ג'ון הארדינג
 | |
| ג'ון הארדינג | |
| לידה |
10 בפברואר 1896 סאמרסט, האימפריה הבריטית  |
|---|---|
| פטירה |
20 בינואר 1989 (בגיל 92) דורסט, בריטניה |
| השתייכות |
 הצבא הבריטי |
| תקופת הפעילות | 1914–1955 (כ־41 שנים) |
| דרגה |
 פילדמרשל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד דיוויזיית השריון ה-7 מפקד הקורפוס ה-8 מפקד הקורפוס ה-13 מפקד פיקוד הדרום מפקד כוחות היבשה במזרח הרחוק מפקד ארמיית הריין ראש המטה הכללי הקיסרי | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה ההתערבות הבריטית במלאיה מרד המאו מאו ההתערבות הבריטית בקפריסין | |
| עיטורים | |
 מסדר האמבט (אביר הצלב הגדול) מסדר האימפריה הבריטית (מפקד) אות השירות המצוין הצלב הצבאי לגיון ההצטיינות (מפקד) | |
אלן פרנסיס "ג'ון" הארדינג, ברון הארדינג הראשון מפיטרטון (באנגלית: John Harding, 1st Baron Harding of Petherton; 10 בפברואר 1896 - 20 בינואר 1989) היה פילדמרשל בצבא בריטניה אשר פיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה, ושימש כראש המטה הכללי הקיסרי בין 1952-1955.
ביוגרפיה
תחילת דרכו
הארדינג נולד ב-10 בפברואר 1896 במחוז סאמרסט שבבריטניה, כבנם של פרנסיס ואליזבת הארדינג. ב-15 במאי 1914 הוא התגייס לצבא בריטניה כלוטננט משנה, והוצב בגדוד ה-11 (רובאי פינסבורי) של רגימנט לונדון. ב-1915, במהלך מלחמת העולם הראשונה, צורף לקורפוס הקלעים, ובאוגוסט של אותה שנה לחם במערכת גליפולי. במרץ 1917 הועלה לדרגת לוטננט והועבר לרגימנט סאמרסט. הוא לחם בקרבות במזרח התיכון, והשתתף בין היתר בקרב עזה השלישי בנובמבר של אותה שנה, ועל חלקו בקרב קיבל את הצלב הצבאי. בתקופה שבין מלחמות העולם, הוא אימץ לעצמו את השם "ג'ון", אשר הפך לפופולרי בקרב חבריו. ב-1921 הוא נשלח להודו. ב-11 באוקטובר 1923 הועלה לדרגת קפטן. לאחר מכן למד במכללה לפיקוד ומטה, וב-1930 הוצב במטה פיקוד הדרום. ב-1933 הועבר למטה הבריגדה ה-13, וב-1 ביולי 1935 הועלה לדרגת מייג'ור ומונה למפקד פלוגה בגדוד ה-2. הוא שרת תקופה מסוימת באגף המבצעים של משרד המלחמה, לפני שב-1 בינואר 1938 הועלה לדרגת לוטננט קולונל.
מלחמת העולם השנייה
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בספטמבר 1939, מונה הארדינג למפקד הגדוד ה-1 שברגימנט סאמרסט. הגדוד שלו השתתף בדיכוי מרידות מקומיות בווזיריסטן, והוענקה לו דרגה זמנית של בריגדיר. בספטמבר 1940 הוא הוצב במטה פיקוד המזרח התיכון, ובדצמבר של אותה שנה מונה לראש מטה חיל המדבר המערבי, והשתתף בקרבות הפלישה האיטלקית למצרים. במקביל הוענקה לו דרגת מפקד במסדר האימפריה הבריטית. ב-6 באפריל 1941, נפלו ריצ'רד אוקונור מפקד חיל המדבר המערבי ופיליפ נים בשבי קורפוס אפריקה הגרמני, והועברו לשבי באיטליה. בשל כך, תפס הארדינג את הפיקוד באופן זמני על חיל המדבר המערבי. ב-9 באוגוסט של אותה שנה הוענקה לו דרגת קבע של קולונל, וכן אות השירות המצוין. בספטמבר 1941, אורגן חיל המדבר המערבי מחדש, והפך להיות הקורפוס ה-13. הארדינג מונה לראש מטה הקורפוס. ב-14 בספטמבר 1942 הוענקה לו דרגה זמנית של מייג'ור גנרל, והוא מונה למפקד דיוויזיית השריון ה-7 ("עכברי המדבר"), אשר הייתה חלק מהקורפוס ה-13 שהיה חלק מהארמייה השמינית. במהלך קרב אל-עלמיין השלישי, הוא הוביל בעצמו את כוחות הדיוויזיה לקרב, ונפצע מפגיעת רסיס פגז.
בנובמבר 1943 הוחזר לבריטניה, מונה למפקד הקורפוס ה-8, והכין אותו לקראת פלישת בעלות הברית לאיטליה. לאחר מכן מונה לראש מטה קבוצת הארמיות ה-15, תחת פיקודו של הרולד אלכסנדר. קבוצת הארמיות לחמה בזירה האיטלקית, כשתחת פיקודה פועלות הארמייה האמריקנית החמישית והארמייה הבריטית השמינית. ביולי1944 כבשה קבוצת הארמיות את רומא, ובדצמבר 1944 החליף הגנרל האמריקני מארק קלארק את אלכסנדר בפיקוד על קבוצת הארמיות, אולם הארדינג נותר ראש מטהו. במרץ 1945 החליף הארדינג את סידני קירקמן בפיקוד על הקורפוס ה-13, ולחם עמו במתקפת האביב של בעלות הברית בצפון איטליה כשתחת פיקודו פועלת הדיוויזיה ההודית ה-10 לצד קבוצת קרב איטלקית. הקורפוס שלו כבש את טריאסטה, ונעצר עם כניעת הכוחות הגרמניים באיטליה ב-2 במאי. על חלקו במהלך המלחמה הוענקה לו דרגת אביר מפקד במסדר האמבט, ודרגת מפקד בלגיון ההצטיינות מנשיא ארצות הברית הארי טרומן.
לאחר המלחמה
ב-19 באוגוסט 1946 הועלה לדרגת לוטננט גנרל ובנובמבר של אותה שנה מונה למפקד כוחות היבשה הבריטיים באגן הים התיכון. ביולי 1947 הוא מונה למפקד פיקוד הדרום. במקביל, החל מ-28 ביולי 1949 פיקד על כוחות היבשה הבריטיים במזרח הרחוק במהלך השלבים הראשונים של המעורבות הבריטית במלאיה כנגד הכוחות הקומוניסטיים במדינה. ב-9 בדצמבר 1949 הועלה לדרגת גנרל מלא, וב-21 באוקטובר 1950 מונה ליועצו הצבאי של ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת. ביום הולדתו של המלך ב-1951, העלה אותו המלך לדרגת אביר הלב הגדול במסדר האמבט. ב-30 באוגוסט של אותה שנה הוא מונה למפקד ארמיית הריין אשר הוצבה בגרמניה. ב-1 בנובמבר 1952 החליף את ויליאם סלים בתפקיד ראש המטה הכללי הקיסרי, ושימש בתפקיד בעת דיכוי מרד המאו מאו בקניה. ב-21 ביולי 1953 הוא הועלה לדרגת פילדמרשל. ב-29 בספטמבר 1955 הוא פרש מהצבא.
ב-3 באוקטובר 1955 הוא מונה למושל הבריטי של קפריסין. תקופת כהונתו הייתה סוערת ביותר, כיוון שהתושבים באי מאסו בשלטון הבריטי. ממשלת בריטניה הייתה במשא ומתן עמם, בעוד הארדינג מצדו נקט בצעדים מחמירים כדי לשפר את המצב הביטחוני ולמגר את ארגון אאוקה. עוצר הוטל לעיתים קרובות, נפתחו מחנות ריכוז, התבצעו מעצרים לא מוגבלים ללא משפט והוטל עונש מוות על מי שנשא נשק או חומר העשוי לשמש בהכנת פצצה. חלק מההוצאות להורג היו שנויות במחלוקת, ועוררו זעם רב בקפריסין ובעולם. הארדינג ניסה להגיע למשא ומתן עם הארכיבישוף מקאריוס השלישי, אשר היה מתון יחסית, ומשזה נכשל, הגלה את מקאריוס מהאי. ב-21 במרץ 1956 ארגון אאוקה ניסה להתנקש בחייו, אולם פצצת הזמן שהונחה מתחת למיטתו לא התפוצצה. בעקבות כך הציע הארדינג פרס של 10,000 לירות שטרלינג על ראשו של הגנרל גאורגיוס גריבאס, מנהיג אאוקה.
אל מול הביקורת הגוברת בבריטניה ובעולם כנגד המדיניות הברוטלית שלו שנתפסה כלא-יעילה, התפטר הארדינג מהתפקיד ב-22 באוקטובר 1957. בינואר 1958 הוענק לו התואר "ברון הארדינג הראשון מפיטרטון" מאליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת. הוא נפטר בביתו במחוז דורסט ב-20 בינואר 1989 בגיל 92.
קישורים חיצוניים
- ג'ון הארדינג באתר הגנרלים של מלחמת העולם השנייה (באנגלית)
- מפקדי הכוחות הבריטים וראשי המטה הכללי הבריטי
- קצינים בריטים במלחמת העולם הראשונה
- גנרלים בריטים במלחמת העולם השנייה
- מרשלים בריטים
- מסדר הבירית: אבירים וגבירות
- מסדר האמבט: אבירים וגבירות הצלב הגדול
- מעוטרי אות השירות המצוין
- קרב אל-עלמיין
- מפקדי ארמיות בצבא בריטניה
- מפקדי גייסות בצבא בריטניה במלחמת העולם השנייה
- בוגרי קינגס קולג' לונדון
- ילידי 1896
- נפטרים ב-1989