דיוקן מדה פרימאווזי
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | גוסטב קלימט |
| תאריך יצירה | העשור של 1910 |
| טכניקה וחומרים | צבע שמן, קנבס |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב | 110.5 |
| גובה | 149.9 |
| נתונים על היצירה | |
| מספר יצירה | 64.148 |
| מיקום | מוזיאון המטרופוליטן לאמנות |
דיוקן מדה פרימאווזי הוא ציור שמן על בד, מאת גוסטב קלימט. היצירה שמורה באוסף מוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק ומוצגת בגלריה 829.[1][2]
תיאור היצירה
הדיוקן מתאר את מדה פרימאווזי, ילדה בת תשע אשר תנוחתה והבעת פניה משדרות ביטחון יוצא דופן לגילה. גופה ניצב בקדמת הבמה, בישיבה זקופה ויציבה, תוך שהיא מביטה ישר אל הצופה. הרקע והבגד מקושטים בפרחים צבעוניים בהירים, אשר מחזקים את הרושם של נעורים ורעננות. פרימאווזי לבושה בשמלה שהוזמנה במיוחד עבור הדיוקן ממעצבת האופנה אמילי פלוגה, שהייתה בת זוגו הקרובה של קלימט. קומפוזיציית הדמות, בחירת התלבושת ועיצוב הרקע עוצבו לאחר תהליך רישום ממושך שבו קלימט בחן תנוחות שונות, מיקום במרחב ואופני הלבשה שונים.[3]
פרשנות והשוואות
הדיוקן משקף את אופייה התקיף והאנרגטי של מאדה פרימאווזי, כפי שתוארה בזיכרונותיה, תוך הדגשת תחושת העצמאות והמודעות העצמית שלה. קלימט בחר להבליט תכונות אלה באמצעות קומפוזיציה שבה הדמות המרכזית ממלאת את מרבית המרחב הציורי, מוקפת באלמנטים דקורטיביים המשקפים תום ויופי נעורי. השמלה בעיצוב פלגה מחזקת את תחושת התחכום התרבותי של משפחת פרימאווזי, והיצירה כולה מעידה על השפעת סגנון האר נובו ומעגלי האוונגרד הווינאי על האסתטיקה של קלימט בשנות יצירתו המאוחרות.[3]
תולדות היצירה
הציור בוצע בהזמנתם של אוטו ויוג'ניה פרימאווזי, הוריה של מדה, שהיו פטרונים של ציירים בווינה. בשנת 1938 הוחרם הציור על ידי הנאצים מידי ג'ני פוליצר שטיינר בעיר וינה. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1951, הוחזר הציור לידיה. כיום שמורה היצירה באוסף הקבוע של מוזיאון המטרופוליטן לאמנות.[3]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ "Portriat de Gustav Klimt Mäda Primavesi" (בספרדית).
- ↑ "Otto and Eugenia Primavesi" (באנגלית). Tate Liverpool.
- ^ 3.0 3.1 3.2 Mäda Primavesi (1903–2000), 1912–13
| גוסטב קלימט | ||
|---|---|---|
| ציורים | שוברט ליד הפסנתר (1899) • דיוקן סרנה לדרר (1899) • יהודית והולופרנס (1901) • אי באגם אטרזה (1901–1902) • עץ אגס (1903) • שלוש תקופות חיי האישה (1905) • גן כפרי עם חמניות (1906) • גן כפרי (1907) • דנאה (1907) • דיוקנה הראשון של אדלה בלוך-באואר (1907) • תקווה II (1907) • נחשי מים (1907) • הנשיקה (1908) • דיוקן מדה פרימאווזי (1910-) • דיוקנה השני של אדלה בלוך-באואר (1912) • דיוקנה הראשון של ריה מונק (1912) • עץ תפוחים I (1912) • הבתולה (1912–1913) • מוות וחיים (1915) • הרקדנית (1916) • דיוקנה של העלמה ליזר (1917) • תינוק (1917) • אישה עם מניפה (1917–1918) • דיוקנה השלישי של ריה מונק (1917–1918) | |
| אישים קשורים | אמילי פלוגה (בת זוג) • ארנסט קלימט (אח) | |
| עליו ועל יצירתו | האישה בזהב (סרט מ-2015) | |
| שונות | אדלה בלוך-באואר • מריה אלטמן • הרפובליקה של אוסטריה נגד אלטמן • א. רנדול שנברג • סרנה לדרר | |
| מוזיאון המטרופוליטן לאמנות | ||
|---|---|---|
| ציורים | אביב • אור ירח, מגדלור ווד איילנד • אישה עם לאוטה • אישה עם קנקן מים • אלגוריה של האמונה • אריסטו מתבונן בפרוטומה של הומרוס • ארקאדיה • בריאת חוה • דיוקן מדה פרימאווזי • דיוקן של גבר, נטען שהוא כריסטופר קולומבוס • דיוקנה של מאדאם ז'ינו • דיוקנו של חואן דה פארחה • הבית המופקר • הבריוש • הבשורה • הגל הגדול בסמוך לקאנאגאווה • הולדת ונוס • המוזיקאים • הסערה • הספה • הספרה 5 בזהב • הצליבה • הר סנט-ויקטואר • וושינגטון חוצה את הדלאוור • זרם המפרץ • מותו של סוקרטס • מחקר על אישה צעירה • משפחת רולין • פיגמליון וגלתיאה • פלורינדה • פתיחת החותם החמישי • שדה חיטה עם ברושים • שושני המים • שחקני הקלפים • שמשון נלכד בידי הפלישתים • שני ילדים מתגרים בחתול | |
| פסלים | אדם • עידן הברונזה • רקדנית קטנה בת ארבע עשרה | |
| מבנים וחפצי אמנות | הגדת וושינגטון • מקדש דנדור • ציד החד-קרן • צלחות דוד | |
| יצירות מודרניות | חוסר היתכנותו הגשמית של המוות במוחו של אדם חי | |
| צילומים | האגם – אור ירח | |
| שונות | נשף המט גאלה | |
דיוקן מדה פרימאווזי43046079Q19912225