דואג האדומי
דֹּאֵג הָאֲדֹמִי (שמו נכתב גם כדויג) הוא אישיות מהתנ"ך. נודע לשמצה בעקבות מעלליו שכללו את הריגת כהני נוב באשמת סיוע לדוד בהמלטותו מפני שאול.
הסיפור התנ"כי
על דואג מסופר בספר שמואל א' פרקים כ"א-כ"ב. כמו כן מזמור נ"ב בתהילים נכתב אודותיו.
משמו של דואג ניתן להסיק שמוצאו ככל הנראה מאדום. על פי יוסף בן מתיתיהו בספרו קדמוניות היהודים, היה דואג ממוצא סורי וזאת כנראה בעקבות הגרסה "ארמי" תחת "אדמי" המתועדת בתרגום השבעים.[1] דואג היה "אַבִּיר הָרֹעִים, אֲשֶׁר לְשָׁאוּל", כלומר השר הממונה על הרועים בממלכתו של שאול. ניתן להבין כי דואג היה איש אדוק - מתואר כ"נֶעְצָר לִפְנֵי ה'" במשכן נוב. בעת שהותו במשכן נוב, היה עד לעזרה שהגיש הכהן הגדול אחימלך בן אחיטוב לדוד בברחו מפני שאול. דואג סיפר על כך לשאול אשר גזר מוות על אחימלך ובית אביו. כאשר סירבו עבדי שאול לבצע את גזר הדין, פנה שאול לדואג והורה לו לפגוע בכהנים. דואג ביצע את צו המלך באכזריות רבה: הרג שמונים וחמישה כהנים והכה בעיר נוב "מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה, מֵעוֹלֵל וְעַד יוֹנֵק וְשׁוֹר וַחֲמוֹר וָשֶׂה, לְפִי חָרֶב".[2]
מדרש שמו
חז"ל ייחסו את שמו למעשהו: "כתיב דואג וכתיב דויג - אמר רבי יוחנן: בתחילה יושב הקב"ה ודואג שמא יצא זה לתרבות רעה" (סנהדרין ק"ו, ע"ב).[3]
בספרות חז"ל
דואג הוא נושאם של מדרשים רבים, אשר רובם ככולם שופטים אותו לחומרה, חלקם שואבים ממזמור נ"ב בתהילים אשר חיבר דוד על דואג.
דואג מתואר כגדול בתורה ("אדומי" - שהיה מאדים פני הכל בהלכה, "אביר הרועים" = אב בית דין), אך גם כאדם אכזר, אשר קינא בדוד, שנא אותו ועשה ככל שניתן להכפיש את שמו.
דואג הוא אחד מבין ארבעה "הדיוטות" אשר אין להן חלק בעולם הבא.[4]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: קטגוריה:דואג האדומי |
קישורים חיצוניים
דואג האדומי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים
