלי שלוש זרועות, שתי רגליים מסועפות ואחת מרכזית וקטנה, ושלושה גופים תחומים במותניים. יחד עם גופים נוספים במזל מאזניים (שביל החלב, קבוצות הכוכבים ג'ירף, לינקס, תאומים, כלב גדול ועגלון), ייתכן שזהו מוצא האגדה על גריון, שמהווה את אחת משתים עשרה המטלות של הרקולס.

המסתכל בשמיים יוכל לראות את החגורה כחגורתו של אוריון, מצפון לחגורה 2 כוכבים אשר הם כתפיו של אוריון ומעליהם משולש אשר הוא ראשו. מדרום לחגורה 2 כוכבים אשר הם רגליו של אוריון וביניהם כת הקשת שלו אשר מסומנת ב-3 כוכבים. ממזרח לכתפו הימנית של אוריון מס' כוכבים היוצרים קשת. הקשת מכוונת אל פר.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • יגאל פת-אל - האנציקלופדיה של קבוצות הכוכבים, הוצאת קוסמוס (2005).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. הרב נסים וידאל, צבא השמים, כרך ה', ירושלים תשס"ו, עמ' 240; הרב זלמן מנחם קורן, הערות על מאמרו של רבי יחיאל מיכל שלזינגר "על ענין השעות הנזכרות בתלמוד", בתוך ספר זיכרון אש תמיד, ירושלים תשמ"ט, עמ' תשצ"ג; הרב מרדכי גנוט, "מהו הכסיל אשר ייראה בתמוז בציון?", בתוך אספת מחקרים תורניים - תשל"ז, ירושלים תשל"ז, עמ' קל"ח, מתרגום השבעים והוולגטה; הרב מרדכי גנוט בדעת רוב המפרשים, לוח דבר בעתו - ה'תשס"ז, עמ' 338; עמוס חכם, "הכוכבים ומסילותם במקרא", בתוך כתב עת מחניים, חוברת קכ"ה, תשל"ב, עמ' ק"ז; עמוס חכם, דעת מקרא - איוב, פרק ט', פסוק ט', ירושלים תשמ"ח, עמ' ע'; אנציקלופדיה מקראית, ערך "כימה וכסיל", הוצאת מוסד ביאליק, כרך ד', עמ' 103; עולם התנ"ך - איוב, הוצאת ספרי חמד, עמ' 207. ראה עוד בחוות יאיר, סי' רי"ט, ד"ה בספריהם, מכון עקד ספרים, בני ברק תש"ס, עמ' תרכ"א.
  2. תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נח עמוד ב.
  3. ד"ה שאלמלא.
  4. וראו הרב נסים וידאל, צבא השמים, כרך ה', ירושלים תשס"ו, עמ' 242-240, שמבאר את דעת רש"י באופן שאף הוא מסכים לזיהוי עם אוריון.
  5. אביתר כהן, על כסיל וכשיל (קבוצת כוכבים), באתר הניווט בתנ"ך
  6. ספר ישעיהו, פרק י"ג, פסוק י'; ספר איוב, פרק ט', פסוק ט'; ספר איוב, פרק ל"ח, פסוק ל"א; ספר עמוס, פרק ה', פסוק ח'.
  7. 7.0 7.1 הרב מרדכי גנוט, "מהו הכסיל אשר ייראה בתמוז בציון?", בתוך אספת מחקרים תורניים - תשל"ז, ירושלים תשל"ז, עמ' קל"ח.
  8. "מראה כהן", באתר הזמנה לפיוט


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0