גיבון שחור-כיפה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןגיבון שחור-כיפה
קובץ:At the Psychiatrist (2926544583).jpg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: פרימטים
משפחה: גיבונים
סוג: גיבון גיבון
מין: גיבון שחור-כיפה
שם מדעי
קובץ:Wikispecies-logo.svg Hylobates pileatus
תחום תפוצה
תחום התפוצה של גיבון שחור-כיפה
מסומן במפה בצבע ורוד
Hylobates distribution map with legend.svg

גיבון שחור-כיפה (שם מדעי: Hylobates pileatus) מין בסוג גיבון גיבון שבמשפחת הגיבונים.

תיאור המין

משקל הגיבונים נע בין 4–8 ק"ג, והם מתנשאים לגובה של 44.0–63.5 ס"מ. הם בעלי גוף דק, ידיים ארוכות במיוחד וללא זנב כמו שאר חברי המשפחה. לזכרים פרווה שחורה וגפיים לבנות, לנקבות פרווה בהירה: חומה בהירה עד כסופה אפורה, שהחזה והראש, למעט צידיו, שחורים. למין שק גרון חיצוני קטן (לא כמו הסיאמנג) המשמש כתיבת תהודה להגברת קולו.

הגיבון שחור-הכיפה נפוץ ביערות הגשם, יערות המונסון ויערות העד הטרופיים שבדרום מזרח תאילנד, בקמבודיה, לאוס ווייטנאם.

רבייה

כמו יתר חברי הקבוצה, מנהל הגיבון שחור-הכיפה אורח חיים מונוגמי, כאשר הזכר והנקבה יוצאים מתוך גרעין משפחתם עם הגיעם לבגרות ויוצרים תא משפחתי עם צאצא - שני צאצאים. צאצא יחיד נולד כל 2–3 שנים לערך, לאחר הריון של 7–8 חודשים. הנקבה שומרת על הצאצאים עד הגיעם לגיל שנתיים. מקרי פוליגמיה נראו במין זה. לעיתים רחוקות נצפו באזורים חופפי טריטוריה, בני זוג מהמין גיבון לבן-יד יוצרים תא משפחתי פולוגמי עם המין, טרם תועדו מקרי רבייה בין-מיניים.

התנהגות

המין מעדיף את צמרות העצים ומבלה בהם את חייו, הוא נח וישן בעצים רחבים בעלי ענפים מתפרשים. המין אוכל בעיקר פירות עתירי סוכר (תאנים), אך לא יבחל גם בפרחים ובחרקים. הגיבונים משיגים מים על ידי טבילת ידיהם במקווי מים או בעלים רטובים, וליקוק פרוותם הספוגה.

הגיבון נע על האדמה למרחקים קצרים בלבד, הוא מטפס רק בעת עייפות ואחרי אכילה. הוא מתנייד לרוב על ידי קפיצות ארוכות מרחק (10 מטרים) בין ענפי העצים ותפיסתם בעזרת ידיו הארוכות, מה שמכונה תנועה ברכיאלית. המין טריטוריאלי ופרטים מתבגרים ובוגרים מספקים הגנה מפני טורפים וגיבונים אחרים. בתקופת הרביה מתקשרים בני הזוג על ידי קולות וצווחות מרובות, הדבר תורם לחיזור הקשר ומרחיק טורפים ושכנים לא רצויים מהטריטוריה החדשה שנבנית. הגיבון מוליד צאצא אחד להריון.

שימור המין

האוכלוסייה מתמעטת במהירות בעקבות בירוא היערות והריסת הטבע לטובת התעשייה. המין מסווג כפגיע (vulnerable) ועל סף סכנת הכחדה. הוא נמצא במרכז התוכנית לשימור פרימטים בתאילנד ובווייטנאם. בעבר היה נפוץ בבורמה, בגבול סין-ק'וצין ובכל תאילנד. צפיפות האוכלוסייה נכון לשנת 2005, היא שני פרטים לקמ"ר, ומעריכים כי בערך 30,000 גיבונים שחורי-כיפה נותרו בטבע.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0