אחימלך בן אחיטוב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אֲחִימֶלֶךְ בֶּן-אֲחִטוּב, אישיות מהתנ"ך, שימש ככהן גדול בנוב. אחימלך הוא בנו של אחיטוב ונינו של עלי הכהן. נזכר בספר שמואל א', פרק כ"א-ספר שמואל א', פרק כ"ב.

אחימלך מוסר לדוד את חרב גלית. ציור מעשה ידי אַרְט דה חלדר משנת 1680 לערך


דמותו

אחימלך עמד בראש שמונים וחמישה כוהנים. העיר נוב הייתה בימיו עיר הכוהנים. יש טענה, כי אחיה בן אחיטוב ואחימלך בן אחיטוב חד הם. לשיטתו מרכיב השם מלך בשמו, אשר הוא מרכיב תיאופורי בהברה האחרונה: 'יה', הוחלף למרכיב 'מלך' כמעין תיקון סופרים.[1] אצל יוסף בן מתיתיהו שמו של אחימלך הוחלף באבימלך.[2] ייתכן כי בעת המלחמה עם פלשתים, לקח אחימלך את כלי המקדש שניצלו בשילה, עבר לנוב והקים מחדש בסיס דתי בו עמד אוהל ה'.[3]

הוצאתו להורג

כאשר ברח דוד משאול סיפק לו אחימלך מזון ואת חרב גָּלְיָת הפלישתי. בכך עורר עליו את זעמו של שאול שהורה להמית את כהני נוב עם אחימלך ואביו, ובאותו היום הוצאו להורג. בנו אביתר נמלט מהמקום וניצל.

הסיוע לדוד

מטרת בואו של דוד לנוב היא להשיג מזון. לשם כך הוא מרמה את אחימלך ומסביר כי הוא נמצא בשליחות המלך. אחימלך בא לקראת דוד בחרדה גדולה. הוספת המילים למשפט: "וְאִישׁ, אֵין אִתָּךְ"[4] מראה כי אחימלך לא הבין מדוע מפקד צבאי כדוד מגיע לבד וללא ליווי פמלייתו. דוד ביקש ממנו את לחם הקודש, אך אחימלך מוכן לתת את לחם הקודש אך ורק אם הנערים לא נטמאו על ידי שכבת זרע. מתוך כבוד לדוד, אחימלך מזכיר רק את הנערים בתנאי לנתינת המזון. דוד עונה כי לא רק הנערים אלא גם כליהם טהורים ולכן נתן לו אחימלך את לחם הקודש. אחימלך נתן לדוד את לחם הפנים, על אף שהיה צורך להחליפו רק מידי שבת ולא באמצע השבוע, ומעבר לכך הלחם היה מיועד לאכילה רק על ידי הכהנים כמסופר בספר ויקרא, פרק כ"ד, פסוקים ח'-ט'.[5] לאחר שבקשתו של דוד למזון נענתה על ידי אחימלך, הוא מבקש ממנו כלי נשק, והוא מסביר כי עקב מהירות יציאתו לשליחות המלכותית הדחופה, לא הספיק לקחת את נשקו האישי. אחימלך מעניק לו את חרבו של גלית שנשמרה במשכן בנוב, ואף שואל עבורו באורים ותומים.

ההלשנה

בעת השיחה בין דוד לאחימלך, נכח במקום דואג האדומי מעבדי שאול. הוא מלשין לשאול על עזרתו של אחימלך לדוד, ואף הוסיף להעליל על אחימלך שאירח את דוד בביתו[6]. שאול שלח להביא בפניו את אחימלך ומשפחתו, ואז פונה לאחימלך בכעס ובזלזול ומכנה אותו בזלזול "בֶּן-אֲחִיטוּב" ולא בשמו ותוארו. שאול מאשימו בקשירת קשר עם דוד להלחם בו.

אחימלך לא מכחיש את העזרה שהגיש לדוד, אך מכחיש את קשירת הקשר, ומסביר לשאול את סיועו לדוד, בכך שהיה סבור כי דוד הוא חתנו ונאמנו של שאול, ובעל מעמד צבאי. אחימלך מוסיף כי לא היה מודע כלל לירידת קרנו של דוד בעיני שאול, והוא נהג עם דוד כמנהגו מאז ומעולם לשאול עבורו ב"אורים ותומים".

מותו

שאול דן את אחימלך להריגה יחד עם כל משפחתו, אך עבדיו סירבו לבצע את הפקודה, ולכן שאול נאלץ להורות למלשין דואג האדומי לבצעה בעצמו. דואג המית שמונים וחמשה כהנים ובתוכם את אחימלך.

מעמדו של אחימלך

אחימלך ובני ביתו נקראים לשאול. הדבר מלמד על כפיפותם לשאול ולמשפטו.[7] מעמדם של צאצאי עלי היה גבוה בזמן שאול. אחימלך היה כנראה הכהן הראשי בחצר המלך שאול. ההוראה לפגוע באחימלך ובכוהנים נענתה בשלילה על ידי עובדי המלך, על אף סכנת המוות, אשר ריחפה על ראשם עקב סירובם לשאול. מכך נראה כי מעמדו של אחימלך והכוהנים היה גבוה בעיני העם. על כוהני נב נאמר, ששאלו בה' למען שאול.(שמואל א', י"ד, י"ח).

לקריאה נוספת

  • אורי אלטר, אמנות הסיפור במקרא, תל אביב, אדם, 1981, עמ' 82-79.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. משה צבי סגל, ספרי שמואל, ירושלים, קריית ספר, 1987, עמ' ק"ב.
  2. יוסף בן מתיתיהו, קדמוניות היהודים, ירושלים, מאגנס, 2007, עמ' 206.
  3. משה גרסיאל, עולם התנ"ך שמואל א', תל אביב, דוידזון עתי, 1993, עמ' 126.
  4. שמואל א', כ"א, ב'
  5. משה אילת, שמואל וכינון המלוכה בישראל, ירושלים, מאגנס, 1998, עמ' 24.
  6. תהלים נ"ב ע"פ האלשיך שם
  7. זאב ויסמן, עם ומלך במשפט המקראי, תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 1991, עמ' 32.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0