דוד גלס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דוד גלס
דוד גלס, 2007
דוד גלס, 2007
לידה 16 באוקטובר 1936
בלפוריה, פלשתינה (א"י)
פטירה 16 באוגוסט 2014 (בגיל 77)
ירושלים, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום קבורה בית הקברות הר הזיתים, ירושלים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים
סיעה מפד"ל
חבר הכנסת
13 ביוני 197720 ביולי 1981
(4 שנים ו־5 שבועות)
כנסות 9
יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט ה־7
13 ביוני 197720 ביולי 1981
(4 שנים ו־5 שבועות)
תפקידים בולטים

דוד גלס[1] (16 באוקטובר 1936 - 16 באוגוסט 2014) היה עורך דין, וחבר הכנסת התשיעית מטעם המפד"ל.

חייו

דוד גלס נולד במושב בלפוריה שבעמק יזרעאל. אל העולם הדתי התוודע על ידי בן המושב הרב גדליה נדל, מתלמידי החזון איש. בשנים 1950–1953 למד במדרשית נעם. בשנת 1954 למד בישיבת סלונים ברמת גן. בשנים 19541957 שירת בצה"ל ככתב צבאי בבטאון הרבנות הצבאית "מחניים". את שירות המילואים עשה בחיל התותחנים, ולאחר מכן סיים קורס חוקרי זיהוי והגיע לדרגת סגן.

בשנת 1970 קיבל תואר בוגר (בהצטיינות) מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. במהלך לימודיו היה חבר המערכת הראשונה של "משפטים". בשנת 1977 הוסמך כעורך דין[2].

בשנים 19601974 עבד במשרד הדתות, ומילא שם תפקידים של מנהל לשכת השר, מנהל המחלקה לקראים ושומרונים[3], מנהל המחלקה לשירותי קבורה, יועץ לסגן השר, סמנכ"ל לתפקידים מיוחדים, וסמנכ"ל למינהל. ערך, יחד עם זרח ורהפטיג וחיים חפץ, את הספר "דת ומדינה בחקיקה: לקט חיקוקים ופסיקה", שיצא לאור ב-1973. בשנים 1974–1977 כיהן כמנהל הכללי של משרד הדתות[4].

החל ב-1977 ועד יום מותו היה שותף בכיר במשרד עורכי הדין גלס-ברסלע (שילוב כהונה בכנסת ועיסוק פרטי היה מותר באותה עת). כיהן במשך 8 שנים כדיין בבית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין בישראל. מתמחה במשפט חוקתי, מינהלי ודתי.

דוד גלס היה נשוי ולו שני ילדים.

נפטר ב-16 באוגוסט 2014 כתוצאה מסיבוך בדלקת בכיס המרה.

קריירה פוליטית

בשנים 19601984 היה פעיל וחבר במוסדות המרכזיים של המפלגה הדתית-לאומית, והיה יו"ר המפד"ל בירושלים – הסניף הגדול ביותר של המפלגה[5]. היה מראשי סיעת "ליכוד ותמורה" בראשה עמד יצחק רפאל. בשנת 1974 עלו טענות שהוא השתתף במשא ומתן הקואליציוני מטעם המפד"ל, למרות היותו עובד מדינה[6]. לקראת הבחירות לכנסת התשיעית, ב-1977, היה ציר מרכזי ב"קשר אוסלו", בה פעל עם חברו לסיעה אהרן אבוחצירא ועם ראשי "חוגי הצעירים" זבולון המר ויהודה בן-מאיר, להדחת יצחק רפאל מהרשימה לכנסת. הצלחת הקשר הביאה אותו למקום ריאלי ברשימה לכנסת והוא כיהן כחבר הכנסת התשיעית והיה יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט. לקראת הבחירות לכנסת העשירית, בשנת 1981, התערער מעמדו במפלגה בגלל מעורבותו כעד בחקירות נגד ישראל אבו חצירא. ניסיונו לארגן את "קשר אוסלו ב'" להדחת יוסף בורג ורפאל בן נתן מהרשימה לא צלח וגלס מצא את עצמו מחוץ לכנסת. בעקבות זאת ביקש גלס סליחה מיצחק רפאל וניסה לפעול יחד איתו לשיבה לכנסת[7]. ב-1984 פרש מהמפד"ל, על רקע מה שראה כהקצנה הימנית של המפלגה, והצטרף ל"מערך" שבו כיהן כחבר לשכת המפלגה וכמועמד מטעמה לכנסת. לאחר שנה פרש מהמערך בשל טענות על יחס משפיל ומתנשא של הנהגתה לנושאי דת ולחברים הדתיים שבשורותיה.

ב-1984 התקרב לתנועת ש"ס, בתחילה כיועץ משפטי של התנועה, ובמרוצת השנים גם כיועץ פוליטי וכמקורב להנהגתה ולמנהיג הרוחני של התנועה רבי עובדיה יוסף. היה איש סודו של רבי עובדיה יוסף, שאף הפקיד בידו את צוואתו.

גלס נחשב ליונה פוליטית[8]. עוד בהיותו ח"כ מטעם המפד"ל השתתף בכנס הראשון של תנועת "שלום עכשיו"[9] והטיף באופן עקבי לנסיגה מ"השטחים" ולפשרה עם הפלסטינים. היה חבר מועצת "יוזמת ז'נבה", חבר ב"קבוצת אלסינור" שהוקמה ביזמת מרכז פרס לשלום והמרכז הפלסטיני ללימודים אסטרטגיים וחבר בקבוצת התמיכה הישראלית של ארגון Forward Thinking מלונדון שחתרה לפתרון הסכסוך בין ישראל לפלסטינים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0