גורדי שחקים בישראל
גורדי שחקים נמצאים כיום כמעט בכל עיר מרכזית בישראל, כחלק מהליך העיור, העיבוי והציפוף של מרכזי הערים, המאפיין את כלל הערים בישראל, ובמיוחד ערי גוש דן.
גורד השחקים הראשון בישראל, מגדל שלום, החזיק שנים ארוכות בתואר "גורד השחקים הגבוה בישראל". מאז, בתהליך ארוך שנמשך למעלה מ-40 שנה, וביתר שאת משנות ה-90 של המאה ה-20 ואילך, מתרבים גורדי השחקים המתוכננים ונבנים כמעט בכל עיר מרכזית בישראל. התהליך, שהחל בתל אביב רבתי, החסרה שטחים פנויים לבנייה רוויה, המשיך והתרחב לשאר חלקי הארץ, וכיום ישנם גורדי שחקים מתוכננים וקיימים הגבוהים ביותר מ-100 מטרים ממגדל שלום.
מגדל עזריאלי שרונה הוא גורד השחקים הגבוה בישראל, המתנשא לגובה של 238.5 מטרים. בישראל ישנם כיום למעלה מ-750 גורדי שחקים בעלי 20 קומות ומעלה, כולל כאלו שנמצאים בתהליך בנייה בפועל.
תוכן עניינים
גורד השחקים הגבוה בישראל
ערך מורחב – גורד השחקים הגבוה בישראל
עד כה החזיקו בתואר ארבעה בניינים בלבד: הראשון הוא מגדל שלום מאיר התל אביבי. גובהו 120 מטר, הוא נבנה בשנת 1965 והחזיק בתואר במשך כ-34 שנה - עד שנת 1999. בשנה זו נחנכו מגדלי עזריאלי והתואר עבר למגדל עזריאלי העגול שגובהו 187 מטר, גם הוא בתל אביב. שנתיים לאחר מכן ירש את התואר מגדל משה אביב הרמת-גני על 235 המטרים שלו, תואר שנשמר עד שנת 2016. בשנת 2016 נטל את התואר מגדל עזריאלי שרונה בתל אביב המתנשא לגובה 238.55 מטרים.
120
מטר |
187
מטר |
235
מטר |
238.5
מטר |
|
שלום מאיר | עזר' העגול | משה אביב | עזר' שרונה | שם |
---|---|---|---|---|
1965-1999 | 1999-2001 | 2001-2016 | 2016-היום | שנים |
34 שנה | שנתיים | 15 שנים | - | תקופה |
התפתחות גורדי השחקים בישראל



עד שנות ה-90 נבנו לא מעט גורדי שחקים גבוהים בישראל, ביניהם מגדל אשכול בחיפה, מגדלי דיזנגוף ומגדל גן העיר בתל אביב, חלק ממגדלי מתחם הבורסה שברמת גן ועוד רבים אחרים; אבל עיקר התנופה בבניית גורדי שחקים גבוהים בישראל התרחשה מאמצע שנות ה-90 ועד היום. מתוך רשימת 30 המגדלים הגבוהים בישראל, רק חמישה נבנו לפני 1995, ומתוך עשרת הגבוהים, שבעה נבנו משנת 2000 ואילך.
שנות השישים
במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20 הוקמו מספר מבנים גבוהים מוכרים, כמו מצודת זאב, בית אל על בתל אביב, בניין עיריית תל אביב, בית מנורה, מגדל אגד בחיפה ומגדל שמשון בבורסת היהלומים ברמת גן (שהיה המגדל הראשון מיני רבים באזור זה). בשנת 1965 נבנה מגדל שלום במקום בו עמדה הגימנסיה העברית הרצליה. המגדל שימש במשך שנים ארוכות מקור גאווה לישראלים רבים, שראו בו סמל להתקדמות הטכנולוגית בישראל. המגדל זכה גם לביקורת שנים לאחר מכן, עקב מיקומו בלב הנוסטלגי של תל אביב והצורך בהריסת בניין גימנסיה הרצליה לצורך בנייתו.
הקמת בורסת היהלומים
אזור בורסת היהלומים ברמת גן מוכר בישראל במיוחד בשל הריכוז הגבוה של גורדי שחקים שבו. אזור זה כולל ארבעה מבנים אשר שייכים ישירות לבורסת היהלומים, ועוד מבנים ומגדלים רבים המשמשים לצורכי משרדים, מלונאות ומעט מגורים. מגדל שמשון, שהוקם בשלהי שנות ה-60 וגובהו 79 מטרים הכוללים 23 קומות, הוא היום למעשה השישי בגובהו באזור בורסת היהלומים. למעלה מ-160 מטרים מפרידים בינו לבין מגדל משה אביב, שהוא המגדל הגבוה במתחם.
מגדלי מתחם הבורסה כוללים כיום את מגדל שמשון, מגדל מכבי (די מול) – 1978, מגדל יהלום (הגבוה מבין המגדלים ששייכים ישירות לבורסת היהלומים) – 1989, לאונרדו סיטי טאוור – שנת 2000 ומגדל משה אביב (מגדל שער העיר), שנפתח בשנת 2002. את תואר המגדל הגבוה במתחם הבורסה וברמת גן בכלל החזיקו חמישה מגדלים שונים מאז תחילת הבנייה לגובה באזור.
שנות השבעים
בשנות ה-70 לא נבנה מספר רב של גורדי שחקים, אך הוקמו במהלכן בירושלים ובתל–אביב מספר מלונות גבוהים ובהם (בשמותיהם היום) שרתון מוריה, שרתון תל אביב, קרלטון ודן פנורמה. בירושלים, בה הייתה עד שנות השבעים קיימת מדיניות של שמירה על קו רקיע נקי מגורדי שחקים, נבנה מגדל קראון פלאזה (1973) נחשב במשך תקופה ארוכה למגדל הגבוה בעיר, וכן שרתון פלאזה ירושלים.
בחיפה הוקם בשנת 1978 מגדל אשכול, שבו 30 קומות. המגדל נחשב עד שנת 2002 לגבוה ביותר בחיפה בפרט ובצפון הארץ בכלל. כאשר הוקם הוא היה למעשה המגדל הגבוה ביותר בישראל מחוץ לתל אביב. מגדל אשכול, שהוא המגדל הראשי של אוניברסיטת חיפה, היה מגדל האוניברסיטה הגבוה ביבשת אסיה עד שנת 1989, והוא עדיין המבנה הראשון הנגלה לכל נוסע המגיע לאזור חיפה או הקריות.
שנות השמונים
שנות ה-80 אופיינו בבנייה גבוהה יותר, אך עדיין מתונה בהשוואה להתפתחות בשנות ה-90. באותו עשור נבנו דיזנגוף סנטר ומגדליו, מגדל דניאל פריש, מגדל מרגנית בקריה שבתל אביב, מגדל גן העיר, וכן מגדלי פנורמה על הכרמל בחיפה. באותה עת החלה להתפתח מגמת בנייני מגורים גבוהים, אך התופעה עדיין לא התפשטה באופן רחב כבעשור שלאחר מכן.
שנות ה-90 ושנות ה-2000
החל מאמצע שנות ה-90, בזכות השגשוג הכלכלי בישראל, חלה מהפכה אשר תוצאותיה נראו רק לקראת סוף העשור. בתקופה זו החלו לבנות גורדי שחקים רבים, במיוחד באזור תל אביב ורמת גן, אשר היו גבוהים משמעותית ובעלי מספר קומות רב יותר מבעבר.
לשם השוואה ניתן לראות כי מקום המדינה ועד 1998 נבנו בישראל פחות מ-10 גורדי שחקים מעל ל-25 קומות, בעוד בשנים 1999 ו-2000, עם שגשוג ענפי ההיי טק וענפים אחרים, הסתיימה בנייתם של 11 מגדלים שגובהם מעל ל-25 קומות תוך שנתיים בלבד, רובם מגדלי משרדים.
לקראת סוף שנת 2000, עם התנפצות בועת האינטרנט והכניסה למיתון בעולם ובישראל, תחילת האינתיפאדה השנייה, ותחת השפעת פיגועי 11 בספטמבר ב-2001, נכנס ענף גורדי השחקים למיתון עמוק. הבנייה במגדלים רבים הוקפאה או בוטלה, ולא אושרו כמעט תוכניות חדשות לבנייה. שיא אותה מגמה היה הקפאת התוכנית לבניית מגדל אגד, שתוכנן להתנשא לגובה של למעלה מ-300 מטרים ולגרוף את תואר הבכורה הישראלי.
החל משנת 2005, עם היציאה מהמיתון הכלכלי והשיפור במצב הביטחוני בישראל, החלה הפשרת מיזמי בנייה ואושרו פרויקטים רבים נוספים. בשל הזמן הממושך יחסית הנדרש לבניית גורדי שחקים (כשלוש שנים), נראו תוצאות היציאה מהמיתון והחזרה לבנייה לגובה באופן משמעותי רק מספר שנים אחר כך.
עידוד הציפוף במרכזי הערים על ידי המדינה ורשויות התכנון, כחלק ממגמה כוללת של התחדשות עירונית בערים, מביא להתרבות גורדי שחקים מסוגים שונים בכל הערים הגדולות לאורך העשור השני של המאה ה-21 ובעתיד הנראה לעין.
מגמת פיתוח למגורים בלבד
אחד המאפיינים הבולטים שהחלו להתחזק ולהשפיע לקראת סוף שנות ה-90 ותחילת העשור הראשון של המאה ה-21, הוא בנייתם של גורדי שחקים יוקרתיים למטרות מגורים בלבד. מגדלים אלה נבנים בעיקר באזור תל אביב ורמת גן, ברמת גימור גבוהה, ונועדו לאוכלוסייה האמידה בישראל כתחליף לווילות בפרוורים. המגמה החלה במספר קטן של גורדי שחקים שנבנו למטרה זו, ביניהם שלושת מגדלי צמרת ומגדלים בודדים נוספים, אך ללא ספק שיאה בא לידי ביטוי בבניית פארק צמרת.
פארק צמרת בתל אביב הוא אחד הפרויקטים המשמעותיים והגדולים ביותר בישראל בתחום גורדי השחקים. השכונה, אשר בנייתה החלה בשנת 2005 לאחר שנים רבות של עיכובים בירוקרטיים, נמצאת בין דרך נמיר לנתיבי איילון. פרויקט הפיתוח כלל שכונת יוקרה חדשה המורכבת מ-12 גורדי שחקים בני 30–47 קומות, שייעודם למגורים בלבד. השכונה מאופיינת בשטחי ציבור ופארקים רחבי ידיים. על אף התיאום בתכנון המגדלים והפיתוח הסביבתי, כל מגדל נבנה בדרך כלל על ידי יזם אחר. בניית השכונה חיזקה את מגמת בניית גורדי שחקים למגורים בלבד באזור תל אביב ואף ניתן לראות שכונות דומות, אם כי עדיין לא באותו היקף, בערים נוספות בישראל. בשנת 2015, נכנסו לראשונה לרשימת 20 גורדי השחקים הגבוהים בישראל מגדלים מחוץ לגוש דן - מגדלי K שבעיר אשדוד[1].
בתרבות
פולקלור
|
גורד שחקים שנטמע בפולקלור הישראלי הוא הבניין של הקפיטריה מטבריה:
- באותו מקום, על אותה חלקת אדמה, יקום בית רב-קומתי,
ועליו למעלה תתנוסס הקפיטריה, והיא תגרד את השחקים של טבריה.
- איך תגרד?
- אה... זה רב קומתי... זה אולי עשר קומות...
- עשר קומות ומגרד?
- אולי בלילה, כשהשחקים יורדים.
- לא עשר... עשרים... שלושים... ארבעים... בית רב קומתי מאד.
- ועומד?
- למה שלא יעמוד?
- בגלל הרוח. יש רוח.
- יש מגן רוח. חוץ מזה - בית, אם בונים אותו, אני לא אומר מספרים,
נניח בונים אותו ארבעים קומות באוויר,
קודם בונים אותו שמונים קומות באדמה. וכל זה ממולא בדיל.— קטע מהמערכון "הקפיטריה מטבריה" בתוכנית "סינמה גשש" (1967)
ביצוע: הגשש החיוור, מילים ובימוי: נסים אלוני
ראו גם
עיינו גם בפורטלים: | |||
---|---|---|---|
![]() |
פורטל האדריכלות | ||
![]() |
פורטל ישראל |
- גורד השחקים הגבוה בישראל
- בנייה
- אדריכלות ישראלית
- קטגוריית גורדי שחקים
- רשימת המגדלים הגבוהים בעולם
- רשימה של 300 גורדי השחקים הגבוהים בעולם (בוויקיפדיה האנגלית)
לקריאה נוספת
- עידו רוזן. Tel Aviv Storeys: רבי קומות וגיבורות במטרופולין תל אביב. גחליליות: כתב עת לקולנוע וטלוויזיה (1). תל אביב: רסלינג, 2018.
קישורים חיצוניים
- גורדי שחקים בישראל באתר emporis.com (באנגלית)
- אסתר זנדברג, עכבר העיר אונליין, מתוקף הזדקרותם, באתר הארץ, 8 ביוני 2008
- תני גולדשטיין, המגדל הגבוה בישראל יוקם בגבעתיים, באתר ynet, 23 בפברואר 2010
- מיכאל יעקובסון, גבוה זה טוב או רע?, באתר Xnet, 5 בפברואר 2012
- שלומית צור, גבעתיים: אושרה סופית הקמת המגדל הגבוה בישראל, באתר nrg, 2 בפברואר 2012
- דרור מרמור, אלפי אליהו שאולי, שיקולי אגו או צעד כלכלי נבון? בישראל בונים יותר ויותר לגובה, באתר גלובס, 8 בינואר 2017
- מירב מורן, "איזו סיבה יש לאנשים עם כל כך הרבה כסף לגור בין דרך נמיר לנתיבי איילון?", באתר TheMarker, 2 באפריל 2018
הערות שוליים
- ↑ buildings - Top 20, אתר Emporis, 9 ביולי 2015
אדריכלות ישראלית | ||
---|---|---|
מבנים בישראל | מבנים בירושלים · מבנים בתל אביב · מבנים בחיפה · מבנים לפי ערים נוספות · אתרי מורשת עולמית בישראל | |
סגנונות וגישות בנייה בישראל | אדריכלות טמפלרית · הסגנון הארץ ישראלי · הסגנון האקלקטי · הסגנון הבינלאומי · ברוטליזם · בנה ביתך | |
ערכים בנושא תכנון ובנייה בישראל | חוק התכנון והבנייה · תכנון ובנייה בישראל · תוכנית גדס · תוכנית שרון | |
נושאים נוספים | אדריכלים ישראלים · אדריכלות בירושלים · אדריכלות בתל אביב והעיר הלבנה · גורדי שחקים בישראל | |
ראו גם פורטל אדריכלות |