רבי יואל שוורץ
 | |
| הרב יואל שוורץ | |
| לידה |
ט"ז בתשרי ה'ת"ש פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| פטירה | י"ב באלול ה'תשפ"ב (בגיל 82) |
| השתייכות | יהדות חרדית |
הרב יואל שוורץ (ט"ז בתשרי ה'ת"ש, 29 בספטמבר 1939 - י"ב באלול ה'תשפ"ב, 8 בספטמבר 2022) היה רב ראש ישיבה ואיש חינוך חרדי ומחבר ספרים.
ביוגרפיה
נולד בארץ ישראל, בנם היחיד של אהרן ולאה שוורץ, ילידי הונגריה שהתיישבו בירושלים.
בישיבה קטנה למד בישיבת קול תורה לצעירים, והיה מקורב רבי גדליה אייזמן, שהשפיע עליו להישאר בעולמה של תורה[1]. בישיבה גדולה למד ארבע שנים בישיבת פוניבז', שם היה מתלמידיו של רבי יחזקאל לוינשטיין ואף כתב ספר אודותיו. בין האירוסין לחתונה היה ממקימי ישיבת עזתה.
לאחר נישואיו למד בישיבת מיר, ובמשך שלוש שנים למד בחברותא עם רבי חיים שמואלביץ, ממנו קיבל ממנו סמיכה.
משרות רבניות
באלול תשכ"ז הקים הרב מרדכי אליפנט את ישיבת איתרי, מספר חדשים לאחר הקמתה ביקש מהרב שוורץ לבוא לכהן בה כמשגיח. הוא התלבט בדבר היות והיה רק בן 28 שנים, לאחר שרבותיו הרב איזמן והרב שמואלביץ עודדו אותו קיבל את התפקיד. לאחר שמונה רבי בנימין יהושע זילבר לכהן כמשגיח בישיבה, הוא פרש משום שחש שאינו יכול לכהן לצד אדם גדול כזה. באותם שנים כיהן במשך תקופות קצרות כר"מ ומשגיח בישיבות עזתה נתיבות, אופקים, ראדין בנתניה, ולבסוף חזר לאיתרי.
באזור שנת תשל"ה הוקמה ישיבת דבר ירושלים, אחת מהישיבות הראשונות לחוזרים בתשובה בראשות הרב ברוך הורוויץ והוא לימד בה מהקמתה ועד שנת תשפ"א. כהכרת טובה לישיבה קרא את ספריו בשם דבר ירושלים.
בתקופה זו מסר הרצאות ושיעורים בישיבות רבות ובכל ארגוני הקירוב. בהמשך היה רב בית הכנסת אהל בנימין ברחוב שטראוס בירושלים. לאחר שהתחבר לנח"ל החרדי הפסיקו להזמין אותו להרצאות, אז החלו תלמידיו להעלות את שיעוריו ליוטיוב.
תפקידים ציבוריים
בשנת תשמ"א פירסם את הספר הראשון בנושא בדיקת תולעים במזון. הספר יצא עם תמונות בצבע שחור לבן. הרבנות הראשית הייתה שולחת אליו את המפעלים לקבל אישור לכשרות מתולעים[2].
בשנת תשמ"ט היה מחלוצי יצירת הפתרון של ירקות ללא תולעים בחברת חסלט – עלי קטיף. בעבר היה מוכר את התוצרת בחנות שבבעלותו 'סריגת יואל' [כיום 'יש כיסוי'] הממוקמת ברחוב מאה שערים בירושלים.
מתחילת שנות התשעים הוא ליווה את קהילת "בני נח" שבארצות הברית מייסודו של הארכאולוג ונדל ג'ונס[3]. בשל פעילותו זו הוזמן בשנת 2010 לכינוס בין-דתי שנערך באיראן[4] אך סירב ולא השתתף. באותה שנה קיבל את פרס מוסקוביץ' לציונות.
הרב שוורץ היה אב בית דין בסנהדרין החדשה והוא ראה את תפקידה בעיקר כלפי לא-יהודים המבקשים לקבל על עצמם את שבע מצוות בני נח.
בסוף שנות התשעים היה מיוזמי הנח"ל החרדי עבור נוער חרדי שנפלט מעולם הישיבות, ועמד בראש העמותה המלווה אותו. הוא ספג על כך התנגדות מצד גורמים בעדה החרדית, ועקב כך עקר מדירתו שבשכונת מאה שערים.
במכתב מיום ד' באב ה'תשס"א כתבו בד"צ העדה החרדית מכתב "חוות דעת ודעת תורה" במענה לפנייתו של הרב בן ציון מוצפי ובו קראו שלא להזמינו לדרשות, בעקבות פעילותו במסגרת הנח"ל החרדי. לדבריהם הרב שוורץ פעל באופן אקטיבי לגיוס בחורים לנח"ל. על המכתב חתומים רבי בנימין רבינוביץ, הרב משה שטרנבוך ורבי מאיר ברנדסדורפר.
ביולי 2013, בעקבות קידום החוק לגיוס בני ישיבות[5], פרש מתפקידו בנימוק שאינו רוצה ליטול חלק במלחמת תרבות; "ברגע שכופים זו מלחמה ובמלחמה צריך להתגונן"[6].
במרץ 2020 קרא לכל היהודים לעלות לארץ ישראל, בנימוק שמלבד החיוב מדין תורה לעלות כדברי הרמב"ן, זהו גם המקום הבטוח ביותר, גם לאור עליית האנטישמיות בארצות הברית ובעולם[7].
הרב שוורץ תמך באגודת קדושת ציון והשתתף דרך קבע ב"ועידות השנתיות" שהיא מקיימת ביום ירושלים.
נפטר בי"ב באלול ה'תשפ"ב, לאחר מחלה ממושכת.
משפחתו
אשתו הייתה שולה שולמית לבית ניימן והם התגוררו במעלות דפנה.
בנו הוא הרב בנימין שוורץ, ראש כולל ומרצה, מרבני אגודת קדושת ציון.
ספריו
הרב שוורץ חיבר כ 300 חוברות וספרים בנושאים מגוונים, העוסקים בין היתר בהלכה, מחשבת ישראל, ביוגרפיות רבניות ונושאים אקטואליים. רוב הספרים יצאו בהוצאת דבר ירושלים. לספריו הראשונים קיבל הסכמה מרבי שלמה זלמן אוירבך, רבי חיים שמואלביץ ורבי שלמה וולבה.
החל משנת תש"ן החל לכתוב על מאורעות התקופה, וכן על גימטריאות שרומזים על התרחשויות התקופה, [8].
בשנותיו האחרונות ארגון אש"ל הוציא עלון חודשי בשם דבר חודש בחודשו עם דברי תורתו.
מספריו:
- ספרו הראשון היה בן תורה וישיבה - ספר הדרכה לבני ישיבות[9].
- אבות על בנים - אודות הקשרים בין הורים לילדיהם הנשואים
- אבלות החורבן - לקט בהלכה ובאגדה בעניני אבילות החורבן
- אדר ופורים - לקט בעניני פורים
- אהבת ישראל - לקט בעניני אהבת ישראל
- אור לעמים - על שבע מצוות בני נח, הספר תורגם למספר שפות: אנגלית, צרפתית, גרמנית, ספרדית, רוסית[10]. ובהמשך אף לערבית[11].
- אחר מיטתו - ביוגרפיה על הרב שך
- אחרית האדם בעולם הזה - עניני כבוד המת אבלות וניחום אבלים
- הרב מפוניבז' - ביוגרפיה על רבי יוסף שלמה כהנמן
- סדרת נפלאות הבריאה - 15 חוברות העוסקות באנטומיה, ביולוגיה אסטרונומיה ועוד
קישורים חיצוניים
- רשימת ספריו, לפי נושאים
- תולדות חייו, בעיתון אוסף גליונות, מאת ישי לסר
- מקבץ של פרסומים בעיתונים על תולדות חייו.
רבי יואל שוורץ, ברשת החברתית פייסבוק
רבי יואל שוורץ, סרטונים בערוץ היוטיוב
סרטון של פרס מוסקוביץ' לציונות על הרב יואל שוורץ, סרטון באתר יוטיוב- יואל יעקובי, רב פעלים - בגליון השבוע, באתר בשבע - ערוץ 7
- כתבה על ספרו של הרב יואל שוורץ על שבע מצוות בני נוח
- משה ויסברג, אב"ד הסנהדרין החדשה: הרב יואל שוורץ זצ"ל, באתר כל רגע, 8.9.2022
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
- ↑ מתוך החוברת חייו של עבד ה' עמוד כ"ו בהוצאת המשפחה
- ↑ חייו של עבד ה', עמ' פא
- ↑ צופיה הירשפלד, נוח עם שבע מצוות, באתר ynet, 11 בינואר 2011
- ↑ מנחם כץ, רב חרדי הוזמן להיפגש עם נציגי הנשיא אחמדניג´אד, באתר כיכר השבת, 17 בפברואר 2010
הרב יואל שוורץ: שום דבר כבר לא מבהיל אותי, באתר בחדרי חרדים, 18 בפברואר 2010 - ↑ מוטי לוי, רב הנח"ל החרדי: חיילים צריכים לצאת מטקסים עם נשים, באתר וואלה!, 28 ביולי 2011
- ↑ הגר"י שוורץ: פורש מהנח"ל. לא אטול חלק במלחמת תרבות, באתר בחדרי חרדים, 10 ביולי 2013; יואל קוריץ, הרב שוורץ: לא להתגייס לנח"ל • ב'נצח יהודה' תוקפים, באתר בחדרי חרדים, 2 ביוני 2013
- ↑ בקשה לכל היהודים בארבע פינות העולם לעלות לארץ, יוטיוב
- ↑ פ. שוורץ, חייו של עבד ה', עמ' עב
- ↑ פ. שוורץ, חייו של עבד ה', עמ' סז
- ↑ מסופר בשער הספר ואתם עדי באוצר החכמה. וכן ראו עולם החסידות גיליון 179 סיון תשס"ז.
- ↑ ספר 'האמנת בני נח' באתר אוצר החכמה.
יואל שוורץ34640568Q4617308