בתי מילנר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בתי מילנר. פרט מתוך גלויה המציגה שכונות חדשות בירושלים. סביבות 1900[1]

בתי מילנר (בשמם המלא: בתי שלמה מילנר; לעיתים בתי שלמה. שמה הרשמי: אגודת שלמה) היא שכונה ירושלמית ותיקה, שכונת חצר ליד בתי אונגרין. נבנתה על ידי שלמה מילנר, חלוץ תעשיית הטחינה בישראל[2], ונושאת את שמו.

היסטוריה

בשנת ה'תרנ"ב, 1892, הונח היסוד לשכונה עם יסוד "אגודת שלמה", בידי שלמה מילנר, סוחר ותעשיין ביישוב, יליד מרמורש שברומניה. האגודה רכשה מגרש שעליו התקיים בעבר בית חרושת לייצור מרצפות ממלט, של יעקב מן, סמוך לבתי אונגרין[3] ועליו הונחה אבן הפינה לשכונה החדשה. נבנו בשכונה שלושים וחמש דירות, שנמכרו לעניים במחירים נמוכים, במסגרת כולל מרמורש. מלבד בית הכנסת שנוסד בשכונה, הוקדשה בידי האגודה דירה אחת להכנסת אורחים ולמגורי מעוטי יכולת.

השכונה נחנכה ב-1898.

ביוני 1928 נשרפו ארבעה בתים בחצר בתי מילנר בשל שרפה שפרצה בליל שבת[4].

בשכונה שכנו בית הכנסת "ישועת ישראל" של חסידי ויז'ניץ ובו כולל מרמורוש-ויז'ניץ, ישיבת תפארת צבי[5] וישיבת מיר באחד מגלגוליה הראשונים בירושלים. בין תושביה: האדמו"ר רבי גדליה משה גולדמן מחסידות זוויהל בשנותיו הראשונות בארץ ישראל[6].

השכונה נחשבת לצפופה במיוחד ונכללה באזורי ההריסה המנדטוריים משנת 1944, אזורים שבשל הצפיפות בהם (בדרך כלל בנייה על יותר מ-90% משטח המגרש) נאסר באופן גורף לבצע בהם כל שינוי או תוספת בנייה, למעט שיפורים סניטריים. הוראה שנאכפה בידי הוועדה המקומית לבנין ערים גם לאחר קום המדינה[7].

במלחמת העצמאות עמדה השכונה בקו החזית, מול מעבר מנדלבאום, אולם לא ננטשה בידי תושביה למרות ירי הצלפים הבלתי פוסק אל השכונה[8].

השכונה נחשבת חלק משכונת מאה שערים רבתי, ומבחינה מנהלית היא חלק מתת-רובע 082 (גאולה ומאה שערים).

לקריאה נוספת

  • שבתי זכריה, ירושלים של מטה, ירושלים תשס"ג, פרק כד: שכונת בתי מילנר, עמ' 139–142.
  • בנימין קלוגר, ירושלים שכונות סביב לה : השכונות מחוץ לחומה [...] יסודן ומפעלן [...] בצירוף פנקסי התקנות, ירושלים תשל"ט. אגודת שלמה תרנ"ב: בתי מילנר, עמ' 97.
  • אלונה ורדי (עורכת), מדריך ישראל החדש, כרך 12: ירושלים, עמ' 98.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מובאת אצל יהושע בן-אריה, להלן "קישורים חיצוניים".
  2. ^ תדהר, ב, עמ' 733.
  3. ^ חיים המבורגר, שלושה עולמות, ג, עמ' מב.
  4. ^ דליקה, הארץ, 17 ביוני 1928.
  5. ^ מוסדות הישוב הישן, דואר היום, 5 ביוני 1931.
  6. ^ גולדמן, יסוד צדיק, ירושלים תשע"א, עמ' רנו.
  7. ^ זאב אפלבוים, בוטלו חוקי הבניה הבריטיים, חרות, 29 ביולי 1952.
  8. ^ שבתי זכריה, להלן "לקריאה נוספת".
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0