דיוקן אליזבת לדרר
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | גוסטב קלימט |
| תאריך יצירה | 1914 - 1916 |
| טכניקה וחומרים | צבע שמן על קנבס |
דיוקן אליזבת לדרר (בגרמנית: Bildnis Elisabeth Lederer) או דיוקן אליזבת באכופן-אכט, הוא ציור שמן על בד משנת 1914–1916 מאת האמן האוסטרי גוסטב קלימט. הדיוקן בגודל טבעי מתאר את אליזבת לדרר הצעירה, בתם של אספני האמנות האוסטרים אוגוסט וסרינה לדרר. היצירה עברה מאוחר יותר לבעלותו של האספן האמריקאי והמיליארדר ליאונרד לאודר. ב-18 בנובמבר 2025, לאחר מותה של לאודר מוקדם יותר באותה שנה, דיוקן אליזבת לדרר נמכר באמצעות חברת סותבי'ס בניו יורק תמורת 236.4 מיליון דולר, מה שהופך אותו ליצירת האמנות המודרנית היקרה ביותר שנמכרה במכירה פומבית וליצירת האמנות השנייה היקרה ביותר שנמכרה אי פעם במכירה פומבית.
נושא הציור
אליזבת לדרר הייתה בתם של התעשיין היהודי אוגוסט לדרר(אנ') וסרנה לדרר, שהיו מפטרוניו הבולטים של קלימט. בזמן ציור זה, הם היו המשפחה השנייה העשירה ביותר בווינה, אחרי משפחת רוטשילד. היא נישאה לברון וולפגנג פון באכופן-אכט בשנת 1921, המירה דתה לנצרות הפרוטסטנטית, אך חזרה ליהדות לאחר גירושיהם בשנת 1934. בעקבות האנשלוס של 1938, חלק ניכר ממשפחתה נמלט ואוסף האמנות של לדרר נשדד על ידי הנאצים. כדי להימנע מרדיפה, אליזבת השיגה מסמך הקובע כי קלימט היה אביה ונעזרה בפקיד נאצי בכיר שהיה גיסו לשעבר. זה איפשר לה להישאר בווינה עד מותה ממחלה קשה ב-19 באוקטובר 1944.
תיאור
בציור "דיוקן של אליזבת לדרר", קלימט מתאר את אליזבת בת ה-20 בשמלה לבנה וגולשת, כפי שעשה לאמה ב"דיוקן של סרינה לדרר". עבור אליזבת, לעומת זאת, לא מדובר בשמלה רחבה אלא בחולצה צמודה וחצאית בסגנון המזכיר את החולצות הגדולות, שהיו האופנה האחרונה של התקופה. מעליהן היא לובשת צעיף שיפון לבן עם דוגמאות פרחוניות. השטיח שמתחת ללדרר משלב גוונים ורודים-כתומים נועזים עם גבולות שחורים ולבנים המזכירים את עיצוביו של יוזף הופמן עבור מוזיאון וינה, בעוד שעיגוליו הירוקים והלבנים הלא סדירים מזכירים ירקן סיני.
רקע הציור מראה השפעות אמנות מזרח אסייתיות עם דמויות ומוטיבים מסוגננים. הרקע מעט לא ברור, אולי משום שקלימט לא הצליח לסיים את העבודה במלואה. טוביאס ג. נאטר כותב שהדמויות הסיניות "דומות לדמויות מחלום... מצב רוח זה מהדהד על ידי אוסף הקישוטים המתנשא מאחורי דמותה של אליזבת".
היסטוריה
הדיוקן של אליזבת לדרר הוזמן על ידי הוריה של אליזבת בשנת 1914, כשהייתה אישה צעירה אך עדיין גרה בבית. קלימט וסרינה לדרר התווכחו לעיתים קרובות על הציור, וקלימט מעולם לא היה מרוצה ממנו לחלוטין. לכאורה, סרינה לדרר, שהייתה משוכנעת שהדיוקן שלם, לקחה את הציור בעצמה מהסטודיו של קלימט. בסופו של דבר, בני הזוג לדרר קיבלו את הציור בשנת 1916 למרות רצונו של קלימט להמשיך ולשנות אותו. הציור עזב את אוסף לדרר רק פעם אחת בשנת 1917, כדי להציג אותו בתערוכת האמנות האוסטרית בסטוקהולם.
בעקבות האנשלוס הנאצי, הציור הוחרם בווינה בשנים 1938 או 1939. הוא שרד את המלחמה ללא פגע אף על פי שכמעט נהרס בשריפה. הציור הוחזר בשנת 1948 לאריך לדרר, אחיה של אליזבת. הוא נותר ברשותו עד 1983, אז מכר אותו לסוחר האמנות סרז' סברסקי, שנתיים לפני מותו. הדיוקן נרכש בשנת 1985 על ידי לאונרד לאודר. במשך עשרות שנים, היצירה נתלתה מעל שולחן האוכל של לאודר בביתו בניו יורק, והיצירה הוצגה רק לזמנים קצרים בגלריות לאמנות. היא נותרה באוסף לאודר כחלק מאוסף של 55 עבודות בשווי של יותר מ-400 מיליון דולר זאת עד למכירתו במכירה פומבית בנובמבר 2025.
ב-18 בנובמבר 2025, הדיוקן הפך ליצירת האמנות המודרנית היקרה ביותר בהיסטוריה כאשר נמכר תמורת 236.4 מיליון דולר במכירה של סותביס בניו יורק, ועבר את "נשי אלג'יריה" (1955) של פבלו פיקאסו שנמכרה תמורת 179.4 מיליון דולר בשנת 2015. היא גם הפכה ליצירת האמנות השנייה היקרה ביותר שנמכרה אי פעם במכירה פומבית, אחרי מושיע העולם של לאונרדו דה וינצ'י, שנמכרה תמורת 450.3 מיליון דולר בשנת 2017. המכירה הפומבית נפתחה במחיר של 130 מיליון דולר ונמשכה 20 דקות לפני שזכה בה קונה לא ידוע.[1]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ דניאל אדלסון, נבזז ממשפחה יהודית בתקופת השואה - והפך לציור השני היקר בהיסטוריה, באתר ynet, 18 בנובמבר 2025
| גוסטב קלימט | ||
|---|---|---|
| ציורים | שוברט ליד הפסנתר (1899) • דיוקן סרנה לדרר (1899) • יהודית והולופרנס (1901) • אי באגם אטרזה (1901–1902) • עץ אגס (1903) • שלוש תקופות חיי האישה (1905) • גן כפרי עם חמניות (1906) • גן כפרי (1907) • דנאה (1907) • דיוקנה הראשון של אדלה בלוך-באואר (1907) • תקווה II (1907) • נחשי מים (1907) • הנשיקה (1908) • דיוקן מדה פרימאווזי (1910-) • דיוקנה השני של אדלה בלוך-באואר (1912) • דיוקנה הראשון של ריה מונק (1912) • עץ תפוחים I (1912) • הבתולה (1912–1913) • מוות וחיים (1915) • הרקדנית (1916) • דיוקנה של העלמה ליזר (1917) • תינוק (1917) • אישה עם מניפה (1917–1918) • דיוקנה השלישי של ריה מונק (1917–1918) | |
| אישים קשורים | אמילי פלוגה (בת זוג) • ארנסט קלימט (אח) | |
| עליו ועל יצירתו | האישה בזהב (סרט מ-2015) | |
| שונות | אדלה בלוך-באואר • מריה אלטמן • הרפובליקה של אוסטריה נגד אלטמן • א. רנדול שנברג • סרנה לדרר | |
דיוקן אליזבת לדרר42346470Q136433749