הנסיך פרדריק, דוכס יורק ואלבני
 | |||||||
| דיוקן ידי תומאס לורנס | |||||||
| לידה |
16 באוגוסט 1763 ארמון סנט ג'יימס, לונדון, ממלכת בריטניה הגדולה | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
5 בינואר 1827 (בגיל 63) בית רוטלנד, לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד | ||||||
| מקום קבורה | כנסיית ג'ורג' הקדוש, טירת וינדזור | ||||||
| בת זוג | פרדריקה שארלוט מפרוסיה | ||||||
| שושלת בית הנובר | |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
| |||||||
הנסיך פרדריק, דוכס יורק ואלבני (באנגלית: Prince Frederick, Duke of York and Albany; 16 באוגוסט 1763 – 5 בינואר 1827) היה בנו השני של ג'ורג' השלישי, מלך הממלכה המאוחדת ונסיכות הבוחר מהנובר ורעייתו, שארלוט ממקלנבורג-שטרליץ. פרדריק היה מדינאי ומצביא, שירת בתור המפקד העליון של הכוחות המזוינים של בריטניה בין השנים 1795–1809 ומאוחר יותר בין השנים 1811–1827, במהלך כהונתו בתפקיד הביא פרדריק לרפורמות לארגון מחודש של הצבא שכללו שינויים במנהל הצבא ובגיוס. פרידריק כיהן בתפקיד הנסיך-בישוף של אוסנבריק במסגרת האימפריה הרומית הקדושה. פרידריק ידוע בעיקר על פועלו במהלך מלחמות המהפכה הצרפתית והמלחמות הנפוליאוניות וכתביו המאוחרים אודות המלחמות. במהלך כהונתו של אחיו הבכור, ג'ורג' הרביעי, מלך הממלכה המאוחדת, פרדריק היה יורש העצר המיועד אך הוא נפטר בשנת 1827 לפני אחיו הבכור ועל כן את ג'ורג' הרביעי ירש אחיהם ויליאם הרביעי, מלך הממלכה המאוחדת.
ביוגרפיה
תחילת דרכו
הנסיך פרדריק אוגוסטוס נולד ב-16 באוגוסט 1763, בארמון סנט ג'יימס, לונדון, ממלכת בריטניה הגדולה. פרדריק נולד שנה לאחר אחיו הבכור, ג'ורג', והיה בנם של ג'ורג' השלישי, מלך בריטניה הגדולה ורעייתו, המלכה שארלוט ממקלנבורג-שטרליץ. בגיל שישה חודשים מונה פרדריק לתפקיד הנסיך-בישוף של אוסנברוק, אזור בחסות נסיכות הבוחר מהנובר, האימפריה הרומית הקדושה. פרדריק היה לאביר מסדר הבירית ומסדר האמבט. פרדריק למד בחינוך פרטי ביחד עם אחיו הבכור. בשנת 1780, בהחלטת אביו, החל פרדריק בקריירה צבאית ומונה ישירות לדרגת קולונל בכוחות המזוינים של בריטניה. בין השנים 1781–1788 פעל פרדריק בהנובר, שם התחנך באוניברסיטת גטינגן (אשר נוסדה בידי סבא רבא שלו, ג'ורג' השני, מלך בריטניה) והשתתף במסדרים צבאיים של ממלכת פרוסיה ומלוכת הבסבורג.
הודות למעמדו האריסטוקרטי הועלה פרדריק בשנת 1784 לדרגת לוטננט גנרל. בהמשך מונה פרדריק לדוכס יורק, דוכס אולבני ורוזן אלסטר (חבל ארץ בצפון אירלנד). בשנת 1791 התחתן פרדריק בארמון שרלוטנבורג, ברלין, עם הנסיכה פרדריקה שארלוט מפרוסיה, בתו של פרידריך וילהלם השני, מלך פרוסיה, בנישואים פוליטיים. בעת הגיע הזוג לבריטניה התקיימה חתונה שנייה בבית המלכה, לונדון[1]. היחסים בין השניים היו קרים ולזוג לא נולדו ילדים. למרות זאת שמרו השניים על מעמדם בכדי למנוע תקרית שעלולה להביך את מוסד המלוכה הבריטית.
המלחמות בצרפת
בשנת 1793 הועלה פרדריק לדרגת גנרל. באותה שנה החלה המערכה בפלנדריה בין הרפובליקה הצרפתית הראשונה והקואליציה האנטי-צרפתית הראשונה, שבריטניה הייתה חלק ממנה. כוחות בריטים תחת פרדריק לקחו חלק מרכזי במצור המוצלח על ולנסיין נגד צבא צרפת המהפכנית. לאחר סדרת ניצחונות פלשו כוחות הקואליציה לעבר נור אך נדחקו לכדי נסיגה עקב מתקפת נגד צרפתית בהנהגת הגנרל הצרפתי ז'אן ויקטור מארי מורו. לאחר הקרב נקרא פרדריק לשוב לבריטניה. בשנת 1795 הוא הועלה לדרגת פילדמרשל והפך למפקד העליון של הכוחות. בתפקיד זה החל פרדריק בסדרת רפורמות בסדרו שב הצבא. תחילה נעשו רפורמות בדרכי הגיוס, חלוקת המנהל ואימוני המגויסים החדשים ובהמשך יצא פרדריק במערכה לטיהור הדרג הצבאי מהשחיתות הפוליטית.
בשנת 1799 התגלה לבריטים כי פועלו של הגנרל הצרפתי נפוליאון בונפרטה בפלישתו למצרים ובמסעו בארץ ישראל נועד בשביל להשיג נקודת דרך וממנה לפלוש לתת-היבשת ההודית ולערער את מעמדה של חברת הודו המזרחית הבריטית[2]. בכדי למנוע אפשרות של חידוש ההשפעה הצרפתית בתת-היבשת (קודם למלחמת שבע השנים הייתה השפעה צרפתית מרובה בתת-היבשת) הורה פרדריק על שתי פעולות: הראשונה קראה לפגוע בדרך האספקה של נפוליאון במצרים, כפי שנעשה בידי האדמירל הבריטי הוריישו נלסון במהלך קרב הנילוס, השנייה הייתה לצאת למלחמה שתנטרל את ממלכת מייסור אשר שליטה, טיפו סולטאן, התגלה כתומך צרפתי וכיריב מרכזי להשפעת הבריטים בתת-היבשת. שתי הפעולות הסתיימו בהצלחה ובסופן הפכה ממלכת מייסור למדינת חסות בריטית אשר דרכה התפרשה ההשפעה של הודו הבריטית בדרום תת-היבשת לעבר האימפריה המראטהית.
הרפורמות המנהליות של פרדריק אפשרו אינטגרציה מוצלחת יותר של הצבא הבריטי לתוך צבאות שונים, דוגמת החיבור בין כוחות בריטים לבין הצבא הפורטוגזי במהלך מלחמת חצי האי נגד הקיסרות הצרפתית הראשונה וממלכת ספרד הנפוליאונית. בשנת 1809 חבר בית הנבחרים הבריטי, גווילם לויד וורדל, האשים את פרדריק בכך שאפשר לעלמה מארי אן קלארק להשפיע על קבלת ההחלטות שלו. מרי אן קלארק, לקחה כספים מקצינים בחירים בצבא הבריטי בתמורה להבטחתה שהדוכס יקדם אותם בדרגות. הפרשייה גררה אחריה מבוכה רבה לבית המלוכה הבריטית אשר בסופו של דבר הביאה את פרדריק להתפטר מתפקיד המפקד העליון של הכוחות המזוינים. בשנת 1811 מצבו הבריאותי של המלך ג'ורג' השלישי החמיר, מה שהביא את בנו הבכור, ג'ורג', נסיך ויילס, להתמנות לתפקיד של עוצר (שליט). עוד באותה השנה מינה ג'ורג' את אחיו הצעיר, פרדריק, חזרה לתפקיד המפקד העליון.
שנים אחרונות
פרדריק מילא תפקיד מרכזי במהלך מלחמת הקואליציה האנטי-צרפתית השישית והקואליציה האנטי-צרפתית השביעית. אך פעל בין השנים 1811–1815 מתוך בריטניה. במהלך המלחמות הנפוליאוניות, מתנגדים רבים לכתר הבריטי ערקו מהצבא וברחו דרך האוקיינוס האטלנטי לעבר ארצות הברית. פרדריק הנהיג מדיניות של עירוב הצי המלכותי הבריטי בכדי לתפוס עריקים בעודם בורחים לאמריקה הצפונית ולהעמידם לדין. מדיניות זאת הביאה לכך שספינות הצי הבריטי עצרו את תנועתן של אוניות מהגרים לארצות הברית. הדבר החמיר את יחסי ארצות הברית–הממלכה המאוחדת ביחד עם סכסוכים טריטוריאליים בין ארצות הברית למושבות הבריטיות בצפון אמריקה (קנדה לעתיד). הממשל הבריטי התנגד למלחמה אפשרית עם ארצות הברית שכן המלחמה עם צרפת עדיין התמשכה אך ביוני 1812 בתמיכת נשיא ארצות הברית ג'יימס מדיסון, עברה בקונגרס של ארצות הברית החלטה להכריז מלחמה על האימפריה הבריטית, ובכך החלה מלחמת 1812. הרפורמות שהנהיג פרדריק בצבא הבריטי חיזקו את שיתוף הפעולה עם הצבא הפרוסי במהלך קרב ווטרלו שהיה הגדול בקרבות הקואליציה השביעית.
בשנת 1817 אירע משבר ירושה עקב מותה של בתו היחידה של ג'ורג', נסיך ויילס. משבר זה הביא לכך שפרידריק נקבע להיות יורש העצר לאחר אחיו הבכור, שירש את הכתר רשמית בשנת 1820 לאחר מות אביהם ג'ורג' השלישי. פרדריקה, אשתו של הדוכס פרדריק, נפטרה ב-6 באוגוסט 1820, זמן קצר לאחר מותו של ג'ורג' הרביעי ומותו של הנסיך אדוארד אוגוסטוס, דוכס קנט וסטראת'רן, אחיו של פרדריק. פרדריק נפטר בשנת 1827, בגיל 63. במותו החליף אותו אחיו הצעיר ויליאם בתפקיד יורש העצר, אשר מאוחר יותר יהפוך לויליאם הרביעי, מלך הממלכה המאוחדת. פרדריק מפורסם בסדרת ספרים היסטוריים שכתב אודות המלחמות הנפוליאוניות ונפוליאון עצמו בפרט.
אילן יוחסין
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הנסיך פרדריק, דוכס יורק ואלבני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ החתונה השנייה התרחשה בכדי שתנתן ברכה לזוג מידי הארכיבישוף מקנטרברי, ראש הכנסייה האנגליקנית.
- ^ סטיבן אינגלנד, נפוליאון: חיים פוליטיים, ספריית מעריב: עמוד 167, 2009
