יבוריב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יבוריב
Яворів
מדינה אוקראינהאוקראינה  אוקראינה
אובלסט מחוז לבובמחוז לבוב לבוב
תאריך ייסוד מאה 14
שטח 23.35 קמ"ר
גובה 296 מטרים
אוכלוסייה
קואורדינטות 49°56′N 23°23′E / 49.933°N 23.383°E / 49.933; 23.383
אזור זמן UTC +2

יבוריבאוקראינית: Яворів, בפולנית: Jaworów, ביידיש: יאַוואָראָוו) היא עיר במחוז לבוב, כ-50 ק"מ מערבית ללבוב, במערב אוקראינה, סמוך לגבול פולין. באזור העיירה קיימים מרחצאות ובהם מעיינות גופרית.

העיר מוזכרת לראשונה במסמכים משנת 1376, עת השתייכה לדוכסות אופבה (Opava) ורטיבור. העיירה קיבלה זכויות עיר בשנת 1569, ממלך פולין זיגמונט השני אוגוסט, והייתה מקום נופש מועדף של המלך יאן סובייסקי. שם קיבל סובייסקי את ברכת האפיפיור על ניצחונו בקרב וינה נגד האימפריה העות'מאנית ב-1683.

יבוריב הייתה מרכז מסחר חשוב, על ציר התנועה מירוסלב ללבוב. ב-1772, עם חלוקת פולין, סופחה העיר לאימפריה ההבסבורגית והייתה חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית עד 1918. באותה עת חיו בעיר יהודים, פולנים, אוקראינים וצ'כים, ובעיר התחוללו מהומות על רקע מדיני בעיקר בין פולנים ואוקראינים, על רקע מלחמת פולין-אוקראינה. בשנת 1919 הוצאו להורג על ידי השלטונות האוקראיניים 17 אסירים פוליטיים פולנים, באשמת תכנון מרד.

לאחר מלחמת העולם הראשונה ומלחמת פולין-אוקראינה, הפכה יבוריב לחלק מהרפובליקה הפולנית השנייה. בספטמבר 1939 כבשה ברית המועצות את יבוריב, ובקיץ 1941 כבשה אותה גרמניה הנאצית.

יהודי יבוריב

אנדרטה לזכר יהודי יבוריב שנספו בשואה, בבית העלמין הדרום

לפני מלחמת העולם השנייה הייתה יבוריב עיירה יהודית, וחיו בה כ-3,000 יהודים, למעלה משליש מתושביה. חלק ניכר מהמסחר בעיר נעשה על ידי יהודים, שפת המסחר הייתה יידיש, ובשבתות וחגים יהודיים הושבת חלק ניכר מהמסחר. בעיר היו מספר בתי ספר ותלמודי תורה יהודיים. פעלו בה מספר תנועות ציוניות, וכן פעלה בה חסידות בעלז. בספטמבר 1939 כבשו הגרמנים את יבוריב, ולאחר שבועיים העבירו אותה לשלטון ברית המועצות, לפי הסכם ריבנטרופ–מולוטוב.

משנת תרל"ה (1875) עד שנת תרנ"ד (1893) שימש ברבנות העיר רבי יואל משה סג"ל לנדא מיאברוב[1],

עם כיבוש העיר מחדש בידי גרמניה הנאצית, ביוני 1941, רצחו לאומנים אוקראינים מספר יהודים בעיר. בהמשך, גויסו יהודי העיר לעבודות כפייה, ורבים מהם מתו ממחלות ומרעב. בנובמבר 1942 גורשו כ-1,800 יהודים מהעיר למחנה ההשמדה בלז'ץ, וכ-500 אחרים נורו ברחבי העיר. לאחר מכן הוקם בעיר גטו, בו נכלאו אלפי יהודים מיבוריב ומיישובי הסביבה. כמחציתם, כ-3,000 איש, מתו ממחלות ומרעב בחורף 1942–1943.

ב-16 באפריל 1943 נורו כ-4,000 יושבי הגטו הנותרים ביער פורודנקו הסמוך לעיר ביחד עם יהודי ויילקיה אוצ'י, בידי גרמנים ואוקראינים, תוך הצתת חלק מבתי הגטו על יושביהם. חלק מהיהודים שנשלחו לעבודת כפייה במחנות סמוכים השיגו נשק וברחו ליער, אך רובם נהרגו בהיתקלויות עם גרמנים. מקהילת יבוריב שרדו את השואה כ-20 יהודים.

ערים תאומות

ליבוריב ארבע ערים תאומות:

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו יבוריב בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ^ אנציקלופדיה לחכמי גליציה חלק ג'.
Worldglobe.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא יישובים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0