רבי גרשון ליבמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף גרשום ליבמן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב גרשון ליבמן
-
גרשון ליבמן.jpg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה תרס"ה
פטירה כ"ט באדר א' תשנ"ז (בגיל 92 בערך)
מקום פעילות צרפת
השתייכות תנועת המוסר
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה, מוסר
רבותיו רב דוד בליאכר, הרב אברהם יפהן, הרב אברהם זלמנס, הרב שמואל ויינטרוב
חיבוריו "דגל המוסר : שיחות 'אור יוסף' על התורה ומועדים", "בן פורת יוסף : שיחות קודש בענייני יראה, מוסר ומידות לפי סדר הפרשיות ומועדי השנה", "דרך החיים : שיחות מוסר על פרשיות השבוע"

הרב גרשון ליבמן (תרס"ה, 1905 - כ"ט באדר א' תשנ"ז, 8 במרץ 1997) היה מייסד וראש מוסדות נובהרדוק בצרפת ובראשם ישיבת "אור יוסף", דמות בולטת בקהילה החרדית בצרפת.

לפני השואה

נולד באסטרופול שברוסיה ללאה ואברהם חיים בילנקי, מחסידי סקווירה. במהלך מלחמת העולם השנייה שינה את שם משפחתו לליבמן.

בנעוריו למד בישיבת נובהרדוק, ישיבת האם של רשת ישיבות המוסר "בית יוסף" שנקראה על שם המייסד הרב יוסף יוזל הורוביץ ("הסבא מנובהרדוק"), שעברה מנובהרדוק להומל בגלל מלחמת העולם הראשונה ואחרי כן לביאליסטוק בגלל רדיפות הקומוניסטים, ומאותן סיבות עברו ישיבות אחרות מרשת "בית יוסף" למקומות אחרים מהמקומות שבהן נוסדו. רבו המובהק היה הרב דוד בליאכר, מגדולי תלמידיו של "הסבא מנובהרדוק" (נשלח בהמשך להקים את ישיבת "בית יוסף" בקייב שעברה מאוחר יותר למזריץ'). כן הושפע מכמה אחרים מגדולי תלמידי "הסבא מנובהרדוק": הרב אברהם זלמנס (ראש ישיבת "בית יוסף" ברוסטוב שעברה לוורשה) הרב שמואל וינטרוב (ראש ישיבת "בית יוסף" בברדיצ'ב שעברה לפינסק), הרב אברהם יפה'ן (ראש ישיבת נובהרדוק לאחר פטירת ר' יוסף יוזל) והרב מרדכי בלצניק.

בימי השואה

בראשית מלחמת העולם השנייה עברו רוב תלמידי הישיבה ורבניה לווילנה. הרב ליבמן העדיף להישאר בביאליסטוק עם המשגיח, הרב ישראל מובשוביץ, וחלק מתלמידיהם. לאחר שהחמירו הרדיפות כלפי היהודים, עברו בפסח ת"ש לבירז', שם נשבעו הרב ליבמן ותלמידיו בספר תורה שלא יפסיקו ללמוד גם בניסיונות הקשים ביותר. בסופו של דבר גם החלק של ישיבת נובהרדוק שהיה בבירז' הגיע לווילנה. בת"ש התחתן עם מרת רחל שנשלחה להשמדה לאחר שהנאצים כבשו את ווילנה בתש"א (1941).

בווילנה החל לבלוט כמנהיג. כשעצרה רכבת רוסית בווילנה בשבת אחת ובתוכה יהודים שנשלחו לגלות בסיביר כולל בני ישיבה, שהיה חסר להם ציוד המתאים לתנאים בסיביר, מיד פעל למענם: נכנס לבית הכנסת הגדול וביקש מכל המתפללים שיביאו כסף למטרה זו, והספיק להעביר את הכסף ליהודים שברכבת.

בקיץ 1941 נכבשה ליטא בידי הגרמנים. הם ביצעו מעשי טבח המוניים ביער פונאר הסמוך לווילנה, ולאחריהם הקימו את הגטו. הרב ניצל ממוות מספר פעמים, ובמקרה אחד הושבה הרכבת שלקחה אותו לאתר השמדה עקב הפצצת המסילה. הוא פתח בגטו ישיבה במחתרת בדרך נובהרדוק בשם "בית יוסף". הישיבה הגיעה לכ-30 תלמידים שלמדו בתנאים קשים מאוד. בנוסף ללימוד תורה ומוסר, התאמץ מאוד בהצלת נפשות, כשהוא מסכן בכך את חייו והצליח להציל כמה מתלמידיו ממשלוחים להשמדה. ב-1943 הועבר עם תלמידיו הנותרים למחנות באסטוניה ובלטביה. כל העת ניסה להמשיך ללמד במחתרת.

המחנה האחרון שאליו נשלח היה בסביבות ברגן-בלזן. גם שם התאמץ מאוד בקיום המצוות: קיבל תפילין בעבור לחם, השיג ציצית, נמנע מגילוח בתער והשיג מספריים כדי למנוע אחרים מאיסור זה. הוא המשיך להימנע מעבודה בשבת, ובמקרה אחד אף ספג מכות חזקות ביותר בגלל סירובו לעבוד בשבת.

היה מתחלק במנת האוכל הקטנה מאוד עם תלמידיו וחבריו, ואף מהמעט שבמעט שנשאר לו, הותיר בצלחת ואמר: "צריך לשמור על צלם אלוקים ולא לאכול כמו חיה". הצליח לשמור בסתר ספר משניות, סידור ספר תורה זעיר ותנ"ך, ועימם המשיך ללמוד וללמד, וכן להתפלל מסידור ולקיים את מצוות הקריאת התורה.

לאחר השואה

לאחר השחרור פתח ישיבה מאולתרת במחנה העקורים בברגן בלזן, והגיעו אליו למעלה מ-50 נערים. לצידו כיהן הרב יוסף וילנסקי (חתנו של הרב אליהו לופיאן). לאחר זמן מסוים ועדי ההצלה בארצות הברית ובלונדון תמכו בישיבה והתנאים השתפרו מאוד. הישיבה התבססה וגדלה עד שעברה לעיר צלסהיים ליד פרנקפורט.

בתש"ח (1948) עברה לצרפת והרב ליבמן קרא לה ישיבת "אור יוסף". הרב הרחיב את מוסדות נובהרדוק בצרפת לרשת "'אור יוסף' נובהרדוק" של כ-40 מוסדות ברחבי צרפת לכל הגילאים, לבנים ובנות, סטודנטים וזקנים. עסק גם בשידוך תלמידיו, ועסק רבות בהפצת השקפות אורתודוקסיות.

התנגד לציונות וסבר שיסודה בכפירה, תמך בנטורי קרתא ולאחר פטירת רבי עמרם בלוי הספידו בירושלים ובלונדון[1].

הסופר והמשורר היידי חיים גראדה, שהיה חניך ישיבות נובהרדוק, היה חברו של ליבמן וניהל איתו דיונים מרובים. הוא הנציחם בספרו "הפולמוס שלי עם הירש ראסיינאי". ליבמן היה מודע לספר, ואמר שניסה לשכנע את גראדה לעשות תשובה אך כשל.[2]

הקים קהילות בארמונטייר (Armentières) ובוסייר (Bussières).

ספרי שיחותיו

יצאו לאור כמה חיבורים משיחותיו:

  • דגל המוסר: שיחות "אור יוסף" על התורה ומועדים : שיחות מוסר שנאמרו בישיבות אור-יוסף - נובהרדוק בצרפת - יצא לאור בהוצאת "טל אורות", ירושלים תשנ"ה (מהדורה שנייה מתוקנת ומורחבת כשהראשונה יצאה בתשנ"ב ללא "על התורה ומועדים" בכותר). במהדורה החדשה צורף לשיחות "חלק שני : פרקים תיעודיים לתיאור חיי הישיבה ודרכי העבודה המיוחדות לה - מהווי הישיבה". נכתב והובא לבית הדפוס על ידי דוד שניאור.
  • בן פורת יוסף : שיחות קודש בענייני יראה, מוסר ומידות לפי סדר הפרשיות ומועדי השנה - יצא לאור בהוצאת "אגודת ברית אברהם - ברית שלום", ירושלים תשנ"ג. נכתב על ידי תלמידו הרב שלום [רוטאריאל] אסולין, נערך והותקן לדפוסי על ידי אהרן סורסקי.
  • דרך החיים : שיחות מוסר על פרשיות השבוע - יצא לאור באשדוד תשס"ה יחד עם גבורי כח עושי דברו : פרקי גבורה ומעש מפועלו של... גרשון ליבמן, במלאת 8 שנים לפטירתו.
  • בדרכי העבודה, "שיחות ומאמרים בעניני לימוד המוסר עבודת המדות והשגת המעלות".

לקריאה נוספת

  • דוד שניאור, איש על דגלו - חלק א: קוים לדמותו, פעולותיו ויצירתו בצרפת. חלק ב: דרכיו בחינוך, ירושלים תשנ"ח.
  • הרב אהרן בן ציון שורין, קשת גבורים, חלק שלישי, מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ד

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ חובתנו ללחום נגד יסוד הכפירה באתר ילקוט השבעתי אתכם, ארבע שעות נמשכו ההספדים לעמרם בלוי באתר נח זבולוני
  2. ^ לפי ריאיון עם הרב ישראל דוד נויוונר, תלמידו של הרב ליבמן, שנערך על ידי שלמה טיקוצינסקי בפברואר 2009. ראו: ש' טיקוצינסקי, 'שכחו החיים וזכרו המוות' – הרב חיים זייצ'יק ולקחי השואה ברוח תנועת נובהרדוק', זיכרון בספר, (א' ידידיה, נ' כהן, א' פרבשטין עורכים) הוצאת ראובן מס, ירושלים תשס"ח. עמ' 130, ובהערה 61 שם.
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0