מדרש תנחומא
מדרש תנחומא, המכונה גם מדרש ילמדנו, הוא שם כולל לשלושה קובצי מדרש אגדה. מדרש תנחומא החדש והישן קיימים בדפוס, ובנוסף אליהם היה קיים גם מדרש שאבד, אך מצוטט במקורות אחרים.
זמנו ומוצאו
מדרש זה עוסק בחמשת חומשי התורה, ומיוחס לאמורא הארצישראלי רבי תנחומא בר אבא, שהרבה מאמרותיו מופיעות במדרש. רובו של המדרש נכתב בעברית, אך בנוסף קיים במדרש שימוש בארמית גלילית, ביוונית ובלטינית. מדרש זה הגיע לכלל גיבוש במחצית הראשונה של המאה ה-9 לספירה. כמדרש שמקורו בארץ ישראל מבוסס מדרש תנחומא על סדר קריאת התורה התלת שנתי שרווח בארץ ישראל. החלוקה המצויה במדרש לפרשות השבוע לפי מחזור הקריאה החד-שנתי שרווח בבבל היא מאוחרת ואיננה מקורית.
החוקר פרופ' חננאל מאק בספרו "מדרש האגדה" מצביע על כך שעל אף שמדרש תנחומא הוא מדרש ארץ-ישראלי, הרי שחדרו אליו גם קטעי מדרש בבליים. כך למשל במדרש תנחומא לפרשת נח משולבים קטעים מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, שהוא ספר שנתחבר בבבל בתחילת תקופת הגאונים. כמו כן מצויים במדרש תנחומא קטעים ממדרשים קדומים כמו פרקי דרבי אליעזר ומכילתא דרבי ישמעאל.
קיימת מחלוקת מסועפת בין החוקרים השונים לגבי מקורותיו של הקובץ ולגבי היחס בין "התנחומא" ל"ילמדנו":
- לדעת יום-טוב ליפמן צונץ, תנחומא וילמדנו הם שני שמות לחיבור אחד. חלק מהמצטטים קראו לו על שם הפתיחה בשאלה "ילמדנו רבינו" וחלק קראו לו על שם דרשת רבי תנחומא. החיבור נוצר במאה התשיעית ביוון או בדרום איטליה.
- לדעת שלמה בובר, היו במקור שלושה ספרים שכונו בשם "תנחומא". חיבור אחד שצוטט גם בשם ילמדנו - אבד במשך השנים, חיבור שצוטט בשם תנחומא – הוא מה שמכונה היום "תנחומא בובר", וחיבור מאוחר יותר שנערך לאחר עריכת התלמוד הבבלי – הוא תנחומא הנדפס. לטענתו, מהדורת "תנחומא-בובר" היא החיבור המדרשי על פרשיות התורה המקורי ביותר וכל מדרשי האמוראים שאבו ממנו.
- לטענת אפשטיין, היה קיים חיבור קדום בשם "ילמדנו" שהיה מדרש שלם וערוך כבר במאה החמישית. מהדורות "תנחומא" היא ליקוטים מה"ילמדנו" הקדום בתוספת מקורות מחיבורים שונים. מדרש "תנחומא" שהתפתח מה"ילמדנו" הועתק שוב ושוב עם שינויים והוספות על ידי הדרשנים במהלך הדורות.
- לדעת מרמורשטיין[1], ה"ילמדנו" אינו חיבור קדום, אלא אוסף של דרשות מהמאה השביעית או השמינית.
- לפי חנוך אלבק, היו במקור שני חיבורים שונים האחד כונה "תנחומא" והשני "ילמדנו". שניהם שאבו ממקורות דומים ולכן יש ביניהם הקבלות רבות, חיבורים אלו הם בני אותו הזמן.
מלבד הדעות שהוצגו לעיל, קיימות גישות נוספות לתאריך היווצרותו של המדרש, כאלה שמקדימות אותו למאה ה-7 בא"י, וכאלה שמאחרות אותו אל מעבר למאה ה-9.
מבנה
המדרש, בדומה לרוב מדרשי האגדה, עוקב אחר הסדר של פרשות התורה, ומחולק לפרשות במקביל לפרשות השבוע. מדרש תנחומא נקרא גם בשם "מדרש ילמדנו", בשל פתיחת השאילתות בביטוי "יְלַמְדֵנוּ רבנו". המדרשים בנויים במבנה קבוע ובו ארבעה חלקים:
- פסוק - לא בהכרח.
- שאלה הלכתית. לשאלה פתיחות שונות: "ילמדינו רבינו", "אדם מישראל..", "הלכה".
- תשובה הלכתית.
- מעבר לדברי אגדה.
השאלות ההלכתיות נראות טריוויאליות, ולא סביר לומר שהן נשאלו בפועל. בנוסף, הרבה שאלות מסתמכות על התשובה. לכן נראה כי מדובר בשאלות פיקטיביות, שהדרשן עצמו שאלן, או שהדרשן "השתיל" תלמיד שלו שישאל את השאלה כפתיחה לדרשה.
השפעת המדרש
פרופ' מאק עמד על כך שמדרש תנחומא, בניגוד לבראשית רבה, נכתב בפירוט וביחידות ארוכות. כמו כן הבחין פרופ' מאק שלעומת מדרש בראשית רבה הרי שמדרש תנחומא השפיע רבות, מבחינת תוכנו וצורתו הספרותית, על מדרשים מאוחרים ממנו. חלקם השני של המדרשים שמות רבה ובמדבר רבה ומדרש דברים רבה כולו מושפעים רבות ממדרש תנחומא.
על פי חקר פירושי רש"י, מדרש תנחומא היה אחד הטקסטים שהיו מונחים לנגד עיניו כאשר כתב את פירושיו למקרא, והוא מצטט ממנו או מתבסס עליו בפירושיו.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: מדרש תנחומא |
- רשימת מאמרים על מדרש תנחומא באתר רמב"י
- "תנחומא, מדרש", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק י, עמוד 280–281, באתר HebrewBooks
- מדרש תנחומא, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- ענת רייזל, מדרש תנחומא, באתר "מחלקי המים"
- מרק ברגמן [Marc Bregman], ספרות תנחומא־ילמדנו: תיאור נוסחיה ועיונים בדרכי התהוותם, Gorgias Press LLC, 2003 - (קריאת הספר בתצוגה מלאה באתר "גוגל ספרים"
)
- מהדורות של מדרש תנחומא
- מדרש תנחומא, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- מדרש תנחומא, במאגר ספרות הקודש באתר "סנונית"
- מדרש תנחומא, מהדורה מעוצבת בידי זהבה גרליץ, באתר "דעת"
- מדרש תנחומא באתר "צל הרים"
- מדרש תנחומא, ונציה: ש"ה-1545, מהדורה סרוקה, באתר HebrewBooks.
- מדרש תנחומא עם פירוש עץ יוסף ופירוש ענף יוסף, וילנה: תקצ"ג-1833, באתר HebrewBooks.
- תנחומא בובר
- תנחומא - בובר, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- מדרש תנחומא לבראשית - מהדורת בובר, באתר "דעת"
- מדרש תנחומא לשמות - מהדורת בובר, באתר "דעת"
הערות שוליים
| ספרות המדרשים | ||
|---|---|---|
| מדרשי הלכה תנאיים
(200 לספירה עד 400 לספירה לערך) |
מכילתא דרבי ישמעאל • מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי • ספרא • ספרי במדבר • ספרי זוטא במדבר • ספרי דברים • מכילתא דברים • ספרי זוטא דברים | |
| מדרשי אגדה
(400 לספירה עד 600 לספירה לערך) |
בראשית רבה • איכה רבה • פסיקתא דרב כהנא • ויקרא רבה • אסתר רבה (פרשיות א-ו) | |
| מדרשי תקופת הביניים
(600 לספירה עד 750 לספירה לערך) |
שיר השירים רבה • קהלת רבה • רות רבה • דברים רבה • מדרשי התנחומא • שמות רבה (פרשיות יב-מ) • מדרש תהילים (שוחר טוב) | |
| המדרש המאוחר
(750 לספירה והלאה) |
תנא דבי אליהו • פרקי דרבי אליעזר • במדבר רבה | |
| הילקוטים | ילקוט שמעוני • פסיקתא זוטרתא • פתרון תורה • מדרש שכל טוב • מדרש הגדול • ילקוט המכירי • הגדות התלמוד (ילקוט) • עין יעקב | |
| ארון הספרים היהודי | ||
|---|---|---|
| כתבי יסוד | תורה • תנ"ך • משנה • תוספתא • תלמוד (בבלי וירושלמי) • סידור • מחזור | 
|
| מדרשי הלכה (חז"ל) | מכילתא • ספרא • ספרי | |
| מדרשי אגדה (חז"ל) | מדרש רבה • מדרש תנחומא • פרקי דרבי אליעזר • סדר עולם • ילקוט שמעוני • אבות דרבי נתן • תנא דבי אליהו | |
| ראשונים ואחרונים | פירוש רש"י לתורה • פירוש רש"י לתלמוד • משנה תורה • תוספות • ספר הזוהר • שולחן ערוך | |
| סוגות | מדרש • ספרות האגדה • ספרות ההיכלות והמרכבה • פרשנות למקרא • פרשנות למשנה • פרשנות לתלמוד • שו"ת • ספרי חסידות • סיפורי חסידים | |
