דוד בלוך (איש חינוך)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוגו המכלול לאתר.png
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הרב דוד בלוך (נולד בשנת תשי"א, 1951) הוא איש חינוך חרדי מודרני בעל דעות פתוחות יחסית לציבור זה, לשעבר ראש מדרשיית נעם בפרדס חנה, ממקימי הגדוד נצח יהודה ומנהל עמותת נצח יהודה. כיום ר"מ בבית מדרש דרך חיים.

ביוגרפיה

נולד במושב יסודות, בן בכור למיכאל ויהודית בלוך. בבחרותו למד בישיבת פוניבז'. נישא לרחל-לאה סלומון. לאחר נישואיו למד בכולל חזון איש, שם התקרב לרב גדליה נדל ומאז הוא משתייך לחוג תלמידיו. התגייס לצה"ל במסגרת הרבנות הצבאית ושירת במילואים כרב גדודי.

בין השנים 19831999 כיהן כר"מ במדרשיית נעם. ובין השנים 1999 - 2005 היה ראש המדרשייה. לאחר מכן היה ר"מ בישיבת נהורא. בשנת 2013 הצטרף לצוות בית המדרש "דרך חיים", במסגרת תוכנית לישיבת הסדר טכנולוגית חרדית.

נמנה עם מייסדי הנח"ל החרדי, עם הרב יואל שוורץ והרב יצחק בר-חיים. מאז שנת 2008 הוא מנהל עם הרב בר-חיים את העמותה האזרחית המלווה את היחידה הצבאית. הוא אחראי על גיוס חיילים חדשים לנח"ל החרדי ותמיכה במשרתים בו[דרוש מקור].

הרב בלוך כותב בלוג בשם "נטפי שפיות"[1].

מתגורר בשיכון חזון איש בבני ברק, בסמוך לבית רבו הרב גדליה נדל. אחת מבנותיו נשואה לנכדו של הרב נדל.

דעותיו

הרב בלוך, המשתייך לציבור החרדי, מביע דעות עצמאיות שאינן מקובלות בזרם המרכזי של ציבור זה. הוא מפרסם את דעותיו באתרי האינטרנט החרדיים, בכתב העת ארץ אחרת ועוד.

הוא יוצא נגד האידיאליזציה שהתפתחה בציבור החרדי לאי שירות צבאי ולהימנעות מרכישת מקצוע ופרנסה מיגיע כפיים. לדעתו, הרבנים החרדים צריכים לעודד את היציאה לשוק העבודה, תוך יצירת מקומות עבודה בתוך החברה החרדית. הוא סבור כי מי שאין תורתו אומנותו חובתו לשרת בצבא, ודווקא ביחידה קרבית, משום ששירות כזה בונה את אישיותו של האדם. הוא סבור כי כל עוד אלו שאינם מתאימים ללימוד בכולל אינם מתגייסים יש להבין את הטענה בציבור החילוני כלפי החרדים שהסיבה לאי גיוסם איננה נובעת ממניעים של צורך בלימוד התורה[דרוש מקור].

לדעתו, שורש הרע בחברה החרדית הוא העוני, המהווה גורם מרכזי לדרדור רוחני, דתי ומוסרי. הוא סבור כי העוני גורם בעקיפין להתפשטות התופעה של ייחוס סגולות מאגיות לרבנים במקום הערצתם בשל למדנותם בתורה. בעבר הוא ראה את האידיאל בלמדנות התורנית וכיום השתנתה דעתו והוא סבור כי האידיאל הוא האיש המוסרי בעל המידות הטובות[2][דרוש מקור].

הרב בלוך מביע הערכה לאנשי הציונות הדתית מן הזרם החרד"לי. הוא מתחרט על כך שבתקופת פעילותו במדרשיית נעם השפיע על תלמידים לעבור ללמוד בישיבות חרדיות בניגוד לדעת הוריהם, שכן אז סבר שאלו הישיבות היחידות שמגדלים בהן בני תורה ברמה גבוהה, והתעלם מקיומן של הישיבות הציוניות. הוא יזם את צירופם של צעירים מן הזרם החרד"לי לגדוד הנח"ל החרדי כדי להעלות את הרמה הרוחנית והתורנית בגדוד. הוא מתנגד ליחסה השלילי של העיתונות החרדית כלפי חיילי הנח"ל החרדי ואומר כי יש להכיר להם טובה על שירותם. הוא יוצא נגד הרבנים והמחנכים החרדים שאינם מחנכים להכרת טובה לחיילי צה"ל ואינם מציינים את נפילתם של חללי צה"ל ביום הזיכרון[דרוש מקור].

הוא מתנגד להוגי הדעות והפובליציסטים החרדים שטיפחו את הגישה המונעת מלבקר או להרהר אחרי דרך התנהלותם של רבנים. הוא גם יוצא נגד פובליציסטים חרדים הנוקטים בקו הסברתי של התקפה על הציבור החילוני. הוא מבקר את ההשלכות של החינוך החרדי, כגון חוסר הכרת הטוב כלפי הציבור החילוני, התעלמות מן התכונות החיוביות של החילונים ואי הדגשת הערכיות שיש בהם. לדעתו מאמרי השמצה נגד הציבור החילוני יש בהם חילול השם ובמקום לקרב בין המחנות הם יוצרים בוז ומשטמה מצד הציבור החילוני כלפי החרדים. כמו כן הוא סבור כי לאור ההסתה נגד החילונים בעיתונות החרדית, יש להבין את ההסתה הנגדית של החילונים כלפי החרדים, ובשל הריחוק והניכור בין הציבור החילוני לציבור החרדי, יש להבין את הרתיעה הקיימת בציבור החילוני מפני חרדים[דרוש מקור].

הרב בלוך דוחה את הטענות שהמסגרת הצבאית היא כר נרחב לפריקת עול. לדעתו, המסגרת עצמה קדושה, והקשיים והבעיות אינם מצד הצבא אלא בשל מצבם הרוחני של החיילים החרדים המתגייסים כיום[דרוש מקור].

למרות הביקורת שיש לו כלפי החברה החרדית, לדעתו זו החברה שדרך החיים שלה, עם החומות הגבוהות שמגנות מכל השפעה מבחוץ, הצליחה להוכיח שיש ביטחון מרבי שגם הדורות הבאים ישמרו תורה ומצוות ברמה גבוהה. הוא יוצא להגנתו של הציבור החרדי הדורש לאפשר לו חיים תקינים על פי ההלכה. הוא מצדיק את מוסדות החינוך החרדיים שאינם מקבלים לשורותיהם ילדים ממשפחות המוגדרות כחרדיות-מודרניות[דרוש מקור]. כמו כן הוא תומך ב"קווי מהדרין" ורואה בהם שמירה על גדרי הצניעות ולא הדרת נשים[דרוש מקור].

קישורים חיצוניים

ממאמריו

הערות שוליים

  1. ^ גוגל גרופס
  2. ^ כדוגמה הוא מביא את הרב אלישיב כמודל ללמדן ואת חותנו הרב אריה לוין כדוגמה למודל השני, הנחשב בעיניו כיום כמודל הרצוי.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0